משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
מג שאלה
עיבוד ע"י נכרי וישראל עע"ג מה דינו:
תשובה הנה כבר הזכרנו מזה בתשו' הקודמת ודעת רמב"ם לפסול ככל דברי' הצריכי' לשמה דלא מהני ישראל עומד ע"ג נכרי דאדעתא דנפשי' עביד והסה"ת והעיטור והרא"ש ז"ל כתבו להכשיר ובפרט אם הישראל מסייע מעט מסייע זה יש בו ממש והנה דברי הירושלמי דרשב"ג מצריך באבני בנין חציבה לשמה לשם קודש כמו עיבוד לשמה יש להביא ראיה ברורה דמהני נכרי וישראל עע"ג דהא מקרא מלא ויהי לשלמה שבעים אלף נושאי סבל ושמונים אלף חוצב בהר שחצבו אבנים לצורך בית המקדש וגם היו בוני חירם ובוני שלמה והיה כמה אומנים נכרים עושים במקדש ולרשב"ג צריך עשייתן לשמן וע"כ דמהני ישראל עע"ג לזה למשוי לשמה ויש טעם נכון לחלק בזה דלשמה דהכא אינו רק משום הזמנה לדבר קודש מהני עע"ג ופשיטא מסייע דסיועת הישראל הוי הזמנה מעלייתא משא"כ בגוף מעשה הצריך לשמה כגון כתיב' גט וציצית דכתיב תעשה לך אין מחשבת ישראל העע"ג מועלת למעשה הנכרי הצריכה כוונה ואם אפשר שיעבד ישראל הכל נכון הוא ואם לא יש מקום לסמוך על דעת המקילים בישראל עע"ג ומסייע מעט שיש ראיה לדבריהם גם דעת כמה גדולים כ' בתשו' הקודמת שסוברי' דא"צ עיבוד לשמן. בצירוף כ"ז יש לסמוך להקל בעיבוד נכרי וישראל עע"ג ומסייע. ושוב ראיתי בפי' הר"נ להלכות הרי"ף בגיטין פרק השולח האריך בענין זה דעיבוד לשמה והביא דברי הרמב"ן ז"ל שכ' דסוגיא דסוכה פליגא אסוגיא דמנחות וס' דוקא ציצית בעי לשמה והוא ז"ל הקשה על שיטתו ז"ל ופי' באופן אחר בדברי' נכוחים וישרים ומסקנתו ג"כ דא"צ עיבוד לשמה רק בדין כתיבה לשמה נראה שהיה לו אריכות דברים בזה וחסר בחידושי ר"נ שלפנינו בדפוס ונרשם בהגה' שם שהנם על ס' החידושי' לו ז"ל בסוכ' ואינו אצלינו ועיי' בדבריו ז"ל שם וכן מצאתי בחי' רשב"א גיטין פר' הנזקין בעובדא דר' אבוה פסק ג"כ כרבנן וחילק בין ס"ת לתפילין לענין עיבוד לשמה וכד' הרמב"ן עיי"ש: