אור ברסלב
משכנות יעקב נב שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נב שאלה

נא שאלה

תפילין הנלקחים מאינו מומחה מה דינם:

תשובה הנה הטור ור"י כ' עפ"י התוספתא שאם לקח ב' או ג' צבתים בודק א' של ראש או של יד בצבת א' וכן בשני וכן בשלישי וכן ברביעי וכן כולם והרמב"ם שכתב עפ"י הגמרא דעירובין שבודק ב' של יד וא' של ראש או להיפך ואם לקחן צבתים כל צבת צריך בדיקה כו' ותמה הב"י שלא הזכירו הפוסקים הגמרא דעירובין ובאמת לכאורה צריך עיון גדול למה השמיטו סיגי' דגמרא וכתבו עפ"י התוספתא אבל היה נראה לענ"ד לחלק בדבר דגמרא דילן מיירי ברישא שלא לקחן צבתים רק קציצות מיוחדות כל א' בפ"ע ואינן מלומדי' כלל. דאיכא לספוקי בהו שמא מכמה אנשים לקחים. ולהכי בעינן חזקה אלימתא ב' של ראש וא' של יד ודוקא כה"ג ואז מכשרינן לכולהו ומחזקינן שלקחו כולן ממומחה ב' והיינו דדייק בם פא לקחן צבתים משמע דברישא איירי בקציצות נפרדו'. וסיפא דלקחן צבתים אשמעינן דכל צבת צריכה בדיקה בפ"ע ואין צבת א' מחזיק על חבירו וכמ"ש הרמב"ם חזקה מאנשים הרבה אבל אופן בדיקת כל צבת א"ל דא"צ ג' וסגי בא' מכל צבת דכיון שהן כרוכי' ודאי כל צבת מאיש א' ניקח וא"צ לידע רק שהסופר היה בקי בחסירות ויתירות וכיון שבדקי א' מהן וראו שהוא בקי ודאי כולן נכתבו כדת וכהוגן כיון שבקי והוי כמו שבדקו הסופר ונמצא בקי שהרי לא טעה. ולא חיישינן שיכתו' פעם כן ופעם כן וכיון שידוע ודאי שאיש א' כתבן הוי חזקה מא' על כולן. משא"כ בקציצות בפ"ע שיש לחוש לכמה סופרים לכן בעינן בשלשה ובסרוגין משל יד ומשל ראש ודוק בלשון הרמב"ם שכ' לקח מאה קציצות כו' ואח"כ כתב לקחן צבתים משמע דברישא לא איירי בצבתים. אבל בתוספתא נקט מצא בידו ב' או ג' צמדים בודק אחד בכל א' וא' כו' ומשמע דווקא בצמדין. ולפ"ז מיושב יחד הגמרא והתוספתא וגם דברי הפוסקים יכונו יחדיו לענ"ד:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה