משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
לג שאלה
אטר יד ימינו באיזה יד יניח תפלין:
תשובה הפוסקים נחלקו בזה י"א דאזלינן בתר כתיבה דאם כותב בימין אף שעושה בשמאלו כל מלאכתו מניח תפילין בשמאל כ"א וטעמייהו מדא' ר"נ מה כתיבה בימין אף קשירה בימין א"כ זה הכותב בימין גם קשירה דידיה בימין וזו ד' הר"י מקורבי"ל בעל הסמ"ק והר"י מפרי"ש בעל ההגהות וכוותייהו סתם הטור ז"ל והרא"ש ז"ל הביא ד' סה"ת שכ' דאזלינן בתר יד תשות כח דדרשינן יד כהה וא"כ אזלינן בתר רוב מלאכות ולא בתר כתיבה ולכאורה צ"ע שסתם הטור שלא כד' אביו הרא"ש ז"ל וד' תוס' נוטה דזה מקרי שולט בב' ידיו וממילא הוי כד' הטור ז"ל ולענין הלכה צ"ע טובא וק' להורות נגד ד' הרא"ש וסה"ת. והרמ"א ז"ל כ' דנהוג עלמא כהטור וצריך לחפש טעם למנהג כי הוא ס' דאורייתא והנה בגמ' א' ת"ק ידך זו שמאל וכה"א כו' וס"ל לת"ק סתם יד הוא שמאל ור"י החורם א' מצינו ימין שנק' יד כו' ומק' לרי"ה תפילין בשמאל מנ"ל ומשני נפקא ליה מדר"נ דא' א"צ ה"ה אומר וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין כו' ורב אשי א' מידכה יד כהה. והנה לד' ת"ק דס"ל סתם יד הוי שמאל יש לעיין מה דעתו באטר יד אי אזלינן בתר שמאל דידיה או דעלמא הנה בחליצה מצינו מחלוקת הראשונים באיטר אי חולץ בימין דידיה או דעלמא ד' הסמ"ג והסמ"ק דאזלינן בתר ימין דעלמא כיון דכ' בי' בהדיא ימין דגמרינן ממצורע לא אזלינן בתר דידיה ולא בתר כחידו וכ' הסמ"ג בשם רבי טעם לדבר שהרי באוזן הקפידה תורה ג"כ אימין ושם אין כח ימין יותר משמאל ש"מ דבמצורע לאו בתר כח אזלינן ולפי ד' ז"ל ע"כ הא דא' בתפילין דאיטר מניח בשמאלו שהוא ימין כל אדם היינו מטעם דבעינן יד כהה ומ"ה בתר דידיה אזלינן או דדרשינן וקשרתם כו' מה כתיבה בימין כו' וא"כ איטר כותב תפילין בימינו דווק' ואם כ' בימין כל אדם פסול שאין דרך כתיבה אצלו בכך ופטור לענין שבת אם כ' בימין כל אדם כדא' במס' שבת פ' הבונה דמק' באיטר אשמאל ליחייב ואימין לא ליחייב ומוקי מתני' דמחייבא בשתיהן בשולט כו'. וא"כ וודאי אם כ' תפילין בימין כל אדם פסולה וכן כ' הסמ"ג בהדיא בדין כתי' תפילין דאיטר כותב בשמאלו עיי"ש וכן בדין דאל"כ יכול לכתוב תפילין בשבת ולא יתחייב ויהיו כשרים וכה"ג כ' קצת פוסקים להוכיח דתגין מעכבין כו' עיין בראשוני' וכיון דכותב בשמאל דעלמא ה"ה דקושר בה ג"כ ומניח בימין דכ' וקשרתם וכתבתם וילפי מהדדי ובאמת גם כתיבה לא כ' בהדיא דבימין רק הוא ידוע ממילא דבעינן שיכתוב כדרך כתיבה שהיא מלאכת מחשבת לענין שבת לזה כיון רש"י ז"ל לענ"ד שכ' מה כתיבה בימין דרוב ב"א כותבין בימין. כוונתו דאם כ' שלא כדרך ב"א לא הוי כתיבה ופסולים וא"כ באיטר דרך כתיבתו בשמאל כמבואר בגמ' ובסמ"ג וממילא גם קשירה בימין ואין נראה לפ' כוונת רש"י דר"נ ס"ל דלא אזלינן באיטר בתר דידיה רק בתר רוב ב"א ופליג אמתני' דאיטר מניח כו' דמנ"ל לרש"י הא כיון דע"כ כותב בשמאלו וכמ"ש לעיל באותה היד צריך לקשור כיון דעיקר טעמא משום דרך כתיבה וימין ושמאל לא רמיזי בקרא כלל לר"נ. אבל לת"ק דס' סתם ידך היינו שמאל והוי כמו דכ' בהדי' שמאל באו' והרי לד' סמ"ג וסמ"ק כל היכי דכ' בהדי' באו' ימין ולא אזלינן בתר דידי' רק בדעלמא וה"נ בשמאל דתפילין דכ' בהדי' אזלינן בתר דעלמא ואף איטר מניח בשמאל כל אדם דלא כברייתא דאיטר כו' וזה מוכרח לד' הסמ"ג וסמ"ק והנה לד' ר"נ דיליף בגמרא מוקשרתם כו' וודאי נראה דאזלינן בתר כתיבה לחוד דכל שכותב בימין אז מניח תפילין בשמאל אף שעושה שאר מלאכות בשמאל דלא אזלינן בתר תשות כח רק כיון שכותב בה ואם שינה פסול גם צריך לקשור בה משום דאיתקוש אהדדי וא"כ לשינויי' קמא דש"ס דרי"ה כר' נתן ס"ל א"כ ממ"נ בכותב בימינו מניח בשמאלו דאי לת"ק כל איטר מניח בשמאל כל אדם דאזלינן בתר רובא דאינשי ואי לר"י החורם ולר"נ עכ"פ כיון שכותב בימין הוי ליה ימין להא מילתא רק לשינוי' דרב אשי דא' ידכה יד כהה מ' יד שהיא תשות כח לפי"ז יש מקום לומר דאזלינן בתר רוב מלאכות ולכאורה סתמא דגמ' דמשני בתחלה נפקא ליה מדר"נ לא ס"ל דר"א דדריש ידכה ואף לשינוי' דר"א אין הכרח דהלכה כר"י החורם דר"א לתרוצי' מילתיה קאתי ואפשר דליה לא ס"ל ובפרט דר' אבא מק' ליה לר' אשי ואימא יד שבכח וכן הוא באמת ד' הסמ"ק וגם מד' הסמ"ג נ"ל כן דכ' בהל' תפילין שיניח בשמאל דדרי' ידכה יד כהה וכ' וקשרת' וכתבתם מה כתיבה בימין כו' ואם הוא איטר מניח בימין כו' ולא חילק כלל ומ' שסמך אמה שכ' לעיל בדין כתיבת התפילין שאם הוא איטר כותב בשמאלו כו' ושם וודאי בתר כתיבה לחוד אזלינן דעיקר טעמא משום דלדידיה דרך כתיבה בכך. וכמש"ל ומה מועיל לענין כתיבה מה שעושה שאר מלאכות בשמאלו אפ"ה אין דרך כתיבה בכך ועיקר כתיב' בימין וה"נ לענין הנחה מדסתם מ' דחד דינא להו דהא כ' היקשא דר"נ מה כ' כו' דהא לדידי' ז"ל אלו הי' כ' בתורה ימין בפי' הוי לן למיזל בתר רובא דעלמא כמש"ל רק דלא כ' בהדי' ותלאו הכ' בכתיבה אמרינן דאזלינן בתר כתיבה דידי' וא"כ כשכותב בימין ממ"נ מניח בשמאל דאי עיקר קפידא אימין ושמאל הא אזלינן בתר דעלמא ואי קפדינן אכתיבה הא כותב בימין. ואף שהביא הסמ"ג גם דרשא דיד כהה יש מקום לומר דאף לרב אשי כיון שכותב בימין דווקא לא מיקרי יד כהה ומיקרי שילט בב' ידיו וכמ"ש תוס' ומ' דאף לדרשא דרב אשי כ' כן דאי לר"נ אדרבה כתיבה עיקר והויא ליה ימין ול"ל למימר דהוי שולט כו' וכ"כ המרדכי בשם ר' אלחנן ששאל לאביו במי שכותב בשמאל ושאר מלאכות עושה בימין והשיב לו דהוי כשולט בב' ידיו וע"כ לא ס"ל דאזלינן בתר כתיבה לחוד דהא כותב בשמאל ואי משום דרשא דיד כהה הא רוב מלאכתו בימין וה"ל ימין גמור ול"ל לדמויי' לשולט בב' ידיו א"ו ס"ל דאף לדרש' דיד כהה כל שכותב בשמאלו חשיבא מלאכת הכתיבה וגם שאר המלאכו' והוי כשולט בב' ידיו וה"ה בכותב בימין ושאר מלאכות בשמאל וכ' עוד במרדכי בשם ר"י ז"ל שדקדק מפירש"י ז"ל שכ' רוב ב"א כותבין בימין דס"ל דר"נ ות"ק פליגי אברייתא דאיטר כו' וס"ל דאזלינן בתר דעלמא וכ' ז"ל שאין נראה לו והביא ראי' מדלא משני בשבת פ' הבונה כי מק' ותהוי שמאל דידיה כימין כו' הא מני ר"נ ות"ק כו' ומ' דכ"ע ס"ל בתר דידיה אזלינן ואיני מבין ראיה זו דלענין מלאכת שבת כיון שעיקר כתיבתו אין דרך כתיבה לו בימין ואיך יתחייב משום שבת וכמ"ש לעיל ג"כ בשם הסמ"ג לענין תפילין ומה ענין זה להיכא דבעינן ימין או שמאל אבל כבר כ' לעיל דלענ"ד גם מד' רש"י שכ' רוב ב"א אין ראי' דפליג אהך דאיטר דרש"י ז"ל טעמא יהיב מנ"ל דכתיבה בימין ופי' דרוב ב"א כו' וזו דרך כתיבתו ואם שינה פסול וכ"ד הסמ"ג ועכ"פ למאי דגמ' משני התם בשילט בב' ידיו מ' דבתר כתיבה לחוד אזלינן שם כיון שרגיל לכתוב בשתיהן דרך כתיבה בכך אף ששאר מלאכות עושה בימין אין זה ענין לענין שבת ומדקרי לי' אביי שם שולט בב' ידי' מ' לכאורה דגם הך דמנחות דשני אביי הכא בתר כתיבה אזלינן ויש לדחו' ומסקנת המרדכי בשם ר"י ז"ל דאזלינן בתר עיקר כח וכ"ד סה"ת והרא"ש ומ' שם שסובר דאף לת"ק דדריש ידך זו שמאל ס"ל דאזלינן בתר דידי' וימינו נק' אצלו שמאל ושלא כד' הסמ"ג וסמ"ק גבי חליצה ולכן פשיטא לי' למיזל בתר רוב כח דגם לת"ק הכי הוא והרא"ש ז"ל סובר כן גם גבי לולב דאיטר נוטל לולב בשמאלו שהיא ימין לגבי דידי' ובתר דידי' אזלינן והטור ז"ל גם שם לא פ' כד' הרא"ש וע"ש בב"י מש"ש עכ"פ נמצינו למדין שד' הסמ"ג נוטה ג"כ כד' הסמ"ק והטור לילך בתר כתיבה כיון דלת"ק בל"ז מניח בשמאל כ"א רק לר"נ מדלא כ' בהדי' ימין ושמאל י"ל בת' דידי' אזלינן וא"כ עיק' קפידא בכתיב' והרי כותב בימין וכמש"ל באורך ואף לד' דיד כהה י"ל דהווי כשולט בב' ידי' וכ"ד הר"ר אלחנן בשם אביו הר"ף ז"ל ואולי זהו טעמו של הטור ז"ל שפ' כן שכן ד' הסמ"ג ומורו והוא הר"ר יהודא ז"ל והסמ"ק והר"ר יחיאל מפרי"ש והר"ר אלחנן ויש עוד שיטתא דאשלי רברבי הם הרשב"א הרמב"ם והר"נ ז"ל בחידושיהן לחולין והרמב"ן ביבמות נסתפק בדבר גבי חליצה אי אזלינן בתר דידי' או בתר דעלמא וטעמייהו מדאיבעי' לי' לר' ירמי' בפ' גיד הנשה אית לי' לעוף ועגיל. לבהמה ולא עגיל מהו בתר דידי' אזלינן או בתר מיני כו' וס"ל דה"ה בחליצ' איטר מספקא אי בתר דידי' אזלינן או לא וכ' שחולצת בשתיהן מספק וכ' דהא דפשיטא לן בתפילין דאיטר מניח בשמאלו שהיא ימין כל אדם היינו משום דדרשינן יד כהה מ' כהה שלך כו' וגם לדבריהם לת"ק מספקא מלתא אי בתר דידי' אזלינן אי לא וד' רמב"ן ורש"י ז"ל דאיטר אין לו ימין כלל במקום שצריך ימין וכמ"ש רש"י בהך דאיטר פסול לעבודה מפני שאין לו ימין וכן דקדק הרמב"ן מהמשנה דלא חשיב לאיטר בהדי מומין רק פסולו שאין לו ימין כלל ע' רמב"ן יבמות ורשב"א ור"נ בחולין ולפיכך רמב"ן דאיטר אינו חולץ כלל שאין לו ימין ולא אמרינן שמאל דידי' הוי ימין רק שתיהן לא הוי ימין וא"כ לד' ז"ל גם היכא דכ' שמאל בפי' אין לו גם שמאל כיון דלית לי' ימין ושמאל אינה נקראת שמאל ולפי"ז וודאי דלת"ק מניח בשמאל כל אדם דאין ס' כלל לפוטרו משום זה מתש"י ואזלינן בתר דעלמא בפרט לדרשא דר"י דדר' שתהא שימה כננד הלב וודאי כיון דלית לי' הוכחה איזו שמאל מניח בשמאל כ"א ויות' נ' לומ' להרמב"ן ז"ל דהשמאל דאיט' ודאי בשמה נקראת שמאל רק דהימין אינה נקראת ימין כיון שאין בה כח וחיל א"כ תפילין דכ' שמאל מניחן בשמאל כ"א שהרי אינה נק' ימין לגבי' ולהכי לא חליץ וע"כ הך דאיטר או כר"נ או כרב אשי דדריש יד כהה והרשב"א והר"ן הניחו בצ"ע ולפימ"ש כן בשם רש"י ז"ל הי' אפשר לומר דרש"י ז"ל גם בתפילין ס"ל הכי לת"ק דאזלינן בתר דעלמא ולכן דקדק כן גם בדר"נ לומר רוב ב"א כי היכי דלא לפלוג את"ק דמ' דלא פליג דא' אינו צריך כו' וכיוצא בזה דקדק הגר"א ז"ל ע"ש שדברי' ז"ל הם עפ"י שיטת הסה"ת והרא"ש ושלא כדברינו אלה ולפי"ז גם לד' הרמב"ן ז"ל הי' נ' לכאורה בתפילין לסמוך אכתיבת ימין לחוד כיון דלת"ק בל"ז בתר דעלמא אזלינן ולר"נ בתר כתיבה לחוד ובוודאי דבתר כתיבה דידי' אית לן למיזל וכמש"ל ובפרט לד' הרמב"ן דאין לומר דהיד הכותבת נק' אצלו ימין דהא דעתו ז"ל דאין השמאל נק' ימין לעולם בתורה רק לשבת דמלאכת מחשבת בעינן הוי שמאל דרך כתיבה וא"כ ה"ה לתפילין היד שכותבת היא הקושרת ולדרשה דיד כהה אין הכרע כ"כ די"ל דהוי כשולט כו' ולא דחינן פשיטיתא דת"ק ור"נ וגם מקיימינן הך דר"י דא' שתהא שימה כנגד הלב דדרשה גמורה היא דהא מוכח מינה דתפילין על הזרוע ולא ביד ומייתי לה בפשיטות במס' ברכות ר"פ ה"ק ורב חיי' בר אבין הכי ס"ל דמכוין ומנח לי' להדי' ליבי' וע' במרדכי שכ' דמדהך דר"י אין הכרע כ"כ והדבר צ"ע מה טעם עכ"פ בכותב בימין טפי מסתבר לסמוך אד' ת"ק ור"נ לד' רמב"ן ז"ל ולענ"ד יש ראי' דהלכה כר"נ מהא דא' גבי מזוזה דרב הונא א' כל הפתח כשר למזוזה וכר' יהוד' דס"ל הכי ושמואל אמר מתחל' שליש העליון ומוקי לה רב הונא בר נתן כר יוסי דדריש וקשרתם וכתבתם מה קשירה בגובה אף כתיבה בגובה אלמא ס"ל היקשא הוא לכל מילי ואין היקש למחצה וקי"ל כשמואל שם וכר"י דנימוקו עמו וממילא דקי"ל כר"נ ג"כ להא דמה כתיבה בימין כו' ועכ"פ באותה יד שכותב בה צריך לקשור וממילא דאזלינן בתר כתיבה דידי' דוודאי איטר צריך לכתוב תפילין בשמאלו שהיא ימינו דדרך כתיבתו בכך וכמש"ל באורך מד' הסמ"ג ומסיגי' דפ' הבונה וזו לענ"ד ראי' ברורה דחזינן דהיקש גמור הוא ולא עוד אלא דאפשר לומר גם לד' רב אשי דדריש יד כהה מודה להיקשא דר"נ דע"כ דרשינן להיקשא להך דשמואל שם ואין היקש למחצה ואזלינן בתר יד כהה לענין כתיבה לחוד ולא לענין שאר מלאכות וכר"נ. אבל עכ"פ הל' כר"נ וכר' יוסי ומהך דשמואל ויש עוד לעיין בזה דאפשר רב אשי לא ס"ל הא דר' יצחק שתהא שימה כו' דהא אקשי לאמימר דהוי לי' צירי' בידי' כו' לא ס"ל למר לך לאות כו' והן ד' ר"א דמפיק מיני' להניח בזרוע ולא ביד ממש ור' יצחק הא פליג עלי' וא' אינו צריך ה"ה אומר ושמתם כו' שתהא שימה כו' הרי לר"י ל"ל דרשא דלך לאות לקבוע מקום דא"כ ושמתם ל"ל ורב אשי כר"א ס"ל ולהכי נמי דריש יד כהה ואזיל בתר דידי' משא"כ לר"י וצ"ע בזה עכ"פ מכלל דברינו אלה נתבאר בעזהש"י שיש ידים מוכיחות וסמוכו' למנהג שנהגו באיטר ללכת אחר הכתיבה. ואם כותב בימין מניח בשמאל אף שעושה בה שאר מלאכות שכן דעת הרבה פוסקים סמ"ג וסמ"ק והר"ר יהודא והרר"י מפרי"ז ור' אלחנן בשם אביו הר"ף ז"ל והתוס' והטור ומטין הדברים שכן דעת הרמב"ן ז"ל ודעימי' וכ' בעזהש"י ראי' נכונה לזה' מן הש"ס רק שאין כן דעת הרא"ש והר"י ז"ל וסה"ת ועיין בברכו' פ' הרואה מפני מה אין מקנחין בימין חד א' שכורך בה תפילין וחד א' שקושר בה תפילין מ' לכאורה דקשירת תפילין מצותה בימין וכר"נ. דאי משום דממילא קשירתה בימין מנ"ל חשיביתא כ"כ לאסור לקנח כיון שלא הוזכר זה בפי' אבל לר"נ הוזכר זה בתורה ואיתקוש לכתיבה ע' מ"א לעיל וממ"ש לעיל דר' יצחק ל"ל דר"א דלך לאות יש ראי' לפסק הרא"ש ז"ל לאסור חציצה בתפילין אף בשל ראש דהא לר"י לא דרשינן כלל לך לאות ולא לאחרים לאות אלא מושמתם כו' וא"כ אף בש"י מנ"ל דאסור על בגדיו ואטו סתם משנה דנתנ' על בית אונקלי דלא כר"י וכן הך דכהני פטורים משל יד א"ו דבל"ז ס"ל דחציצה פוסל' בשניהם דבעינן על ידך שלא יהא דבר חוצץ כו' כדדרשינן על בשרו כו' וכן בש"ר בין עיניך כו' וכמ"ש הרא"ש ז"ל או דילפינן ש"ר מש"י כדאי' בגמ' כמה פעמים א' תורה הנח תפילין ביד והנח תפילין כו' לענין גובה כו' כתבתי בזה לעיל ודו"ק: