אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נ שאלה

מט שאלה

בנידון צוואת שכיב מרע ועל כי נאבד גוף השאלה לא כתבנוה ואולם היא מובנת מתוך התשובה:

תשובה הנה הריא"ז פ' י"נ כ' בשם תשובת הרא"ש דמי ששייר לעצמו כח שיוכל לתת בעד נפשו לא הוי שיור משום דבשעת דחיילא המתנה היינו אחר מיתה הרי כבר נתחייב לצדקה וליכא שיור והוי ככותב לבנו ולאחר דקיי"ל לאחר במתנה ובנו אפטרופס אבל יש חולקים בזה והוא הגהמ"ר בב"ב פ' י"נ שפסק בהדיא בשם ריב"א דאפילו שייר לתת מנכסיו לצדקה הוי שיור והובאו ב הדעות באה"ע סי' ק"ז ורמ"א ז"ל כ' דעה זו בסתם דהוי שיור אבל בנ"ד נראה דלכ"ע הוי שיור דהא שייר לגבי נפשיה שיחזיק אותו כל ימי חייו ויעשה לו בגדים מבואר להדיא שכוונתו שיזכה במתנתו תיכף בחייו ולא כדין מתנת ש"מ דלא קניא רק לאחר מיתה דאל"כ למה הוצרך לשייר לעצמו שיחזיק אותו והלא כל ימי חייו כל הנכסים ברשותו ולכאורה נראה דהוי מתנת שכ"מ במקצת כיון דשייר לעצמו כדי פרנסתו כמבואר בסי' ר"נ ס"ד ואמנם לא ביארו במכתבם לשון השטר מתנה אם היא בנוסח מתנת שכ"מ או שהוזכר בה שהיה שכ"מ או לא הוזכר כלל ואם היתה בקנין ע"כ לא יכולתי להאריך בזה בכל פרטי דיני מתנת שכ"מ בכולה או מקצתה רק בדין טענת השיור נלע"ד פשוט דהוי שיור ועוד דאפי' לד' החולקים בשיור לצדקה היינו משום דמדמי לה לבנו ולאחר משא"כ שיור לעצמו כדי פרנסתו פשיטא דהוי שיור דהא לא כ' כל נכסיו ואפי' שיור כ"ש הוי שיור בדינים אלו רק לענין מתנת שכ"מ בכולה ולענין חזרה ס"ל להרא"ש ז"ל דבעינן כדי פרנסתו וכ"ש דשיור כ"פ הוי שיור לגבי אינך דלא בעי שיורא כלל רק סגי בכ"ש וגם מה ששייר לתת לבנו הא' חמשים זהובים היה נראה דהוי שיור דלא דמי לכותב כל נכסיו לשני בניו דכתב לשניהם בלשון מתנה אבל כאן ציוה על בנו הגדול שהוא יתן לבנו הא' חמשים זהובים וחיובא הוא דרמי עליה והוי שיורא ועיין באה"ע סי' ק"ז אם אמר שיתנו לבתו אחת חמשים זהובים כו' והשאר לאשתו דהוי מתנה גמורה והוא תשוב' רב האי גאון וע' בח"מ וב"ש מ"ש בזה ועיין בב"י סי' הנ"ל ובח"מ סימן רמ"ו הביא תשובה זו באריכות וכ' עיקר הטעם דכיון שכתב לשתי בנותיו חמשים וחמשים הרי לא כתב לאשתו כל נכסיו וכתב שם בודאי אלו לאדם אחר כתב עם אשתו מקצת נכסים לא היתה אשתו אלא אפטרופס אבל עכשיו שלבנותיו נתן לא לאחרים איך נאמר שעשאה אפטרופא על נכסיו הרי נתן לב' מהם מה שחפץ וא"ת הרי יש אחת שלא נתן כלום כיון שהעמיד ירושה דאורייתא כו' וחילק בהדיא בין הך דבנו ואחר כו' להיכא שנתן מקצת לבנו הא' דקיים ירושה דאו' כמה שחפץ ולד' הח"מ באה"ע סי' ק"ז שכ' שהרא"ש חולק על רב האי עיי"ש ומבואר שם דס"ל דלא הוי שיור רק מה ששייר אחר המתנה ולא מה שחילק קודם המתנה ובנ"ד הלא עיקר השיור אחר המתנה שעדיין חייב ליתן לאחיו נ' זוז ואין להאריך רק כתבתי הנוגע לעיקר הדין מה שנעל"ד מכל הלין טעמי ומצורף לזה לפי המבואר בהשטר מתנה שהיה במתנת בריא ומעכשיו ורשות למכור כו' דכל הני מוכיחים שלמתנה גמורה איכוין כמבואר בש"ע ומ"ש השואל שהעדים אומרים שכתבו זאת לשופרא דשטרי יש לדון הרבה בדבר שהרי אסורים לכתוב כן כמ"ם הרמ"א ז"ל סי' ר"נ ס"ט בהג"ה שיש לזהר שלא לכתוב כך אם לא ציווה לכתוב כן ומ"ש מד' הנ"י פ' י"נ לענ"ד מדברי הנ"י יש ללמוד דכל שרגילין לכתוב לשופרי דשטרא הוי כאלו ציוה לכתוב כן שהרי כ' שבימי חכמי הש"ס לא היו רגילין לכתוב כן לכן א' סתמא לא עשאו אלא אפטרופס מ' אלו היו רגילין לכתוב כן לא הוי א' דעשאו אפטרופס ודו"ק ובפרט דלא שייך בזה אפטרופסות כמש"ל דהוי שיור גמור ואין להאריך:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה