אור ברסלב
משכנות יעקב לד שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

לד שאלה

לג שאלה

כשחולץ התפילין אם יברך לשמור חוקיו ואי לילה זמן זמן תפילין:

תשובה הנה הטור כ' דלא יברך כשמסירן לשמור חוקיו שאין הלכה כבני מערבא דלילה לאו זמן תפילין וס' בחוקת הפסח הכתוב מדבר כו' ואנן קיי"ל לילה זמן תפילין כו' ואף בע"ש ויו"ט כו'. כיון דלא כ' בהו שמירה אלא והי' לאות כו' ושבת ויו"ט א"צ או'. וע' בב"י ז"ל מ"ש בזה והקשה ז"ל לדעת הרמב"ם ז"ל שפ' לילה לאו זמן תפילין וכתב דהמניח תפילין בלילה עובר בלאו למה לא כ' דמברך לשמור חוקיו ותירץ דאפשר דוקא בני מערבא הוי מברכי ולא בני בבל וטעמייהו אף דלילה לאו זמן תפילין היינו שלא להניחם אבל היו עליו מבע"י ולא סלקן אינו עובר כו' ולא שייך לברך על סלוקן לשמור חוקיו ואנן בתר בני בבל גררינן עיי"ש ולענ"ד תי' מבואר ומוכרח בירושלמי דא' שם כשהוא חולצן או' אקב"ו לשמור חוקיו ואתי' כמ"ד בחוקת תפילין הכ' מדבר כו' דא' ר"א בשה ר' אלעזר המניח תפילין בלילה עובר בלאו ומק' והא ר' אבוה יתיב ומתני ברישא ותפילין עלוי' ומשני מצודדין היו כמין פקדון כו' פי' שלא היו מונחין במקום תפילין כראוי רק כמין פקדון לשמרן ואית דא' לא א' אלא מניח אבל היו עליו מבע"י מותר הרי מחלוקת מפורשת דעה קמייתא ס"ל דאף במונחין מבע"י חייב לסלקן ועובר בלאו ואם אינו מסלקן ואיצטרי' לשנוי' עובדא דר"א במצודדין וכמין פקדון ובודאי ס' לומר דהכי ס"ל לבני מערבא דמברכי על סילוקן אבל לדידן קי"ל כשינוי' בתרא דדוקא מניח וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ועובדא דר' אבוה כפשוטו שהיו עליו מבע"י וא"צ לברך על סילוקן ונ' שהרמב"ם ז"ל הוציא שיטתו מן הירושלמי הלז ופי' כן גם ד' רב אשי בש"ס דילן דא' הלכה ואין מורין כן לא שהלכה כמ"ד לילה זמן תפילין כפירש"י ז"ל אלא שהלכה שאין חייב לסלקן אם מונחים מבע"י אבל אן מורין כן רק לשמרן מותר להניחן עליו ומורין כן והיינו דא' ר"א אם לשמרן מותר ור"א גופי' הא ס"ל לילה לאו זמן תפילין ועובר בלאו ומותר להניחן עליו לשמרן כיון שאינו מתכוין למצוה והן הן כל ד' הרמב"ם בדין זה ולענ"ד גם בד' הרי"ף ז"ל אין הכרע שיסבור דקי"ל לילה זמן תפילין שהרי הביא גם ד' ר"י ור"א דמניח תפילין בלילה עובר בלאו ועשה ואי הוי ס"ל דלית הלכתא הכי לא הי' מביאן כיון דמסיק וקיי"ל כרב אשי ולד' הרא"ש וסה"ת ס' ר"א לילה זמן תפילין ובל"ז הדבר צע"ג בעיני לומר דפליג ר"א אר"י ור"א דהוי רבנן קשישי וגם להרי"ף ז"ל הו"ל לפ' הלכה דלילה זמן תפילין ואין מורין כן ולא לסתום כל' הגמ' ולולא פירש"י ז"ל הי' נ' לע"ד דרב אשי לא בא להכריע כלל נגד ר"י ור"א אדלעיל קאי על ד' ר"י שאמר מניחן עד שתכלה רגל מן השו' ואיכא תרי לישנא בדר"נ אי הל' כר' יעקב אי לא וללישנא בתרא אין הלכה כוותי' אלא חולצן משתשקע החמה ורב אשי ס' הלכה כר"י דא"צ לחולצן תיכף רק עד שתכלה רגל ואין מורין כן אלא כת"ק רק לשמרן מותר להניחן עליו ולהשהותו. וגי' הרי"ף ז"ל וחשך ולא סילק תפילין פי' שלא סילקן תיכף ורש"י ז"ל לפי גי' והוי מנח תפילין הוצרך לפ' כמ"ד לילה זמן תפילין אבל לגי' הרי"ף ז"ל א"צ לזה ועפ"י ד' הירושלמי דמחלק בין להניח בתחלה בין לסלקן וי"ל שזהו מחלוקת ת"ק ור' יעקב דת"ק ס"ל כיון דלילה לאו זמן תפילין גם לחולצן בדין הזה ור' יעקב ס' א"צ לחולצן עד שתכלה רגל וטעמא דהך שיעורא כיון דעכ"פ יש בזה ג"כ פרסו' מצוה דכ' וראו כל עמי הארץ וגו' כל זמן שהרגל מצוי' בשווקים יש לנו להתקשט בהן אף שאין מכוין למצות הנחה דלילה לאו ז"ת וחכמי' סברי עד זמן שינה וכ"ע ס' לילה לאו זמן תפילין לענין להניח מתחלה זהו הנלע"ד פ' נכון בד הגמ' עפי' ד' הרמב"ם ול' הרי"ף ז"ל ועולה יחד עם הירושלמי והא דמק' גמ' אלישנא דאין הלכה כר"י מדרב חסדא ורבה בר"ה מצלי בהו באורת' ומשני ההוא פליגא יש לפ' דפליגי אעיק' דינא דליל ז"ת וס' כר"ע דלילה ז"ת והיו מכוונין לשם מצוה ולא דפליגי וס"ל כר' יעקב דא"כ עכ"פ למה הי' להן להתפלל בהן כיון שאין בזה מצוה ומה הרויחו בזה וניחא לגמ' למימר דס' לילה ז"ת ולהכי מק' דרבה בר"ה מאי קס' כו' עיי"ש ונ' דלכן השמי' הרי"ף הא דר"ח ורבה בר"ה דעבדו עובדא כר' יעקב אלא מ"ט דלא כר"י ס"ל אלא כר"ע ס' דלילה זמ"ת ולא קי"ל כוותייהו וזו היא לענ"ד ד' רב האי גאון שכ' הרשות בידו לברך לשמור חוקיו ותמה הטור ז"ל עליו ולענ"ד זהו טעמו ז"ל שפ' ג"כ דלילה לאו זמ"ת רק דאפ"ה אין חובה בברכה לפי שאין חליצתן מצוה כ"כ וכמש"ל רק בני מערבא אפ"ה הוי מברכי דס"ל אין הלכה כר"י או כיון דעכ"פ שמירה כ' בהו שלא להניח בלילה ומדמשמע בגמ' דרק בני מערבא מברכי תפס הדברים כפשוטן דהוי רשות וכה"ג מצינו בברכות זימנין דכי מדכרנא אנא עביד כי כולהו גבי ברכה לאחרי' על הירקות ועל המים אלמא יש ברכ' שאינ' חובה כ"כ שאם הי' חובה גמורה חלילה להם מלשכוח דהא דרשינן ולא שכחתי מלברכך כו' וראי' לזה לפיענ"ד מגמ' דנדה גבי שטעון ברכה לפניו ואין טעון לאחריו וא' לאתויי מצות ומק' ולב"מ דמברכי בתר דמסלקי תפילהון כו' ומשני למעוטי ריחנא. ומאי קו' הא ב"מ ס' כריה"ג דלילה לאו זמ"ת ואנן הא קי"ל כמ"ד זמ"ת ולוקי ג"כ סתם משנה כהלכתא ולא כבני מערבא א"ו שאין הכרע בש"ס דהלכה כמ"ד לילה זמ"ת. וע' בד' ס' העיתים בשם גאון שכ' דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין דכ' ושמרת כו' הוא ברא"ש ז"ל בהל' תפילין והק' ע"ז הרא"ש ז"ל דאנן כר"ע קי"ל דלילה זמ"ת ושבת ויו"ט מהי' לאות וכו' נפקא וכשיטתו ז"ל דמפרש לדרב אשי הכי והנך רואה ששטת הגאוני' ז"ל דלילה לאו זמ"ת וכד' רב האי והרמב"ם ז"ל וקרוב בעיני שגם ד' הרי"ף ז"ל כן וכמש"ל ולכן השמיט הך דר"ח ורבבר"ה דמצלו בהו כו' וכמש"ל ולכאורה לפי ד' הירושלמי דלא א' אלא המניח כו' לפ"ז ה"ה לשבת ויו"ט נהי דהמניחן עוב' בלאו אבל קיד' עליו היו' ולא חלצן אינו מחוייב לחלצן מה"ת דמחד קרא נפקא לילה ושבת ויו"ט למ"ד הכי מושמרת וכי היכי דלענין לילה אינו עובר כ"א כשמניח בתחלה אבל לא כשאינו חולצן ה"נ לשבת ויו"ט וא"כ לרבה בר ר"ה דא' ס' חשיכ' כו' אינו חולץ הא וודאי חשיכה חילץ ע"כ דלא ס"ל הא דר' יעקב לענין לילה שאין איסור בשהיי' אף דלילה לזמ"ת דא"כ אמאי חולץ בשבת ואי משום איסור תכשיטין אין אסור רק לצאת לכרמלית או לחצר שאינה מעורבת אבל בבית שרי בכולהו תכשיטין א"ו משום איסו' תפילין בשבת צריך לחלוץ וא"כ ממילא ה"ה לילה למ"ד לזמ"ת א"ו ס' ר"ח ורבבר"ה דמצלו כו כר"ע דלילה זמן ת'. אבל אנן קי"ל כר' יעקב ולילה לזמ"ת רק שאין החליצה בכלל איסור דאו' רק שאין מורין כן ובהכי ניחא ג"כ מה שאמ' ר"א להורקנוס בנו כשנכנס לחלוץ תפילין שאינן אלא משום שבות ואינן אלא משום מצוה ואמאי הא איסורא דאו' הוא המניח תפילין בשבת ויו"ט ובפרט מ"ד דושמרת כו' נפקא דעובר בלאו וקצת פוסקים כתבו דלר' עקיבא דנפקא ליה מוהיה לאות ליכא איסורא נדבר אי"ה בזה לקמן וד' הזוה"ק מפורש להדי' דאיסורא איכא ולפמ"ש ניחא בל"ז דאף לריה"ג ה"ג דמפיק מושמרת היינו להניח בתחלה אבל לחלוץ בעודן עליו לא כד' הירושלמי וכר' יעקב דס"ל הכי רק דס"ל מדרבנן מחוייב לחלוץ ואולי לא ס"ל כר' יעקב לענין לילה ג"כ או דאחמור רבנן לענין שבת יותר ועיקר הראי' שכ' קצת הפוסקים להתיר להניח תפילין בשבת וי"ט ממאי דשרינן לשדורי תפילין ביו"ט ומפרשין המשנה דביצה וכל שנאותין בו בחול משלחין אותו ע' בתוס' שם ולפמ"ש גם זה לק"מ כיון דעכ"פ כשמונחין עליו מע"ש א"צ לחולצן ואין שם מוקצה עליהן ויש לפרש הגמ' כל שנאותין בו בחול פי' שלובש בחול והולך בהן אפי' בשב' ויו"ט אף שללבוש בתחלה אסור מותר לשלחן כיון שיש להן צד היתר הנא' אם מלובש בהן מבע"י וא"ש לישנא דמתני' כל שנאותין כו' כפשוטו וגם אין שם מוקצה עליהן דאי לא"ה גם לטלטל הי' אסור כמו דאסרינן לטלטל ס' דאפטרתא למ"ד לא ניתנו לקרות בהן אבל כיון דשרינן בהיו עליו מבע"י עכ"פ הל' ואין מורין כן ומותרין לטלטל ע' בב"י סי' ש"ח הביא מחלוקת בזה אם מותר לטלטל תפילין בשבת והנ' גם רש"י ז"ל פי' דר' יעקב וחכמי' ס' לילה לזמ"ת שכ גבי ומודי' חכמי' לר"י שאם חלצן כו' שוב אינו מניחן ופירש רש"י ז"ל ז"ל דלילה לאו זמ"ת וע"כ דס"ל לחלק בין להניחן בתחלה בין לחלצן וא"כ ע"כ הא דמפ' בהך דרב אשי דס' לילה זמ"ת משום דג' והוה מנח תפילין וכן מפ' בהא דר"א ואם לשמרן מותר היינו להניחן אבל לגי' הרי"ף ז"ל וחשך כו' גם לפי' רש"י ז"ל אין ראי' כלל לפ' הלכה כמ"ד לילה זמ"ת אלא דהל' כר' יעקב וגם רב נחמן לשני הלשונות בין דא' הל כר"י בין דא' אין הלכה מ' דס"ל לילה לזמ"ת רק דפ' כר"י לחד לישנא דא"צ לחולצן וכפירש"י ז"ל וס"ל לרש"י ז"ל דלמ"ד לילה זמן תפילין מותר להניח לכתחלה ופשיטותא דברייתא דעירובין הנעור בלילה רצה חולץ רצה מניח פי' מניח בתחלה דס"ל לר"נ שם לילה זמ"ת. והרא"ש ז"ל וס"הת פי' דר' יעקב וחכמים ס' ג"כ לילה זמ"ת ואפ"ה אסור מדרבנן עד שתכלה הרגל או זמן שינה וכ' דברייתא דרצה מניח היינו מניחן עליו שאין חולצן אבל לא לכתחלה וק"ל דלישנא דהנעור בלילה מ' כל הלילה כולה ואתי' דלא כמאן דאפי' חכמי' לא שרי רק עד זמן שינה אבל אחר זמן שינה אף שהוא ניעור אסור להניחן עליו דהכי מ לישנא דעד זמן שינה ולא א' עד שינה ועוד דהא מילתא דפשיטא דאסור לישן בהם וע"כ בא לאשמעינן כיון שהגיע זמן שינה צריך לחולצן שמא תחטפנו שינה ודלא כר' נתן דשרי כל הלילה כשהוא ניעור ור"נ דלא כמאן אבל לפירש"י ז"ל ניחא דתנאי דמנחות ס' לאו זמ"ת ולהכי יהיב שיעורא אף לחליצה ור"נ ס' לילה זמ"ת ואף להנחה וכל הלילה זמנה ובלבד שיהא ניעור ומה שכת' הרא"ש להוכיח דאין חילוק בין להניח או לסלק מהא דרבר"ה דוודאי חשיכה חולץ בשבת וה"ה בחול בלילה למ"ד לזמ"ת. כבר כ' לתרץ דרבה בר רב הונא לא ס' כר' יעקב אלא כת"ק ובלילה דמצלי בהו ס' לילה זמ"ת רק אנן קי"ל הלכה כר"י ואין מורין כן וכס' הירושלמי גם פשט לישנא דר' נתן רצה מניח משמע מניח לכתחלה ואשמעי' דרשות בידו אם רצה חולצן אף שמונחין עליו מכבר כיון שהגיע זמן שינה שמא יחטפנו שינה מאונס כדאמרינן בברכו' ג' ע"ב אבע"א משום דא כא אונס שינה כו' ואם רצה מניח לכתחל' אף שאינן עליו אם בטוח הוא בעצמו שלא ישן בהם ולהכי דייק ואמר הנעור בלילה פי' שהגיע זמן שינה והוא ניעור ור' יונתן הקיטוני פליג שם עליו וא' אין מניחין תפילין בלילה פי' שלהניחן בתחלה אסיר לגמרי משקיעת החמה דלילה לאו זמ"ת אבל בחליצתן ש שיעורא איכא במילתא כד' ר' יעקב וחכמים וקי"ל כוותיהו הל' ואין מורין כן ולהכי לא א' חולץ ואינו מניח וכן מ' בסוגיא פ' הישן בברייתא דנכנס לישן ביום רצה חולץ רצה מניח בלילה חולץ ואינו מניח ד' ר' נתן וביום היינו טעמא דמותר לישן בהם שינת ארעי וא"כ מניח דרישא ודאי אף לכתחלה מותר להניח ולישן בהם שינת ארעי וכן סיפא דבלילה חולץ ואינו מניח משום שינה דבלילה חיישינן טפי שמא ישתקע בשינה וכדמ' מגמ' דברכות הנ"ל דרק בק"ש של ערבית חיישינן ולכן חולץ ואינו מניח והא דאינו מניח לא איצטריך לאשמעי' כיון דחולץ אלא איידי דנקטי ברישא דהניח ואפי' לכתחלה עכ"פ מ' דלר"נ דווקא משו' שינה אינו מניחן לכתחילה הא ניעור בלילה אף מניח לכתחלה דומי' דהנחה דרישא והיינו הך דר"נ דברי' דערובין ועוד לד' הרא"ש ז"ל ל"ל למימר כלל הניעור בלילה הא גם בלא ניעיר כל הלילה יכול להשמיענו דינא דלילה זמ"ת וא"צ לחלצן תיכף בשקה"ח דעובר בלאו לד' הרא"ש למ"ד לאו זמ"ת והו"ל לר"נ לאשמעי' דא"צ לחולצן דלילה זמ"ת. ומדנקט הניעיר כו' משמע דעל תחילת הלילה ליכא רבותא כלל דא"צ לחולצן דאף למ"ד לילה לז"ת דינא הכי לר' יעקב וחכמים רק בניעור מזמן שינה ואילך דלדידהו וודאי צריך לחולצן ואשמעינן ר"נ דס"ל לזמ"ת ויכול להניחן כל הלילה ועביד מצוה ובלבד שיזהר יפה משינה ודוק היטב בכל זה כי לענ"ד דברים ברורים הם וע"פי שיטת רש"י ז"ל ורמב"ם ורי"ף ורב האי גאון ז"ל דתנאי דמנחו' סברי לילה לזמ"ת דלמ"ד זמ"ת אף לכתחילה מניחין בלילה ולפי"ז ודאי מימרא דאביי דהיה בא בדרך ושקעה על ו חמה מניח ידו עליהן או דאיירי בשבת כפי' רש"י ז"ל ולשיטתו דג' בדר"א והוי מנח תפילין וס"ל דלילה זמ"ת ואין מורין כן ולהכי מפ' מימרא דאביי בשבת שלא יסתור לדרב אשי ותוס' פי' באמת דס' לילה לזמ"ת וכן פי' הרז"ה ז"ל והרמב"ן ז"ל בספר מלחמות כ' לפרש אליבא דהרי"ף ז"ל בשבת לפי מאי דס"ל ג"כ לד' הרי"ף לילה זמ"ת וכבר כ' באורך דאדרבה לפענ"ד ד' רי"ף ז"ל כד' רמב"ם ז"ל דלזמ"ת וא"ש מימרא דאביי כפשוטה בחול שלא כד' הרז"ה ז"ל שדחאה מהלכה וכ' דאביי סבר לאו זמן תפילין ולא קי"ל כן וכ"כ הר"ר יונתן ז"ל וכ"כ בנימו' יוסף או דמיירי בחול למ"ד לז"ת או דאיירי בשבת ועכ"פ ד' רש"י ז"ל ותוס' ורז"ה ורמב"ן והדר"י והנ"י דלמ"ד לילה זמ"ת א"צ להניח ידו עליהן בהי' בא בדרך ושקעה כו' בחיל ושלא כד' הטור ז"ל שכ' הך מימרא דאביי בחול ופ' לילה זמ"ת. וטעמו י"ל כיון דעכ"פ הל' ואין מורין כן ואף לחלצן צריך משתשקע החמה ודלא כר"י וחכמי' אף הוא צריך להניח ידו עליהן ואף דלשמרם שרי אפ"ה ברה"ר צריך להניח ידו עליהן ועי' במלחמות מ"ש בזה אבל לדעת הרי"ף ורמב"ם ז"ל ורב האי גאון ולפמ"ש דס' לילה לאו זמ"ת בוודאי קי"ל כהך מימרא דאביי דצריך להניח ידו עליהן:

ולענין להניחם קודם אור היום הרי"ף ז"ל כ' שמותר כסתמא דברייתא דהיה משכי' לצאת לדרך מניחן וכשיגיע זמנן ממשמש בהן כו' וכפ' הטור והרמב"ם ז"ל השמיטה וכ' הב"י דלשיטתו אזיל דסבר לילה לאו זמ"ת להכי לא שרינן כלל וברייתא מוקי לה כמ"ד זמ"ת. וזה דוחק גדול בעיני דהא סיפא דברייתא וודאי כמ"ד לאו זמ"ת דא' עד מתי מניחן עד שקה"ח. ולא עוד אלא דאף ר"י ורבנן ס"ל לילה לזמ"ת לד' הרמב"ם ז"ל וכמ"ש לעיל וכ"ש דת"ק דמשוה חליצה להניחה ואיך נפר' רישא דברייתא כמ"ד לילה זמ"ת. ולולא דברי הב"י ז"ל הוה אמינא דגם הרמב"ם ז"ל מודה לזה אלא דמפ' הברייתא כולה כמ"ד לילה לזמ"ת רק דאיירי במתירא שמא יאבדו בדרך ולא יהיו משתמרין אף מן החי' וכלבי' וכה"ג וודאי שרי להניח אף בשוי"ט כדאי' בר"פ המוצא תפילין רק במנטרי מחמת כלבי ולא מחמת גנבי בכה"ג דווקא כי מנחי ברישא שרינן להניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו או לבית המשתמר אבל כי מחתו בארעא אסור לאנחינהו אי מנטרן מכלבי אף דלא מנטרן מגנבי כמבואר שלהי פ"ק דביצה וברי"ף ז"ל וא"כ הא דשרינן במשכי' לצאת לדרך היינו באופן שאם לא יניחם יאבדו בשדה ולא מינטרן אפי' מכלבי ולכן נא הוצרך הרמב"ם לכתוב זה שסמך אמ"ש בהל' שבת דמשו' בזיון תפלין אף בשב' שרינן דאיכא תרתי הנחה שלא בזמנ' וגם איסו' הוצאה ואפ"ה שרינן דרך מלבוש וכ"ש בלילה ועיקר טעמא כיון שאין מכוין למצוה שרי בכה"ג אבל משום הפסד ממון לחוד לא שרינן רק שלא לחלוץ כהך דאביי אבל להניח בתחלה לא יברייתא איירי בלא מנטרן כלל אף מכלבי ובכה"ג הם ד' הרי"ף ז"ל וכשטתם ז"ל דלילה לאו זמ"ת ולפ"ז ע"כ ר"א דא' אם לשמרן מותר היינו שלא לחלצן אבל שלא להניחם בתחילה דמסתמא איירי לשמרן מגנבי דהא בבית איירי וכן עובדא דרבינא ורב אשי דחשך ס"ל בביתו היה או בבהמ"ד וא' לשמרן קא בעי מר ומה היה צריך שם שמיר' מכלב. א"ו מגנבי דשכיחי גם בבתים והרי שלא שרינן בכה"ג רק שלא לחלצן כמימרא דאביי ולא להניחם ומוכח לכאורה כגי' הרי"ף ז"ל דחשך ולא סליק תפילין ולא דמנח לכתחלה מדס"ד למשרי משום לשמרן אף למ"ד לז"ת אף דמנטרי מכלבי. וע"כ שהיו מונחים מבע"י וכגי' הרי"ף ז"ל וא"כ אין הכרע כלל לד' הסוברים לילה זמ"ת והיה ראוי להחמיר בדבר עפ"י ד' הרי"ף ורמב"ם ורב האי גאון וירושלמי ג"כ מסייע להו ודו"ק היטב בכ"ז שוב מצאתי בתשו' שאגת אריה להגאון ממיץ ז"ל שהאריך בדברי אלו והעיר ג"כ קצת מדברינו גם כד' הרי"ף ז"ל אך נטה לד' הטור ופוסקים ז"ל דהל' כמ"ד לילה זמ"ת והמעיין יבחר והש"י יאיר עינינו בתורתו הקדושה:

אחרי כותבי זאת ראיתי עוד בירושלמי ר"פ המוצא תפילין דמייתי ג"כ הך דר"א המניח תפילין בלילה עובר בעשה ומק' והא ר' אבוה יתיב ומתני כו' ומשני ג"כ כדשני בברכו' מצודדין כו' ואית דא' לא א' אלא המניח אבל אם היה עליו מבע"י מותר והוסיף שם ואית דבעי מימר מצותן עד שתכלה רגל מן השוק והיינו הך דר"י דגמ' דילן וע"כ דמפ' לה ג"כ כמ"ד לילה לאו זמ"ת דמייתי לה לשינוי' אהך דר' אבוה דאי כמ"ד זמ"ת מאי שיאטיה הכא בין מימר' דר"א ובין הך דמייתי אח"כ אית דבעי ושמעינ' מן הדא והי' לאות על ידך מי שצריכין אות יצאו שוי"ט ומק' ולא כבר כתב מימים ימימה כו' ואי נימא דהך ברייתא דלעיל מצוותן עד שתכלה רגל מן השוק כמ"ד לילה זמ"ת וע"כ דלא דריש מימים כו' ומאי מק' אח"כ על הך דוהיה לאות א"ו דכולהו דלעיל דרשי מימים ימימה כו' ולהכי מקשה ל"ל מיעוטא דוהיה לאות על שוי"ט תיפוק ליה מימים כו' עד דמשני ר"י כל מילתא דלא מחוורא סמכין לה מן אתרין סגיאין פי' דר"ל לר"י שאין איסור הנחת תפילין בלילה ובשבת וי"ט מחיור ומפורש מה"ת ועיקר איסורו מדרבנן ואסמכינהו אקראי ולהכי איצטריך כמה וכמה אסמכתות מכמה מקומות. זהו ברור פי' הירושלמי הלז ועוד נבאר אי"ה לקמן כל לשון הירושלמי הזה עד סופו בסוגיא זו עכ"פ מבואר מזה דהך מצוותה עד שתכלה רגל מן השוק ל"פ אהך דלילה לאו זמן תפילין רק דדווקא שלא לחלוץ עד הזמן הזה אבל להניח בתחלה לא דודאי הך שיעורא עד שתכלה רגל כו' לא שייכא בדאו' אי איכא איסורא גם בחליצה וכן מבואר בהדיא בגמ' דילן ומודים חכמים לר"י כו' שוב אין מניחן משמע להדיא דגם ר"י הכי סבר בהנחה משקעה"ח רק בחליצה ס' עד שתכלה כו' וכמש"ל וזו ראיה לפירש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל בזה ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה