משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
מב שאלה
אם צריך עיבוד לשמה:
תשובה הנה הטור כתב שצריך עיבוד לשמה וכ"כ הב"י בשם רוב הפוסקים דלא כרש"י ז"ל דסבר דא"צ עיבוד לשמה משום דמפרש פלוגתא דאביי ורבא אי הזמנה מלתא בפלוגתא דרשב"ג ורבנן אי צריך עיבוד לשמה דרבא סבר הזמנה לאו מלתא היא ולהכי לא צריך עיבוד לשמה כרבנן ואביי כרשב"ג והל' כרבא וכ"כ רש"י ז"ל במנחות בהא דתפילין ניקחין מכל אדם משום דא"צ עיבוד לשמה משא"כ בס"ת דצריך להכי ספרים אין ניקחין אלא מן המומחה ור"ח ור"ת ז"ל מפרשים להיפוך דרבא כרשב"ג ומשום דהזמנה לאו מלתא היא ואין די בהזמנה לחוד שהוא תיקון הקלף להכי צריך עיבוד לשמה דחשיב טפי מהזמנה ורבנן סברי הזמנה מלתא היא ודי בהזמנה להכי א"צ עיבוד לשמה ופסקו כרבא וכרשב"ג והנה מה שהחליט הב"י דרש"י ז"ל יחידאה הוא בזה צ"ע דהא מבואר במלחמות ובר"ן ז"ל בסוכה פ"ק וכן בחידושי הר"ן ז"ל בסנהדרין פרק נגמר הדין שדעת רי"ף ז"ל כרבנן דא"צ עיבוד לשמה כפירש"י ולכן הביא הברייתא כפשטא ולא פס' בה הל' כרשב"ג דמסתמא יחיד ורבים הלכה כרבים וגם הר"ן ז"ל במלחמות דעתו כן עיקר להלכה דא"צ עיבוד לשמה רק בס"ת ולא בתפילין והאריך הרבה בראיות ברורות מהירושלמי ומש"ס דילן וכן הסכי' לדבריו הר"ן בחידושיו לסנהדרין והקשה על פי' ר"ח ור"ת ז"ל והסכימו לפירש"י וראי' ברורה הביא הרמב"ן ז"ל מהירושלמי שפירש"י דרשב"ג ורבנן איפליגו בכולהו מילי גם בכלי קדש שמצריך רשב"ג לעשותו לשם קודש ומוקי לברייתא דהעושה כלי קודש עד שלא נשתמש בו קודש מותר להשתמש בו חול כרבנן דהזמנה לאו מילתא ועיי"ש במלחמות וכ' ג"כ בשם רב האי גאון כפירש"י ז"ל רק שכתב רב האי גאון דאפ"ה יש להצריך עיבוד לשמה מהא דר' אבהו גוילין שלו לא עבדתים לשמן כו' משמע דמהך סוגי' דסנהדרין משמע להיפוך דא"צ והיינו כפירש"י וס"ל דאין חילוק בין ס"ת לתפילין דהך דר' אבוה בס"ת איירי וכ' בשם רב משה גאון שהכשיר בלא עיבוד לשמה וכתב רב האי גאון דבשעת הדחק יש לסמוך עליו ומ' להדיא שם שגם בתפילין דעתו כן בשעת הדחק וא"כ כיון שדעת הרי"ף ורש"י ור"מ גאון ורמב"ן ז"ל דמדינא א"צ עיבוד לשמה ורמב"ן ז"ל כ' ראיות ברורות לדבר ורב האי גאון כ' להקל בשעת הדחק א"כ אין להחליט כ"כ בפשיטות שלא כדבריהם וגם דעת רי"ף ז"ל נראה כן אף שאין להקל נגד דעת רוב פוסקי' האחרונים נ"מ לעשות סניף מזה לענין עיבוד נכרי וישראל עע"ג דיש בזה מחלוקת הפוסקי' ובגיטין לא מהני נכרי וישראל עע"ג ואפי' בקטן וגדול עע"ג קיי"ל כדעת רוב הפוסקי' דלא מהני בגיטין ובציצית כאשר הארכתי בזה בעזהש"י בתשו' אף דקטן אדעתא דגדול עביד לא מהני אפ"ה כא בדיעבד יש לסמוך ע"ז כיון שלדעת הגדולים האלה א"צ עיבוד לשמה כלל סמכינן ע"ז עכ"פ בעיבוד נכרי וישראל עע"ג ולכאורה סוגי' דפרק המוציא דמשערינן קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין משמע דכל קלף כשר לתפילין דאל"כ ע"כ שיעורא דמתני' בקלף מעובד לתפילין דאל"כ לא חזי לתפילין ומאי קמ"ל ועוד דשאינו מעובד לשמה אכתי לא ידעינן כמה שיעורו. ועוד דמקשה מברייתא דא' קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב מזוזה ומאי קושיא דילמא איירי במעובד לשם מזוז' דפסיל לתפילין דקדושתן חמורה כמ"ש ב"י ז"ל או שאינו מעובד לשמן כלל לדעת הרמב"ם דמזוזה ל"צ עיבוד לשמן ולא חזי לתפילין ומשערינן לי' במזוזה אלא מ' לכאורה מכל הך סוגיא דכל קלף ודוכסוסטוס ראוי לתפילין ולמזוזה אף שאינו מעובד לשמה ועוד דלפי המבואר בירושלמי דרשב"ג ורבנן פליגי ג"כ בבגדי כהונה אם צרך שתהא אריגתן לשם קודש דלרשב"ג צריך כמו שצריך עיבוד לשמן ואם לא נארגו בקודש אין לו לשמש בהן או שיקדישן אח"כ וא"כ ודאי לכאורה לא קיי"ל כרשב"ג דהא אמרינן ביומא כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבוד' יחיד ובלבד שימסרנה לצבור יפה משמע דמתחלת' לא נעשית לסם בגדי כהונה דא"כ הלא היתה אמו צריכה למסור לציבור בשעת אריגה כיון דבעי אריגה לשמה ואין קדושה חלה עליהן אא"כ כשהן של ציבור דפסולי' אם הן של יחיד וכן באבני קודש מצריך רשב"ג שתהא חציבתן לשם קודש ובקודש יחצבו ואנן קיי"ל בש"ס דילן במס' מעיל' כשמואל דאמר בונין בחול ואח"כ מקדישין וכ"פ הרמב"ם ז"ל בהדיא בהל' מעילה הפועלים שבונין בהקדש אין בונין ממעו' הקדש ולא לשם הקדש עד אחר הבנין מקדישין והוא מהך מימרא דשמואל ודלא כרשב"ג דמצריך חציבה לשם קודש וכ"ש בנין. וע"כ דקיי"ל כרבנן דלא בעינן לשמה במילי דקדושה מתחלת עשייתן רק בציצית ס"ל לשמואל בעינן טויה לשמה אף דגבי בנין הקדש לא ס"ל כרשב"ג וע"כ צ"ל שאני ציצית דכ' תעשה לך לשם חובך כסוגי' דסוכה ולא כסוגי' דמנחות דמשוי ציצית לתפילין וע' במלחמות ולהר"ן בחידושיו מ"ש בזה וקצת צ"ע לענ"ד דלדברי הרמב"ן במלחמו' לסוכה הלכה כרבנן דלא מצרכו אריגה לשמה גבי בגדי כהונה ואלו בפי' לתורה פ' תצוה בפ' בגדי כהונ' כתב שהן צריכין עשיי' לשמה עיי"ש ודו"ק: