אור ברסלב
משכנות יעקב מד שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

מד שאלה

מג שאלה

אם נמצא נקב באות. כמה צריך שישתייר בו ואם יש חילוק בזה:

תשובה הנה בדין היקף גויל הביאו הטור ופוסקים מימרא דרב יהודא דאמר כל אות שאינה מוקפת גויל מד' רוחותיו פסולה לענין דיבוק אות לאות ואח"כ כתב הטור שאם אחר שנכתב ניקב בירך האות אם נשתייר בו כמלא אות קטנה כשר והיא מימרא דר"ז משמי' דר"י וכמה עובדי בגמ' דלא כנראה מפשטת דמימרא דאשיאן בר נדבך דניקב יריכו של ה"א פסולה בכל ענין והקשה ב"י ז"ל מ"ש דמכשרינן בנשתייר מלא אות קטנה הא אין גויל מקיף לה מד' רוחות ותי' דהיינו דווקא בדיבוק אות לאות אבל לא כשאירע במקום נקב ודקדק כן מל' רש"י ז"ל גבי וי"ו דויהרוג כו' שכתב שאירע במקום נקב ועוד תי' דדווקא בתחילת כתיבה הוא דקפדינן אהיקף גויל אבל בנקב אחר כתיבה לא ובהכי איירי הנהו עובדי שניקבו אחר הכתיבה ושוב אין נפסלין מפני היקף גויל כיון שתחלתן בכשרות וכתב שכן משמע מד' הרמב"ם וכן משמע לכאורה להטור ז"ל שכ' ניקב אחר שנכתב וכ"כ בשם הרלב"ח ז"ל שפסל תפילין שרגל כ' פשוטה שלהן הגיע לסוף הקלף מתחילת הכתיבה מה"ט ולכאורה משמע מדברי רלב"ח שכתב שכמה פעמים באו לפניו תפילין כאלו ופסל אותם בפני רבנים הזקנים נ"ע ולא היה פיצה פה כו' משמע דגם תיקון לא היה מועיל לדידיה ז"ל לגרור קצת מרגל הכ' ומסתמא ישתייר עדיין כשיעור הכשר וס"ל דמקרי שלא כסדרן וזה צ"ע לענ"ד דהא ע"כ ס"ל כדעת הפוסקים החולקים על הירושלמי וסברי דהיקף גויל פוסל גם בסיף האות דלמ"ד דמכשיר בסוף האות כגון ארצינו תפארתינו לפי שכבר נעשה האות כתיקונו קודם שנגע הכי נמי אם כלה לסוף הגויל הרי כבר היה שיעור אות קודם שכלה לסוף הגויל וע"כ דלא ס"ל כדעת הסמ"ק שסמך ע"ד הירושלמי אלא כד' הפוסקים שאין מחלקין בין למעלה ובין למטה וס"ל דהפרדה מהני לעולם אפילו למעלה א"כ ה"נ תסגי עכ"פ כשיגרור קצת מהרגל שיהא גויל מקיפו:

והנה בד' הירושלמי שהביא הסמ"ג ובתשו' הרש"בא מהא דמחלק ר' יוחנן בין למעל' בין למט' והוא בברכו'. ולפע"ד צ"ע דלאו ד"ה הוא בירושלמי דבפ"ק דמגילה יש מחלוקת גדולה בירושלמי דא' שם בשם רב ניקב ירכו של ה"א אם גוררו ונשתיי' מנא אות קטנה כשר ואם לאו פסול ואמר רב חסדא הי' גימ"ל מכלה את הגוויל אם גוררו ונשתיי' מלא אות קטנ' כשר כו' א' ר' זעירא אתי כרב ותרווייהו פליגין על שטתי' דאשיאן בר נדבך דא' ניקב תוכו של בי"ת אם גויל מקיפו מכל צד כשר ואם לאו פסול פי' נראה ברור דאינהו ס"ל דאף שאינו מוקף גויל כגון הא דגימל מכלה את הגויל וניקב ירכו כו' מהני שיגרור קצת ויהי' גויל מקיפו רק שישאר אחר הגרירה כמלא אות קטנה ואשיאן בר נדבך ס"ל דלא מהני גרירה ותיקון דאמר סתם בניקב תוכו של בית כו' והרי לא נגע הנקב בירכו כלל ומסתמא יכול לגרור קצת סביב מעובי האות ואפ"ה פוסל דס"ל דלא מהני תקין בהיקף גויל ואינהו סברי תיקון מהני וא' שם חבריי' אמרין אתי' דאשיאן כו' כר' יוחנן דתני' עירב האותיו' כו' מ"ד פסול מלמעלה כו' פי' כמו דס"ל לר"י בנגיעת האותיו' מלמעלן פסול אף דודאי כשיגרור הדבקי' ישארו האותיו' כתיקונן פסול ומשמע דס"ל דלא מהני תקון וכהא דאשיאן ב"נ דס"ל הכי אף דאכתי לא שוו לגמרי דלר"י מלמטה לא בעינן היקף גויל ולדידי' בעינן מד' רוחות בהא מיהת בחדא שיטתא קיימי דהיכא פסול לא מהני תקון ורב ורב חסדא פליגי וס"ל תיקון מהני וגם דלא כר"י דמחלק בין למעלה ולמטה דהא בגימל מכלה הגוויל הוא מלמטה וכבר נעשית אות כתיקונה שהרי יש בה שיעור אות אחר הגרירה וכן בניקב ירכו של ה"א משמע אחר הכתיבה ויש בו שיעור אות ואפ"ה בעי גרירה ור"י הא ס"ל דלמטה לא בעי תיקון כלל כפי' הרשב"א וסמ"ק וע"כ ס"ל לרב ור"ח דהני תרי ברייתות דעירב האותיו' אית תני פסול ואית תני כשר פליגי אהדדי ומ"ד כשר היינו ע"י גרירה וס"ל הלכה כמ"ד כשר ע"י גרירה ומשמע שם בירושלמי דר' זעירא סבר כוותייהו ג"כ וא"כ גם דעת הירושלמי כמ"ד דמהני תיקון בעירוב האותיו' ובכל גווני בעי תיקון וגם בהיקף גויל ובניקב דמכשרינן בנשאר מלא אות מבואר מדברי הירושלמי דהיינו ע"י גרירה קצת שיהי' מוקף גויל ולענ"ד הי' אפשר לפרש כן גם בש"ס דילן דהא דאמר יריכו אם נשתייר בו כמלא אות קטנה היינו כשיגרור קצת ובעובדא דר' אבא גבי כרעי' דה"א דהעם כו' א' אם משתייר כו' ונוח יותר לפרש כן שהוא ל' עתיד ופי' שאחר גרירה קצת משתייר כו' והוא ממש כשיטת הירושלמי הירושלמי ואשמעינן דמהני תיקון ודלא כדא' אשיאן סתם משמי' דרב יהודא ניקב ירכו פסול ומשמע בכל ענין ואף שנשתייר אחר הגרירה כמלא אות ועלה אמר ר' זירא לדידי מפרשא משמיה דר"י כו' פי' דלא בכל ענין פסול רק ה כי דלא אפשר לתקן ובכל דוכתא בש"ס היכי דאמר לשון לדידי מפרשא כו' הוא מחלוקת על אמורא ראשון שחמר סתם בלא חילוק כלל והוא חולק עליו ומחלק איזה חילוקב זה וכסוגי' זו איתא בב"מ פרק הזהב בסוגי' דע"מ שאין לך עלי אונאה ובכתובות פרק נערה גבי תבעוה לינשא ונתפייסה כו' עיי"ש. וא"כ היא היא המחלוקת דירושלמי ג"כ דר' זירא דש"ס דילן הוא ר' זעירא דירושלמי ופליג על אשיאן בר נדבך וס"ל דמהני תיקון והוא מסקנא דגמ' בש"ס דילן ודו"ק כי זה הי' נ"ל נכון בדברי הירושלמי להשוותו יחד עם ש"ס דילן לולא משמעו' דברי הפוסקים בסתימת דברים שכתבו להכשיר סתם בניקב ונשתייר כמלא אות דמשמע בלא גרירה כלל והוכרחו לחלק בין ניקב אחר שנכתב לניקב מתחלה אבל לפי פירושינו אין צורך לזה רק דהכוונה ע"י תיקון וגם בתחלה מהני תיקון ולכאורה צ"ע לענ"ד לפירוש הפוסקי' ז"ל מה השמיענו ר' זירא משמי' דרב יהודא דאם לא נשתייר בו שיעור אות פסול פשיטא שהרי אינו אות כלל ומה שאחרי הנקב פשיטא דאין מצטרף כיון שהוא נקב שאין דיו עובר עליו ובעינן כתיבה תמה ומה ענין ד' יהודא אלו לדין היקף גויל דלעיל דלאו משום היקף גויל פסלינן לי' בשלא נשתייר כו' אבל לפי מ"ש ניחא דאיירי דהשתא יש בו שיעור אות רק משום היקף גויל בעי גרירה ואם אח"כ לא ישתייר שיעור אות פסול ואשמעינן דבעי גרירה אף בניקב אח"כ אך שאינני כדאי לחלוק על הפוסקים ז"ל אף שהיא להחמיר וע"פי הירושלמי אבל עכ"פ הא מיהת מוכח מהירושלמי דאף בגימל מכלה הגוויל מתחלתי וכעובדא דרלב"ח מהני תיקון גרירה עכ"פ וכן בדיבוק אותיו' לרב ולר"ח דלא כר' יוחנן דמחלק בין למעלה או למטה וכדעת כל הפוסקים החולקים על הסמ"ק והרשב"א וכן עיקר לענ"ד וראיתי שגם המ"א ז"ל פסק כן.

איברא דק"ל בין למ"ש הפוסקים דבדיביק אותיו' מהני תיקון ולא הוי שלא כסדרן ובין למ"ש בשם הר"מ ז"ל שהכשיר מקצת אותיו' שלא היו מקצת יוד"ין שעל האלפין והשינין והעיינין נוגעין לגוף האות והכשיר לתקן אח"כ ולא הוי שלא כסדרן כיון שעיקר צורת האות נעשית מתחלה שהתינוק יכול לקרותו ע"ש בב"י ומשמע קצת דאפילו בקוצו של יו"ד דמעכב יכול לתקן אח"כ וקשה דהא בגמ' אמרינן דפ' שבתפילין מעכבין זא"ז ואפי' כתב א' מעכבן ומוקי לקש"י ומק' פשיטא והדר מוקי להא דהיקף גויל ואח כ בפ' התכלת שינה דברים שאין מעכבין זא"ז התכלת אינו מעכב לבן כו' ומוקי לה בגמ' כרבי דאמר מעכבין זא"ז ומאי אינה מעכבת לקדם כו' ש"מ דהיכא דא' מעכבין זא"ז גם לקדם מעכבין דהא בסיפא גבי תכלת דאמר אין מעכבין הייני דסדרן אין מעכב לקדם אבל עיקרו מעכב א"כ רישא דתפילין ומזוזה דאמר מעכב היינו לקדם והוי שלא כסדרן א"כ הא דאמר ואפילו כתב א' מעכב לקש"י ולהיקף גויל ג"כ לקדם ומשמע שאין רשאי לתקנם דמקרי שלא כסדרן ואף דקיי"ל דלא כרבי הא בהא לא פליגי ושמואל ולוי אמרו שם כן. וע' בברכות דאמר ברכות אינן מעכבות ומוקי לה לסדר ברכות וצ"ע וע' בסו' ל"ו הביא בשם האגור לפסול בקש"י וע' לעיל תשו' שכ' לד' הרמב"ם ז"ל דלמסקנא דסוגין לא מתוקמה מתני' זו דהתכלת כרבי אלא כרבנן דאין מעכבין לגמרי עיי"ש באורך ולפ"ז לא קשיא קו' זו כלל דבמשנה זו לא איירי בסדרן ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה