משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
כג שאלה
זקן שעשה לכבודו מה דינם לענין ציצית:
תשובה הנה הב"י כ' דלהרמב"ם דמחייב כסות לילה ביום אפ"ה פטור אפי' לובשם בחייו דזה לא מיקרי כסות כלל והמ"א השיג עליו וכ' דדוקא לשמואל דמחייב כלי קופסא איצטריך למימר דבזקן כו' פטור אבל לדידן ל"ש. ולכן השמיט הרמב"ם הך דזקן כו' וכ' ע"ז הגר"א ז"ל שכן משמע מדקאמר ומודה שמואל כו' וכוונתו ז"ל נראה דמשמ' דלדידן ליכא לפלוגי בהא רק לשמואל וכשאינו לובש'. והנה ביבמות גבי סנדל של חליצה ממעטינן של זקן העשוי לכבודו מחליצה לפי שאינו עשוי להלוך ולא מיקרי נעלו ומק' נעל דב"ד נמי לאו להילוכא עביד ומשני אילו מסגי ביה שלוחא דב"ד מי קפיד דיינא ומקרי נעל כיון שאין קפידא אם לובשו השליח ב"ד משא"כ זקן העשוי לכבודו שמקפידין עליו אף שעתה בא לנעלו ולחלוץ בו אין זה נעל כיון שעכ"פ מקפיד עליו לנעלו שלא לצורך חליצה וא"כ לפי"ז גם בציצית וודאי נראה דינא הכי כל שמקפידין עליו תמיד לאו כסות מיקרי כיון דלא עביד לאכסויי'. פי שאינו עשוי לכך ואף שלובשו לפרקי' אין עשוי לכך וא"כ הלובשו פטור מציצית לכ"ע גם להרמב"ם דהא גם בנעל נועלו עתה ואפ"ה כיון שמקפידין עליו לאו נעל מקרי וה"נ בכסות וא"כ עכ"פ גם לדידן איכא נ"מ בין שעשה לכבודו אף להרמב"ם. ויש חילוק נכון בין כסות לילה לזה דגבי כסות לילה נפיק מוראיתם אותו כו' ולא קאי אהכסות רק אזמן חיוב האדם במצוה זו ולא על הכסות שתהא מיוחדת לזמן ראי' משא"כ כאן דכ' כסותך משמע שתהא מיוחדת ועשוי' לכסות עכ"פ כדא' גבי נעל ובעינן דעבידא לאיכסויי'. ומיעוטא אכסות גופי' קאי דלאו בת חיובא היא אי לא עבידא לכך ודו"ק היטב ומ"ש ומודה שמואל נ' משום דלדידן ליכא רבותא כיון דאף כ"ק פטורין דאשר תכסה בה דווקא כ"ש דבעינן עומדת לכסות אבל לשמואל דמחייב כ"ק וס"ל דאשר תכסה בה שיתכס' בה עתה ה"א דבכל גווני חייב כיון שיכול לכסות בה קמ"ל דבעינן עכ"פ עומדת לכסות: