אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

כ שאלה

יט שאלה

מי שנשא אשה שהיא עתים חלומה ועתים שוטה אם יכול לגרשה:

תשובה אשר השבתי בזה לכבוד הרב הגאון המנוח מוהר"ח זצ"ל אב"ד דק"ק פינסק הנה לענ"ד דבר קשה מאד להתי' לגרשה לכתחיל' דבר שאיסורו מפורש בירושלמי עכ"פ לכתחילה למ"ד משום גרירה וכמבואר בתוס' ורא"ש וכל הפוסקים ובש"ע סי' קי"ט ולדעת הרמ"א בשם י"א והוא ר' שמשון בר' אברהם הזקן מבעלי התוס' אפילו בדיעבד אינה מגורשת וכ"פ מהרש"ל ומהר"י ואפילו מהרא"י לא הקיל בדיעבד רק אם היו סבורים שתשאר בחלומתה לעולם אבל לכתחילה כל הפוסקים פי' להחמיר כהך מ"ד הגם שהמחבר בש"ע השמיט לגמרי הך דינא דעתים חלומה דאסור לגרשה וכן הרמב"ם והרי"ף לא הזכירו זה והי' אפשר לומר שסמכו על סוגיא דר"ה דאמר בברייתא עתים חלים עתים שוטה כשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו כו' וממילא דיכול לגרש וממילא דה"ה אשה כיון שהיא כפקחת לכל דברי' וכ"ש הוא דהא לא בעינן דעתה דידה באשה כדאמרינן בחרשת וקטנה ולכן סתמו בדבר ואף מתניתין דקתני בפ' חרש נשתטית לא יוציא ודייק בגמ' מדלא קתני לא יוציא עולמית כמו דא' נתחרש הוא לא יוציא עולמית ומפרש דהיינו ביודעת לשמור גיטה דד"ת מתגרשת רק מדרבנן שלא ינהגו בה מנהג הפקר ורישא דקתני נתחרש או נשתטה לא יוציא עולמית איירי בשאין לו שעת חלימה כלל דאל"כ היכי קתני עולמית הא יכול לגרש בשעת חלימתו א"ו בשאין לו שעת הכשר כלל ומסתמא דומיא דהכי איירי בסיפא דנשתטית לא יוציא ג"כ בשאין לה שעת הכושר הא עתים חלימה היא אז כפקחת דלא חמירא מדידי' דאדרבה קילא טובא דלא בעינן דעתה אבל מי הוא אשר יערב לו להקל באיסור כזה ובדבר שהחמירו בו כל הראשוני' בעלי התוספות והאחרונים בעלי הש"ע וח"ו להקל בזה כלל:

גם לסמוך אהכרזה לאסור אותה להנשא הוא דבר זר מאד לא שערוהו כל הפוסקי' לעשות דבר בספק ולסמוך על הכרזה ובגמ' אמרינן איכא דלא שמע הכרזה בכמה דוכתי:

והיטיב מעכ"ת אשר כתב ע"ז והמוחוור אם א"א שידור עמה כלל כפי המבואר שאינ' משמרת נדותה ומכשילתו וא"א לשומרה כראוי ע"פ ד"ת להתיר לו ע"פ מאה רבנים כמ"ש האחרונים ז"ל:

ועכ"ז צריך עיון אולי הוא בעצמו הגורם כאשר כ' שהוא איש קל מאד ומזלזל באיסורין בעצמו ואם הי' ירא שמים הי' יכול לשומרה כאשר מבואר בגמרא כי עכ"פ יש שוטות נשואות לבעל ויודעות לשמור נדותן או שפקחות מתקנות אותן ואם הוא הגורם לזה ק' להתיר לו לישא אחרת והוא רשע כו' אבל אם אין לה תקנה יש למצוא לו התרה אך מה שיש לה מהנדוניא שלה ישליש גם ג"פ ישליש כמ"ש כל האחרונים:

נידון מזונותי' אין לחייבו כיון שאפילו בנתקלקלה תחתיו לדעת הרמב"ם אין לה מזונות ויניחנה והולך ויש חולקים משום דנסתחפה שדהו אבל בנ"ד שהיתה מקולקלת מעיקרא קודם שנשאה וגם א"א לו להיות עמה וודאי דאינו חייב במזונותי' וע' בסי' ע"ד וב"ש שם ובסי' ק"ט ובב"ש שם ובל"ז קשה להוציא ממון נגד דברי הרמב"ם ז"ל:

ולענין הוספה שליש לענ"ד ג"כ לפי הטענה שלא ידע מזה בעת נשואין יש בזה משום מקח טעות הגם שב"ש כ' בכמה דוכתי דהוספה שליש דין נדוניא יש לה ובפרט לפי הטעם שמרויח עכ"ז עיקר הדבר משום תקנה ומנהג חז"ל וכמ"ש המהרי"ק הובא בסי' ס"ו בב"ש דהוספה זו אינה מרצון הבעל רק מצות חכמים ואף אם מגרשה מיד ולכן אין בזה משום איסור רבית כמ"ש הפוסקים וא"כ יש לומר דהיינו דוקא בנשאת ע"פ תקנת חז"ל וכראוי הא לאיסורא ומקח טעות לא תיקנו רבנן ובל"ז הא בסי' ק"ה ס"ה כ' הב"י הביאו הב"ש שהתוספ' שליש אין לו דין נדוניא ודלא כמהרי"ק וכן בסי' קט"ז סק"ג הביאו הב"ש בשם רש"ך לחלוק על דין זה וגם הב"ש גופי' מחלק בדבר בכמה דוכתי ע' סי' ק"ב סק"ה בב"ש ואין להאריך יותר דברי ידידו:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה