אור ברסלב
משכנות יעקב נג שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נג שאלה

נב שאלה

נדר שמתירו ע"י פתח כשאין מהחרט אי בעי מעומד דווקא וביום או אפשר די במיושב ובלילה כמו במתחרט דפסקינן דדי במיושב ולילה:

תשובה הנה דבר זו מחלוקת הרא"ש והרשב"א ז"ל דעת הרשב"א ז"ל הביאו הר"ן דלדידן דקיי"ל פותחין בחרטה אפילו לא נתחרט ואנו צריכין לפתוח לו לא בעינן יושב כיון דעיקר דינא מעומד אף סוף דינא מעומד והר"נ ז"ל כתב ע"ז שלא ירד לטעמו ודעת הרא"ש ז"ל דדווקא בחרטה סגי במעומד אבל כשצריך לפתוח לו צריך שיהי' מיושב שיכוין דעתו היטב ולענ"ד נראה להוכיח כדעת הרשב"א ז"ל דהא לעיל אמר רב יוסף למימרא נשאלין לנדרים ביחיד מומחה אין בג' הדיוטות לא דמיחזי כדינא אמר אביי כיון דס"ל אפילו מעומד ובקרובים ובלילה לא מיחזי כדינא ואי נימא שלא כדברי הרשב"א ז"ל דלא א' סוף דין כעיקר דין א"כ אכתי היכא דאין מתחרט וצריך לפתח דבעינן יושב הא מתחזי כדין והיכי שרינן בשבת בפתח והא הוי דינא ובגמ' סתמא קאמר דשרי וכן ק' אי נאמר דיש חילוק לדידן דפסקינן פותחין בחרטה בין חרטה לפתח מנ"ל לש"ס בערובין ובנדרים דר"ג ס' דאין פותחין בחרטה מהא דירד ונתעטף כו' דהא אף אי סבר פותחין הא במעשה דר"ג לא היה הנודר מתחרט מאיליו והוצרך לפתוח לו כדאמר שם דפתח ליה בהא דכל הבוטה כו' וקבלה היתה בידם וא"כ אף דסבר בעלמא פותחין בחרטה הכא כיון שלא נתחרט בעי פתח ומעומד אע"כ מוכח כדברי הרשב"א דלמ"ד פותחין בחרטה קיל להם לחכמים ז"ל בהתרתם אף אי מתירין ע"י פתח מתירין מעומד ובלילה כו' דלא גרע מהיתר שע"י חרטה וכדעת הרשב"א וזה נ' ברור לענ"ד ודו"ק *:

* וצ"ע שבש"ע סתם כדעת הרא"ש ז"ל ולא הזכיר דעת הרשב"א ז"ל אפי' בלשון י"א וצ"ע (עיין בש"ך שהביא מירושלמי אין נשאלין לנדרים אלא עטופין ויושבין כו' וכ' דהירושלמי איירי כשמתיר ע"י פתח והוא ע"פ דברי הרא"ש אבל לפי דברי הרשב"א י"ל דהירושלמי ס' אין פותחין בחרטה וסתימת דברי הרמב"ם ג"כ משמע כדעת הרשב"א וצ"ע שהמחבר לא הזכיר כלל דברי הרשב"א ודו"ק):

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה