משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
כז שאלה
מי שסח בין תפלה לתפלה מה דינו:
תשובה ז"ל פי' רש"י ז"ל ז"ל ולא בירך על ש"ר כו' מ' דהמברך נעל ש"ר אין בידו עבירה וכ' הב"י שאין כן ד' כל הפוסקים ונ"ל שרש"י ז"ל פי' כן לפי שיטתו דמפ' סח מברך שתים היינו על ש"ר וש"י ומימרא דר"י בשסח וכן סוגי' דברכות ודוחק לרש"י ז"ל לאוקמינהו בעבירה וכמש"ל ולפירש"י ז"ל ניחא דרשות בידו לסוח ולברך שתים ואין עבירה בידו כ"א כשסח ואינו מברך ומ"ש הד"מ דעכ"פ גורם ברכה שא"צ דאסור י"ל דאטו המפריש תו"מ וחלה שיוצא בברכה א' אסור להפסיק ביניהן ולברך על כל א"וא כיון דכל א' מצוה בפ"ע היא ומ"ש מהך דיומא פ' בא לו ובפ' אלו נאמרין עיי"ש. ונראה לכאורה שיש מחלוק בזה דלחד שינויא הא דלא מייתי ס"ת אחרינא משום פגמו של ראשון הטור בהדי' סי' קמ"ד כהך שינוי' וז"ל אין קורין לאדם א' בשני ס"ת משום פגמו כו' וכ"כ בד"ה בשם הרמב"ם וא"כ אין קו' על רש"י ז"ל אבל ד' כל הפוסקים דהשיחה וההפסק בעצמו עבירה היא ולא משום ברכה לבד ולכן כ' ב"י בשם ת"ח דאפילו בח"ה שאין מברכין אין להפסיק וכן מבואר בד' הזוה"ק וז"ל וצריך דלא לאפרשה בשהי' בעלמא כו' ובכמה דוכתי שאסור להפריד ח"ו בין הדבקים: