אור ברסלב
משכנות יעקב כא שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

כא שאלה

כ שאלה

אם יש סמך מהש"ס מה שנהגו להצריך בגט לכתוב בכתב אשורי דוקא:

תשובה הנה דבר זה מחלוקת בין הראב"ד ובין גדולי הראשונים כמו שמבואר בראשונים ולענ"ד נ' להביא ראי' קצת לדעת הפוסלים בכתב זולת כתב אשורי מהא דאיתא במס' גיטין דף ק"א ע"ב ריה"ג אומר אין כותבין כו' מ"ט כו' כלל ופרט כו' ורבנן ס' לספירת דברים הוא דאתא וכן ס' תנאי בשלהי מס' ובסוטה א"ר יוחנן בשם ר' ישמעאל דהלכה עוקרת המקרא התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר ע"ש משמע כפשט המקרא הוא כמשמעו ספר ממש רק דהללמ"מ עוקרת המקרא ומכשרת בכל דבר והכי איתא בירושלמי גיטין:

ולפ"ז יש מקום לומר דלפי פשט המקרא דספר דוקא ע"כ דבעי נמי כתב אשורית דבלא"ה לא מקרי ספר דהא אף לתנאי דמכשרי לכתוב ספרים בכל לשון היינו עכ"פ בגופן שלנו אבל בגופן שלהן לא כמ"ש במגילה דף ט' דאפילו מאן דמתיר לכתוב ספרים בכל לשון היינו דווקא בגופן שלנו ע"כ צ"ל דבלא"ה לא מקרי ספר וא"כ ה"ה גט לפום פשטי' דקרא דבעי ספר אף דמכשירין לי' בכל לשון עכ"פ בעינן גופן שלנו וכמו בשאר ספרים לתנאי דמכשרי וא"כ נהי דהללמ"מ לאכשורי אתי בכל דבר לא מצינו שהקילה הללמ"מ בכתיבת גופן שלהן ואפשר דבהא מילתא נקטינן קרא כפשטי' ולפ"ז יש קצת סעד לד' הפוסקים כגון האו"ז וקצת מגדולי הצרפתים שהחמירו גבי גט בכתיבת שאר לשונות רק בכתב אשורי וכמה פוסקים תמהו עליהם מנ"ל הא והביאו ראיות להיפך אבל לפמ"ש מסוגיא דסוטה יש למצוא סעד לדבריהם ז"ל וכל הראיות שהביאו הפוסקים להכשיר כל כתב י"ל דהיינו להנהו תנאי דדרשי ספר לספירת דברים בעלמא ולא איקרי ספר כלל אבל לר' יוחנן בשם ר"י דגט איקרי ספר שפיר י"ל דבעינן כתב אשורי כמו כל ספר ולא הכשירה הללמ"מ רק לכתוב על כל דבר ולא בעי קלף ודוק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה