אור ברסלב
משכנות יעקב מג שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

מג שאלה

מב שאלה

שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים איך חולקין בהריוח:

תשובה אי' בפ' מי שהיה נשוי ג' שהטילו לכיס כו' כך הם חולקין אמר שמואל שנים שהטילו לכיס כו' השבח לאמצע אמר רבה מסתברא מילתיה דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה כו' ורב המנונא אמר אפילו שור לחרישה ועומד לטביחה השכר לאמצע ע"ש כל הסוגי' בגמ' וברא"ש ז"ל שכ' שדעת הרי"ף ז"ל דהלכ' כרב המנונא דאפי' בשור לחרישה ועומד לטביחה אבל אם לקחו מתחלה לטביחה לדברי הכל השכר לפי המעות מדלא אשמעינן רב המנונא רבותא טפי והוא ז"ל כ' דפשטא דסוגיא לא מ' כן דא"כ ל"ל לדחוקי מתני' בזוזי חדתי ובאיסתרא דצנתא לוקי בלקחו מתחלה לטביחה ודחק לתרץ לדעת החולקים וכ' בשם הירושלמי להדיא כדבריו שאין חילוק כלל ובכל פרקמטיא השכר לאמצע עיי"ש באורך וכ' שיותר נכון להשוות ב' הגמרות אף אם היה דחוק כ"ש כו' והנה התוס' כ' סתם כדעת החולקי' שכ' דאין לאוקמי בשור לטביחה דא"כ פשיטא וכמ"ש הרא"ש לדבריהם ולע"נד המדקדק ברש"י יראה שגם דעתו כן שכ' על ד' רבה דהא דנקט אבל שור לחרישה כו' רבותא קמ"ל דאף על פי דמעיקרא אדעתא דשותפות נחית כיון שאח"כ נמלכו לשוחטו כו' וא"כ מה"ת לא נימא דרב המנונא לא פליג רק בהכי כיון דמעיקרא אדעתא דשותפות נחית ומנ"ל דפליג אעיקרא דבכל עיסקא חולקין בשוה אף שאין החלקים צריכים זה לזה וכן דקדק רש"י לקמן בברייתא דלקח זה בשלו וזה בשלו כו' פי' זה לקח שוורים בריאים כו' וזה לקח שוורים כחושים כו' שעבודת כחוש אין דומה לשל בריא ומאי דוחקיה לאוקמיה ג"כ בשוורים ולחרישה אטו בברייתא הוזכר שוורי' וחרישה הו"ל לאוקמה בכל עיסקא וגם בדבריו לקמן בהא דא' ליפלוג כו' שכ' דאפי' בבהמה א' כו' מ' להדיא דעיקר החילוק הוא אם לקחו בהמה א' שחלק הגדול א"א בלא חלק הקטן השכר לאמצע וסיפא שהן בהמות נפרדות אף שעשו מלאכתן בשותפות הא מלאכת הבריאי' שוה יותר וחולקין לפי מעות ומ' ג"כ מד' דסיפא מיירי שזה לקח במנה כ"כ שוורים כמו זה במאתים רק שאלו בריאי' ואלו כחושי' דאי מיירי שלקח יותר שוורי' ל"ל להך דכחושים ובריאים תיפוק ליה שעשו יותר א"ו שהשוורים שווים במספר ולהכי איצטריך לאשמעינן דאפ"ה חולקין לפי מעות שעבודתן טובה יותר אבל הא לא איצטריך לאשמעינן אם הכניס יותר שוורים דפשיטא היא דחולקין לפי מעות וכ"ז היפוך ד' הרא"ש דמוקי לה בכל עיסקא ורש"י ז"ל מוקי לה דוקא בבהמה א' שחלקי' צריכין זה לזה לחרישה ובהא ס' רב המנונא דאף שנמלכו אח"כ לטביחה ולחלוק כיון דמעיקרא לשותפות נחית אבל קנו מתחלה דבר המתחלק ד"ה חולקין לפי מעות ומה שהק' הרא"ש מהא דאיצטריך לאוקמי מתני' בזוזי חדתי כו' לוקי בשור לטביחה ועומד לטביחה כו' תירוץ התוס' דחוק בעיני ג"כ שכתבו דא"כ מאי קמ"ל וק' דמי סני לאשמעינן הך דינא לאפוקי מד' רבי אליעזר דירושלמי ולכאורה הך דינא רבותא טפי מדינא דזוזי חדתי כו' והדבר מובן:

אבל נ' לענ"ד לחדושי מילתא בס"ד מדקדוק ד' רש"י ז"ל שכ' בהא דמק' מאי לאו הותירו ממש כו' וכ' ותיובתא דשמואל וק' למה לא פי' אליבא דמאן אי אליבא דרבה או רב המנונא ולכאורה לרבה לק"מ דאיכא לאוקמא מתני' בשור לחרישה ועומד לטביחה ולא ק' רק לר"ה וכמ"ש תוס' לשיטתם וכן לשיטת הרא"ש אין הקו' רק לרב המנונא ולמה סתם רש"י הקו' לשמואל אלא נראה ברור דס"ל לרש"י ז"ל דרבה ור"ה לאו לפרושי מילתי' דשמואל אתו אלא מלתא וטעמא דנפשייהו קאמרו ורבה לא מסתבר לי' כוותי' דשמואל רק בשור כו' ועומד לחרישה ורב המנונא מסתבר לי' גם בשור כו' ועומד לטביחה כיון שתחילת לקיחתו ע"ד שותפות הבלתי מתחלק אבל שמואל גופי' לא מפליג כלל ובכל גווני ס"ל השכר לאמצע דסתמא אמר ב' שהטילו לכיס ולא זכר שוורים או שאר סחורות ואינהו לא מסתבר להו מילתי' רק בדבר שאינו מתחלק והכי דייק לישנא דמסתברא מילתי' כו' ולא א' כי קאמר שמואל כו' וכה"ג א' בב"מ פ"ק מסתברא מילתי' דרב בשדה זו כו' והאלקים א' רב אפי' כו' וע' רש"י שם שכ"כ להדי' וכן א' בפ"ק גבי מעמ"ש מסתברא מילתי' דרב בפקדון כו' והאלקים א' רב אפי' במלוה רק רבא לא אסתבר לי' במלוה עיי"ש וה"נ נ' שכן מפרש רש"י ז"ל דשמואל בכל גווני ס"ל השכ' לאמצע ולהכי מק' שפיר ממתניתין דקתני חולקין לפי מעות לשמואל דא' בכל גווני השכר לאמצע. אבל לרבה ורב המנונא לק"מ דאיכא לאוקמה בדבר המתחלק ולשמואל הוא דאיצטריך לשנויי בזוזי חדתי כו' ודו"ק כי זה נ"ל נכון מאד בסוגיית הגמ' ובד' רש"י ז"ל ומיושבים קו' הרא"ש וא"כ להלכה נ' דנקטינן כרבה ורב המנונא דבתראי נינהו ופליגי אשמואל ומסתבר טעמייהו וגם מתניתין דא' כך היו חולקין סלקא שפיר אליביהו ופחתו ממש כו' וא"צ לדחוק בזוזי חדתי כו' אלא מיירי בדבר המתחלק וגם הש"ס שקיל וטרי אליבייהו יותר דא' מאי לאו שור לחרישה ועומד לטביחה ותיובתא דרבה כו' ולא א' מאי לאו בלקחו לטביחה כשמואל ותיובת' גם לרב המנונא מ' דס"ל לש"ס דלית הלכתא כשמואל ומ"ש הרא"ש ראי' מהירושלמי הנה גם בירושלמי מחלוקת מפורשת בזה באותה סוגי' שהביא הרא"ש מייתי תמן תנינן חזר ונגח שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים כו' א"ר שמואל בשם ר' זעירא וכן לשכר פי' שנוטל כ"א לפי ממון אר"י ר' זעירא פליג על דר"א ואר"ז קומי ר' יודן לא מודי ר"א כשהתנו כו' ושורי' כמותני חזר וא' קימי ר' יוסי א' בפי' פליגין ר"א א' בסתם חולקין בשוה ור"ז א' בסתם חולקין לפי מעות עכ"ל הרי להדי' דפליג ר"ז על ר"א בדין זה ואין ראי' כלל מהירושלמי דאולי הלכה כר"ז ותימא שהביא הרא"ש ז"ל תחלת הירושלמי ולא הביא סופו ובירושלמי דב"ק מייתי עוד בשם ר' בון נראין דברי' בשלקחו מרגלית דא' אלו לא עשרתי דינריי לא הוית זבין כלום פי' שלקחו מרגלית אחת טובה שאינה מתחלקת ואילולי עשרה דינרין של השני לא הי' לוקחה בתשעים שלו ולא הי' מרויח כלל שא"א ליקח מחציתה וא' שם אבל דבר שדרכו לחלק מביאין לאמצע וחולקין ור"א פליג שם וגם מייתי שם עוד הך דר' זעירא הרי דגם ר' בון חולק על ר"א והוו ר' בון ור"ז תרי לגבי ר"א והלכתא כוותייהו:

שוב מצאתי בב"י סי' קע"ו הביא בשם העיטור שכ' כדברי שר' בון דירושלמי דנזקין חולק על ר"א עיי"ש שפסק כר' בון ותמהתי עוד שגם הוא ז"ל לא הזכיר שגם ר"ז בסוף ירושלמי דב"ק ודכתובות פליג על ר"א:

ולדינא הנה לפמ"ש מדברי הירושלמי מוכרע יותר לפסוק כר' בון ור' זעירא דרבים נינהו לגבי ר"א ובש"ס דילן ג"כ דעת ר"ת ורי"ף ס"ל דדוקא שלקחו מתחלה לחרישה וכן דעת רש"י ותוס' ז"ל וכן דעת העיטו' לפמ"ש בפי' הסוגי' לדברי רש"י ז"ל הדברים מחוורים מאד בלי שום קו' ודוחק מכל הלין הי' נ' דכן יש לפסו' לדינא כד' ר"ח ורי"ף ורש"י ותוס' והעיטו' והירושלמי דמסייע להו דכל שלקחו דבר המתחל' שאין חלקיו צריכין זל"ז חולקין לפי המעו' ודו"ק ועיין עוד ברש"י ז"ל ד"ה א"ר אין אני רואה דברי ר"נ באלו כו' ופירש"י דל"ד לג' שהטילו דשבח שהשביח מעותיהם שקלי כו' משמע דלא מפרש לה בזוזי חדתי דא"כ לא הוי ק"ל מידי ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה