אור ברסלב
משכנות יעקב נד שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נד שאלה

נג שאלה

בדין הנחת איזו משוי של תפילין ומה נקרא משוי:

תשובה הטור ז"ל כ' בסי' מ"א הנושא משוי של ד' קבין אם תפילון נדחקות מפני המשוי אסור ואם לאו מותר המוציא זבל בראשו כו' ואפי' מטפחת של תפלין אסור להניח על ראשו כשיש תפילין בראשו והביא כל המימרות הנאמרים בגמ' בזה וס' דלא פליגי כלל. וע' ב"י שהאריך בכמה אנפי בביאור זה וע' ד"מ וכ' הב"י ז"ל שגם דעת הרי"ף ז"ל והרא"ש ז"ל דלא פליגי דכתבו ג"כ כל המימרות ולענ"ד נראה דמשום הא לא מוכח דכל חדא למילתא צריכה. הא דר' ינאי כ' משום דין התפלה ששיעורה ג"כ במשוי ד' קבין שצריך להשליך יהבו על גבי קרקע ולהתפלל ובהא לא פליג ר' שילא רק בתפילין והך דר"ח דמוציא זבל הוצרכו לכתוב להשמיענו דלא מהני שיסלק' לצדדים אלא מניחם על זרועו במקום תפילין ולכן הוצרכו להביאם אבל בשיעור המשוי י"ל דשפיר פסקינן כר' שילא דכל משאוי אסור אפילו מטפחת דאביי מפרש לה וכד' הר"ר יונה וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו לב"מ דר"ש פליג על ר"ח והלכה כר' שילא ולענ"ד מדברי רש"י ז"ל שכ' בד"ה וכמה יהא במשוי ויהא אסור להניחו על הראש אליבא דר' שילא משמע לכאורה דר"ש מפלג פליג בהא מילתא על ר"ח דאי מילתא באנפי נפשא היא ולפי החלוק' שחילקו הם ז"ל לא הי' לו להזכיר אליבא דר' שילא ומ"ש הב"י מדכתב רש"י על הראש בשעה שתפילין במקומן מ' דוקא אם התפילין קדמו חין זה דקדוק לענ"ד והרא"ש ז"ל בברכו' פ מי שמתו הביא שמקשים עליו מן הירושלמי דר' יוחנן בסיתוא לא מנח אלא דאדרעי' מפני הקרירות ולמה לא לבש כובע או מצנפת עליהן אלא ודאי בכל גווני אסור וכ"כ הריטב"א ז"ל שם ובשם הראב"ד ותי' הרא"ש בשם הרר"י שכ"כ הי' חושש בראשו שהי' מזיק לו האויר עיי"ש ואם כדעת הב"י ז"ל שהרא"ש ז"ל פוסק כר' ינאי דאינו אסור רק ד' קבין ובאופן שקדם המשוי ור"ש לא אסר בכ"ש כ"א כשקדמו התפילין א"כ מאי הקשה על הרמב"ם ורש"י שכ' אסור להניח לשם משוי משמע דווקא לשם משוי הא לא לשם משוי כגון כובע ומצנפת מותר וכד' רמב"ם הא לדידי' קשה טפי דהא הכובע היה תחלה בראשו ולמה לא הניחם אח"כ תחת הכובע דאפילו משוי גמור כה"ג פחות מד' קבין מותר והא אין מהצורך לסלק הכובע לגמרי דנימא שהיא אח"כ נתינה חדשה אלא ודאי דגם הרא"ש ס"ל כדברינו דר"ש פליג ובכל משוי אסור בכל ענין רק בדבר שדרכו וכד' רש"י ורמב"ם גם תי' הד"מ לא משמע מתוך דברי רש"י שכתב אסו' לתת לשום משוי משמע דאין היתר רק בנותן דבר שאינו מכוון למשוי כלל רק להנאה כגון כובע גם מד' הרא"ש ז"ל לא מוכח כן דאם נימא דזו היא ההכרע בין דעת ר' ינאי לדעת ר"ש א"כ מה הקש' מדברי הירושלמי מדר' יוחנן נהי דר' יוחנן אסר אנן כר' ינאי פסקינן ואפי' במשוי שדרכו בכך שרי כ"ש בכובע אלא ודאי במשוי לכ"ע אסור רק בכובע נחלקו הפוסקי' והמחבר בש"ע סתם לאיסור כדעת הרמב"ם והוא נכון לענ"ד גם לד' הרי"ף והרא"ש ורש"י וריטב"א וראב"ד והרר"י רק הרמ"א ז"ל עפ"י תירוצו כתב להתיר במשוי שדרכו בכך ולענ"ד ראוי להחמיר כדעת המחבר וכמש"ל:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה