אור ברסלב
משכנות יעקב נה שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נה שאלה

נד שאלה

בדין הרוצה לתת לבתו מעות והוא מודר הנאה מחתנו איך צריך שיאמר לה לפי שיש בזה מחלוקת הפוסקים:

תשובה גרסינן בנדרים דף פ"ח המודר הנאה מחתנו ורוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך וקאמר בגמ' אמר רב ל"ש אלא דא"ל מה שאת נושאת ונותנת בפיך אבל אמר לה מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל ושמואל א' אפי' א' מה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל מתקיף לה ר"ז כמאן אזלא הא שמעתתא כר"מ דא' יד אשה כיד בעלה ורמינהו כו' וכתב הר"נ אהא דאמר רב ל"ש כו' כלומר כלישנא דמתניתין דא"ל תרתי ע"מ שאין לבעליך כו' אלא מה שתהא כו' בפיך כה"ג לחוד לא קנה יתהון בעל משום שמה שתרצי תעשי לא מהני טפי מאין לבעליך כו' דחדא מילתא נינהו כו' ושמואל פליג עליה בדינא משום דסבר דהלכה כרבנן דר"מ הילכך כי אמר לה מה שתרצי עשי או אף לא אמר לה רק ע"מ שאין לבעליך כו' די בזה שלא יהיה לבעלה קנין בהמעות וכתב עוד ולענין הלכה פסק הנגיד ר' שמואל כו' דהלכה כשמואל כו' אבל ר"ת והראב"ד פ' כרב ולפ"ז לא מהני רק באומר כו' בפיך והרמב"ם ז"ל מיצע הדרך שפסק כשמואל אלא שפסק דלשמואל נמי תרתי בעי היינו ע"מ שאין לבעליך רשות אלא מה שתרצי עשי והק' עליו דמאי מוסיף מה שתרצי עשי ונ"ל דה"ט כו' עיי"ש בסוגיא דנדרים והנה במס' קדושין דף כ"ד גבי עבד עברי שם היא הפלוגתא דר"מ ורבנן במשנה דא' שם וקונה א"ע בכסף ע"י אחרים כו' דר"מ וחכ"א בכסף ע"י עצמו כו' ובלבד שיהיה משל אחרים וקא' ר"ש בגמרא דפליגתייהו כשהקנה לו אחר מנה וא"ל ע"מ שאין לרבך רשות בו כו' ור' אלעזר אמר כל כה"ג כ"ע ל"פ דלא קני וקמיפלגי בא"ל ע"מ שאין לרבך רשות בהן אלא שתצא בהן לחירות וכתבו התוס' אומר ר"ת דהל' כר"מ ואליבא דר"ש כו' וכן משמע בנדרים כו' דמשמע שם דהל' כר"מ דרב קאי כוותי' והיינו אליבא דר"ש דאלו לר"מ אליביה דר"א אפילו א"ל ע"מ כו' בפיך קנה יתהון בעל כמו גבי לחירות דעבד כו' ש"מ דלר"ש מועיל ע"מ כו' לחירות כמו ע"מ כו' לפיך כו' עיי"ש:

והנה לפי סברת התוס' ק' מנ"ל לר"ז דאתיא שמעתתא כר"מ ואליבא דר"ש הא מצי מתוקמא כרבנן ואליבא דר"א דכשא"ל כו' לחירות הרי המעות שלו ואין לרבו זכי' בהן ה"נ כשא"ל ע"מ כו' בפיך אין לבעלה זכי' בהן אבל בע"מ שאין לבעליך לחוד או גם במה שתרצי עשי קנה יתהון בעל כמו בעבד לר"א לפי ס' התוס' דמדמי ע"מ כו' לחירות לע"מ כו' בפיך ורב כרבנן ושמואל מוקים פלוגתייהו כר"ש להכי סבר דדי במה שתרצי עשי וכפי סברת הר"נ דמה שתרצי עשי לאו דווקא דלר"ש סברי רבנן דבע"מ שאין לרבך רשות בהן די שיקנה העבד:

לכן נעל"ד לומר בדברי הגמרא ולתרץ גם דברי הרמב"ם מהקושיא שהקשו עליו כמ"ש הר"נ דהנה עיקר מה שהביא להתוס' והרא"ש והר"נ לומר דסוגיא דנדרים אתיא כרב ששת ודלא כר' אלעזר הוא מחמת שהשוו הך דעבד דע"מ שתצא בהן לחרות להך דאלא מה שאת נושאת ונותנת לפיך ותרווייהו דבר מיוחד נינהו ולא לכל מה שתרצה לעשות ומזה הכריחו כיון דלר"א אליבא דר"מ ע"מ שתצא לחירות לא מהני ה"ה מה שאת נותנת בפיך ג"כ לא מהני ואין תקנה לר"מ כלל לתת לבתו מעות אף שיאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך ולכן הוכרחו לומר דסוגיא דנדרים דשרי' הך מילתא לר"מ אזלא כר"ש דס' דלא פליגי רק באומר סתם ע"מ שאין לרבך כו' אבל באומר ע"מ שתצא לחירות גם ר"מ מודה דיכול העבד לפדות א"ע בהמעות וה"ה גבי נדרים במודר הנאה מחתנו דאומר מה שאת נושאת כו' שרי אפילו לר"מ אבל לענ"ד אחר העיון נראה ברור דיש חילוק גדול ביניהן ועפי"ז יובנו גם דברי הרמב"ם לנכון דהנה בסוגיא דקדושין תרווייהו אוקימתי מהדרי לאוקמי מילתייהו דרבנן דא' בכסף ע"י עצמו והיך משכחת לה שיהא להעבד עצמו כסף ומוקי לה ר"ש באומר לו סתם ע"מ שאין לרבך רשות בהן דאז לרבנן קנהו העבד בלא רבו ויכול להשתחרר ע"י ור"א ס"ל דכל כה"ג לא מהני לאפוקי מידי רבו אלא דווקא באומר לו ג"כ ע"מ שתצא בהן לחירות דאז מוציא מידי זכיית רבו כיון דלעבד גופו לא נתנו אלא ע"מ שיצא בהן לחירות והאיך אפשר שתהא זכיית רבו עדיף מזכיית עבד גופיה עכ"פ מוכרחים אנו לפרש דבכה"ג לר' אלעזר קנהו העבד לרבנן ולא רבו באופן ע"מ שיצא בו לחירות ועכ"פ צריכין לפרש שיש להעבד צד זכיה בהמעות הנ"ל דלהכי קרינן ביה בכסף ע"י עצמו דאי נימא דאין לעבד שום צד זכיה קודם שיצא בהן לחירות היכי קרינן בכסף ע"י עצמו והוא ברור ומוכרח ולישנא דע"מ שתצא בהן לחירות ג"כ הכי משמע דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי וע' בתוספת שכתבו ג"כ כעין סברא זו אבל בסוגיא דנדרים מהדרינן שלא יהי' גם לבתו שום זכות בהן דאם יהיה לה שום זכיה יקנה הבעל תיכף מידה ואף שיהי' למה שתצטרך לעשו' בחפצו אין מועיל דעכ"פ מהנהו כשזוכה במתנה והכי דייק לישנא אלא מה שאת ניתנת בפיך ולישנא דאלא שיעורא הוא שאין לה שום זכייה זולת מה שנותנת לפיה ולכן לא א' ע"מ שתתן לפיך דאז לא הוי מהני כיון דא' ע"מ הרי זכתה בהן מעכשיו וזוכה הבעל ולא שרינן רק באופן שגם היא לא תזכה בהן כלל רק אחר שנותנת לפיה והשתא א"ש דלא סתרי כלל סוגיא דנדרים לאוקמתא דר"א דאף דר"א סבר לא מהני ע"מ שתצא לחירות אליבא דר"מ היינו משום דהתם בעינן שיהיה לעבד שום זכיה בהן וע"מ תנאה הוא וא"כ ממילא לר"מ קנה עבד וקנה רבו ותנאו בטל אבל הכא כיון שרצונו שגם לה לא יהיה שום צד זכות בהן עד שתתן לפיה ודאי דמהני גם לר"מ דאיך שייך לומר מה שקנתה אשה קנה בעלה דהא גם היא לא קנתה כלל רק אחר שנותנת לפיה וא"ש בפשיטות סוגיא דנדרים דוקא אליבא דר"א ושמואל דא' אפי' מה שתרצי עשי היינו ג"כ אליבא דר"א דס' דע"מ שאין לבעלך רשות בהן לא מהני אפי' לרבנן ובעי למימר ע"מ שתצא בהן לחירות וכיון דאמר הכי מהני לרבנן אף שיש להעבד קצת זכ זכייה בו דהא קרינן בכסף ע"י עצמו מהני האי תנאה לאפוקי מידי זכי' דרבו כיון דגם לו לא הקנה רק ע"מ שיצא בהן לחירות וה"נ באומר לה ע"מ שאין לבעלך רשות בהן ומה שתרצי עשי הוא ממש כאומר לעבד ע"מ שיצא לחירות דמה לי שמיחד לדבר פרטי או שאומר שתעשה כל חפציו עכ"פ כיון דתולה הדבר בדעתו ורצונו דוקא מהני האי תנאה לאפוקי מידי זכיית הרב והבעל דהא לא נתן רק שיעשה כרצונו ולא יהא תלוי ברצון אחרים וזו סברא ברורה ונכונה וא"כ א"ש כל הך סוגיא אליבא דר"א ושמואל לאו מילתא יתירא קאמר כמ"ש הר"נ ז"ל אלא בדוקא קאמר דלרבנן אליבא דר"א ע"מ שלא יהא לבעליך רשות לא מהני רק שיוסיף לפרש ע"מ שיעשה איזה דבר או כרצונו ומוקי שמואל מתניתין כרבנן ורב מוקי כר"מ ואין תקנה אליביה רק שלא יהיה גם לה שום זכייה בהן כ"א אחר שתתן לפיה ובזה מדוקדקין מאד דברי הרמב"ם ז"ל שפ' הלכה כשמואל ואליבא דר"א ומצריך שיוסיף איזה דבר על ע"מ שאין לבעליך רשות בהן וכן ביאר הרמב"ם ז"ל בהל' נזירות גבי אם משלה היתה הבהמה דלא סגי אם אקני לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן רק אם הוסיף עוד מה שתרצי עשי וראיה ברורה לכל דבריו אלה מצאתי מפורש בירושלמי על הך מתניתין דהיה חתנו מודר הנאה ממנו א' שם תנא ולא ליך וא"ר מאן תנא ולא ליך רבי מאיר היא דרבי מאיר עביד יד אשה כיד רבו מפני שאמר ולא ליך הא אם לא אמר ולא ליך זכתה האשה זכה בעלה עד כאן לשונו הרי להדיא דסבירא ליה להירושלמי דאליבא דרבי מאיר ליכא תקנתא רק שיאמר דגם לה לא יהיה שום זכייה אבל כשיהיה לה שום צד זכייה זכה הבעל אף שיאמר לה ע"מ שתתן לתוך פיך ג"כ לא מהני וקנה הבעל ולכן צריך לפרש ולא ליך והנה למאי דמוקי בש"ס דילן רב דמתני' כר"מ צ"ל דזה ממילא כיון דא' אלא מה שאת נותנת לפיך ממילא שמעינן דגם לה אין שום זכייה רק אחר שתתן דאלא שיעורא הוא עכ"פ מבואר מדברי הירושלמי דלא דמיא הך דע"מ שתתן לפיך להך דע"מ שתצא בהן לחירות דהא התם ע"כ צ"ל להעבד קצת זכייה דאל"כ היאך קרינן ליה בכסף ע"י עצמו וכמש"ל והכא אמרינן בהדיא דגם לה אין שום זכייה כדתני ולא ליך וזו ראיה ברורה למ"ש וד' הרמב"ם נכונים מאוד וא"כ לפסק הלכה מהראוי לפסוק כדברי הרמב"ם שפסק כשמואל ואליבא דר"א דכל שהוסיף עוד איזה דבר על תנאי דע"מ שאין לבעליך רשות בהן מהני דעפי"ז אתיין שפיר כל הסוגיות דנזיר ודפסחים דאשכחינן קנין לאשה בלא בעלה ומפרשינן דאקני לה אחר כו' ואליבא דהרמב"ם איירי שהוסיף עוד איזה דבר ע"ז אבל אליבא דרב דפסק כר"מ לא משכחינן כלל שום תקנתא שיהא קנין לאשה בלא בעלה דהא גם בנדרים לא מהני מה שאת כו' לפיך רק משום דאין לה זכייה כלל כדא' בירושלמי ולא ליך הא כל שיש לה צד זכייה א"א לר"מ שלא יזכה בהן הבעל וכהירושלמי ואיך יתפרש גבי נזירות אם משלה היתה הבהמה איך אפשר שיהי' לה בהמה א"ו הסוגיות מוכרחות כשמואל דפסק כחכמי' וכדעת הרמב"ם ז"ל:

ועוד היה נראה בעיני לחדש בזה דבר הגון דפלוגתא דר"מ ורבנן שייכי באידך פלוגתא דר"מ ור"י במתנה עמ"ש בתורה בדבר שבממון דר"מ סבר תנאו בטל ור"י ס' בדבר שבממון תנאו קיים ואזיל ר"מ לשיטתיה ולהכי סבר דא"א שיהיה לאשה שום קנין בלא בעלה אף שיתנה כל התנאים שבעולם דהוי מתנה עמש"ב ורבנן ס' כר"י דבדבר שבממון תנאו קיים הילכך כל שמתנה שלא יהא רשות ומוסיף לבאר מה שתעשה בו תנאו קיים זה נ"ל דבר נכון בטעם מחלקותן ועפי"ז א"ש ג"כ פלוגתא דרב ושמואל דרב מפרש למתני' דנדרים אליבי' דר"מ ושמואל מפרש אליבא דרבנן משום דרב פ' בעלמא כר"מ דמעמ"ש בתורה תנאו בטל אף בדבר שבממון כדמוכח בפ' הזהב גבי ע"מ שאין לך עלי אונאה כו' דפסק שם רב כר"מ ושמואל כר"י ומבואר ג"כ בר"פ הכותב גבי פלוגתא דרשב"ג אם מתה יירשנה ולהכי פ' רב גם כאן כר"מ ומוקי מתני' אליבי' ושמואל דפסק התם כרבנן פ' גם כאן כרבנן ומוקי מתני' אליבייהו וא"כ ממילא לדינא כיון דקיי"ל כשמואל בדינא וכר"י דבדבר שבממון תנאו קיים וכמבואר בכמה סוגי' בש"ס ממילא דגם בהך נקטינן כשמואל דפסק כרבנן דר"מ וראי' מזה ג"כ לפסק הרמב"ם ז"ל ודו"ק היטב כי כ"ז נ"ל נכון בעזה"שי:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה