משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
נג שאלה
בית שיש בו ס"ת או תפילין מהו לישן בו.
תשובה הנה בש"ע כתב וז"ל בית שיש בו ס"ת או תפילין כו' ואפילו נתן כלי בתוך כלי לא יניחם תחת מרגלותיו אלא תחת מראשותיו ותמה הב"י למה השמיט הטור הא דאמרו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו וכ' סתם להתיר תחת מראשותיו ובאמת צ"ע לכאורה מסוגיא דיומא פר' בא לו דדייק מהא דאמרינן בבגדי כהונה פושטן ומקפלן ומניחן תחת ראשיהן ודייק ש"מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ומשני רב פפא אימ' כנגד ראשיהן ואמר רב משרשיא ש"מ תפילין מן הצד שפיר דמי מדשרינן כנגד ראשיהן ולא חיישינן משום הפחה דאסורה בבגדי כהונה והוא כסוגי' דברכות דדוקא כנגד ראשיהן ולא תחת ראשו ממש וכמו בגדי כהונה דלא שרי רק בכה"ג אבל לפיס שינוי' דרב אשי שם דתחת ראשיהן ממש וס"ל בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן והכין מסקנא דסוגיא שם דניתנו ליהנות ומשום כלאים ליכא דקשין הם עיי"ש א"כ מוכח להיפך מדשרינן תחת ראשיהן ממש ולא חיישינן לגנאי בגדי כהונה דהא לישן בבגדי כהונה אסור מחשש דהפח' כמו תפילין ואפ"ה מות' תחת ראשיהן ממש וא"כ ה"ה לתפילין לפי שינויא דרב אשי דתחת ראשיהן ממש ופליג רב אשי אסוגיא דברכות וא"כ אפשר שפסק הטור כשינויא דרב אשי דבתרא הוא והרמב"ם ז"ל פסק גם שם דדוקא כנגד ראשיהן דלא כשינוי' דרב אשי אף דקי"ל ניתנו ליהנות בהן ועמד ע"ז הכ"מ ונראה שעיקר טעם הרמב"ם ז"ל מסוגיא דברכות דלא אשכחן שום אמורא שיתיר כנגד ראשו אדרבה מקשה מבריית' דר' דאמר מניחן בכוב' כו' ומשני דמפיק ליה למורשא דכיב' לבר והכי סלקא מסקנא דסוגיא שם להלכה למעשה משמיה דרבא בין כר לכסת שלא כנגד ראשו וכסברא דר"פ ורב משרשיא ודחינן לשינויא דרב אשי מקמי הני כולהו סוגיא ועוד נראה דלפום מסקנא דשם דבגדי כהונה ניתנו להנות בהן במקדש אבל לא במדינה וע"כ היינו משום דבמקדש ראוי כל שעה לעבודה והואיל אי מתרמי ליה עבודה עביד בהו שרי להלוך בהן. משא"כ בלילה ותחת ראשו שלא דרך לבישה ודאי אסור ליהנות מהן ולא גרע ממדינה דע"כ לא היה בהן תנאי ב"ד שיהנו מהן בכל אופן רק דרך לבישתן ובזמן הראוי לעבודה לפי שא"א לצמצם לפושטן תיכף אחר כל עבודה ועבודה ועל כזה קיימי הא דלב ב"ד מתנה אבל לא להנות מהן שלא כדרך לבישה וזה נראה ברור לפי המסקנא וע"כ מוכרח פסק הרמב"ם ודלא כשינויא דרב אשי אלא כנגד ראשיהן וא"כ ה"ה לתפילין דוקא מן הצד והנה בסוגית הגמרא דמקשה מדתני ר"ח מניחן בכובע תחת מראשותיו והקשו תוס' מאי קושיא דילמא איירי שלא כנגד ראשו כמו באידך ברייתא דמכשרינן הכי ותרצו דהכי דייק דאי שלא כנגד ראשו מניחן בכובע ל"ל וס"ד דמשום דמניחן בכובע מותר אפי' תחת ראשו ומשני דמפיק ליה למורשא כו' והקשה עוד דילמא הא דבעי כובע היינו באשתו עמו דבעי כלי בתוך כלי והניחו בצריך עיון. ולענ"ד נראה לדקדק עוד בסוגיא דמשמע לכאורה דבעיקר דינא דמניחן תחת מראשותיו שקיל וטרי אי דווקא תחת ראשו או לא וא"כ גם עובדא דבר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשיהון לבר רב שישא ברי' דרב אידי מנח להו אשרשיפא ופרים סודרא עלייהו ג"כ מיירי אפי' באין אשתו עמו ולא בעו למסמך אשריותא דתחת מראשותיו אפי' שלא כנגד ראשו. וזה צריך עיון למה לא סמכי על ברייתא מפורשת דשרי' עכ"פ באין אשתו עמו ושמואל שרי טפי אפי' אשתו עמו ובפרט שראיתי בשאילתות דרב אחאי פ' בא דגרס רב פפא צייר להו בכילתא ומפיק מורשיהון לבר והיא גי' נכונה לענ"ד שהיה בדור א' עם רב שישא בריה דרב אידי ותלמידי דרבא אבל בר קפרא הי' מדורות של הראשונים בסוף התנאים וא"כ ר"פ גופיה הא משני ביומא כנגד ראשיהן דס"ל לא ניתנו ליהנות ומינה דייק רב משרשי' תפילין מן הצד שריין ולמה לא סמך ר"פ גופא עלה להתיר שלא כנגד ראשו עכ"פ אשר ע"כ היה נ"ל לענ"ד לפרש הסוגי' דקאי על מאי דאמר רבא אע"ג דתני תיובתא דשמואל דשרי באשתו עמו הלכתא כוותי' מ"ט לנטורינהו טפי עדיף ועלה שאיל ה כי מנח להו בין כר לכסת כו' והיינו באשתו עמו ומקשה מדר"ח דאמר מניחן בכובע תחת מראשותיו ומקשה על מאי דאמר תיובתא דשמואל מברייתא הא אשכחן אידך ברייתא דר"ח דא' מניחן בכובע תחת מראשותיו וע"כ באשתו עמו דאל"כ ל"ל כובע אע"כ באשתו עמו ומשום כלי תוך כלי נקט כובע וא"כ ברייתא דר"ח סבר כשמואל ואמאי א' תניא תיובתא דשמואל הא ברייתא דר"ח סבר כוותי' ומשני דברייתא דר"ח איירי דמפיק מורשא לבר. פי' חוץ למטה ואין התפילין מונחין תחת הכר כלל ולהכי שרי ר"ח אבל תחת מראשותיו לא שרי ברייתא באשתו עמו ועלה מייתי הנהו אמוראי דלא סמכינן על הך שריותא באשתו עמו ר"פ או בר קפרא צייר להו בכילתא ומפיק למורשיהון לבר וע"כ הא מיירי באשתו עמו דאל"כ נהי דלא בעי לאנוחינהו תחת מראשותיו למה לי' לאפוקי מורשיהון לבר ואם הי' מורשיהון לגו מה חשש יש בזה אלא ודאי באשתו עמו והי' בתוך כיס והכילתא הי' כלי שני ואפ"ה הי' מורשיהון לבר מפני התשמיש וכן רב שישא ברי' דרב אידי דמנח להו אשרשיפא והוי פריס סודרא היינו משום התשמיש הי' פורש סודר שיהי' כלי שני דאי באין אשתו עמו ל"ל פרישת סודר כי מנחי אשרשיפא בתוך כיסן מאי בעי תו אלא ודאי משו' דאשתו עמו וקמ"ל דלא סמכי לאנוחינהו תחת ראשו באשתו עמו אפי' כלי בתו' כלי עבדי כבריית' דאשתו עמו אסור רק רבא ס"ל הלכה למעש' כשמואל ומשום לנטורינהו. זה נלע"ד ברור בפי' הסוגי' ומיושב' קו' התוס' ודוק ולפי"ז משמע דבעי כלי תוך כלי לבד הכר דהא לפי דמשני ברייתא דר"ח דמפיק לי' למורשא דכובע לבר מהכר והכסת ולפמ"ש ע"כ שהן בכיסן ובכובע ג"כ דאל"כ ליכא כת"כ ולא שרי באשתו עמו אלא ודאי דהיינו בכיסן. וא"כ ע"כ גם לס"ד דר"ח שרי תחת מראשותיו והיינו בכיס ובכובע ותחת הכר ולא חשיב הכר כלי דאל"כ ל"ל הכובע. וכ"כ הב"י בשם רמב"ם ז"ל וכן נלע"ד בעזהש"י: