משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
נח שאלה
אם מותר לישן כשהתפילין עליו:
תשובה הנה הטור כתב וז"ל אסור לישן בהם אפילו שינת עראי כשאוחזן בידו אבל כשהן בראשו פורס עליהן סודר וישן בהן שינת עראי כו' ע' בב"י שהביא פירש"י ז"ל דהך ברייתא דאמר ישן בהן שינת עראי ולא שינת קבע היינו במנחי ברישי' והא דתני' בין עראי בין קבע היינו בדמנח להו מן הצד ופריס סודרא עלייהו ולכאורה לפי' זה משמע להדי' מהש"ס דבמנחי ברישי' ולשינ' עראי א"צ פריס' סודר כלל רק לשינת קבע ומן הצד הוא דצריך לאוקמה הכי דאי גם הך דישן בהם עראי במנחי' ברישי' איירי ג"כ ע"י פריסת סודר מאי שנא דנקט לה גבי הך דבין קבע כו' הכי הול"ל הא דמנחי ברישיה הא דמנחי מן הצד כו' וכולהו ע"י פריסת סודר אלא ודאי לפירש"י לעראי וברישיה לא בעי פריסת סודר והטור ז"ל שכ' פירס סודר כו' עפ"י שיטת רש"י ז"ל צ"ע לכאורה דהא בנקיט להו בידיה ס"ל דאסור והיינו כרש"י ז"ל דלהרמב"ם ז"ל שרי עיין בשיטתם ז"ל וכתב בהגהות מהרל"ח דלחומרא נקט הטור הך דפורס עליה' סודר והנה הרי"ף ז"ל לא כתב כלל הנהו ברייתות דשינת עראי וכתבו קצת ראשונים דס"ל דאף שינת עראי אסור לגמרי דלא כהך אוקימתא דסוכה אלא כהא דאמר תפילין צריכין גוף נקי כו' ופרשינן שלא יישן כו' וכל שינה במשמע והנה כבר כתבתי לעיל דלרבא אמר רב ששת הך ברייתא דלא יישן בתפילין בין קבע בין עראי אף דאיירי בנקיט להו בידיה אפ"ה לא מטעם חשש הוא דרבא לא סבר הך סברא דא"כ גם בהא דלא ישתין הו"ל לפרושי הכי ומטעם ניצוצות אלא מוקי לה כב"ש דס"ל דגם באחיזה בידו איכא גנאי טובא לתפילין ואסרי לאוחזן בידו ובבגדו כו' וה"ה דלא ישתין וא"כ פשיטא דה"ה הפחה בעודן בידו אסור ואסרו שינה משום שמא יפיח וכפירש"י ז"ל. וא"כ מדאסרו אפילו עראי ש"מ דבעראי נמי איכא חששא דשמא יפיח לדעת רבא וא"כ מדב"ש בנקיט להו בידיה נשמע לב"ה עכ"פ במנחי ברישיה דאסור אפילו בעראי ואפי' בנקיט להו בידיה ליכא למישרי רק באוחזן בבגדו ובידו וכמו דשרינן לב"ה בנכנס לבה"כ אבל בידו לחוד אסור שמא יפיח בהן דהא אפילו להשתין לא שרי רבא לב"ה רק בבגדו ובידו וכדמשמע מדעת הרי"ף ז"ל ואף דלא קי"ל כאוקימתא דרבא בהך ברייתא אלא אתי' אף לב"ה מ"מ בהך סברא דשמא יפיח שייך אפילו בעראי לא מוכח דפלגינן על רבא וכן הך דתפילין צריכין גוף נקי ופירש רבא שלא ישן בהם ואי ס"ל לרבא דשינת עראי מותר בתפילין א"כ מאי זהירות צריך לזה שלא לישן ביום שינת קבע הא אדרבה כמה תנאי סברי דכל שינת היום מקרי עראי וכמ"ש הב"י ז"ל ואפי' למאן דמחלק אפי' בשינה היום הא ס"ל לרבא בש"ס דלא חיישינן שמא ירדם ויישן קבע ולהכי מותר בתפילין וגבי סוכה טעמ' משום דאין קבע לשינה וכפירש"י ז"ל וא"כ לפירוש זה למה אמר צריכין גוף נקי לענין שלא ישן בהם קבע ומה זהירות צריך לזה כיון דלא חיישינן שמא ירדם וגם שינת קבע ביו' לא שכיח כולי האי אלא משמע לכאורה דס"ל לרבא דכל שינוי אסור הילכך צריך זהירו' שלא יישן בהם כלל וגם הא דאמר רבא אין קבע לשינה יש לפרש בכה"ג דכל שינה מיקרי קבע הילכך כיון שאסור לישן בתפילין כל שינה אסור דכולהו קבע מיקרי ועוד דלרב אשי דחייש שמא ירדם וכן ר' יוחנן ליכא למישרי רק במניח ראשו בין ברכיו ומתנמנם ולא ישן דהכי משמע לישנא דשמא ירדם דמשמע דעתה אינו רק מנמנם דלא אמר גזירה שמא יישן קבע אלא שמא ירדם וכהך דאמרי' בפסחים נתנמנמו יאכלו נרדמו לא ואכלו ומפרשינן התם היכי דמי מתנמנם נים ולא נים כו' ונרדמו היינו שינה גמורה בין הרבה בין מעט קרוי תרדמה וכתיב אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך כו' מעט שנות מעט תנומות כו' וא"כ מדא' שמא ירדם משמע דלא שרי רק מתנמנם אבל לא שינה גמורה אפי' מעט ועיין ברש"י ז"ל בסוכה בהא דאמר אין קבע לשינה והיינו דאמר ר"י מניח ראשו בין ברכיו דלא אתי לידי תרדמה. וא"כ עכ"פ אין להתיר שום שינה רק מתנמנם ובמניח כו' ולדעת רבא אפי' כה"ג לא שרינן ומסתים לה סתומי הרי"ף ז"ל להחמיר דאפילו מאן דשרי שינת עראי א' רצה חולץ רצה מניח משמע קצת דעדיף קצת לחלוץ אף לשינת עראי ותו דע"כ ברייתות פליגי בהכי דאיכא דס"ל דכל שינת ערתי שרי ולא יהיב שיעורא כלל ולהכי מנקיט לה לחומרא כברייתא דאסרה לגמרי וקצת סמך לדבר דגבי שינה בה"כ קי"ל דאין ישינים בהן אפילו שינת עראי משום מורא הקדש עיין בהל' בה"כ ובביאורי הגאון ז"ל משמע קצת דגם שינת עראי הוי קלות ראש ואסור בתפילין ג"כ ואפי' בבהמ"ד כמה תנאי ואמוראי התפארו שלא ישנו בהם אפי שינת עראי ועיי"ש זה נרא' לי ברור