משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
כ שאלה
בטעם שאין מניחין ב' שיטין בין השמר לחתימת העדים:
תשובה הנה השיך בסי' מ"ה השיג על הסמ"ע שפי' טעם שאין מניחין ב' שיטין משום דילמא גייז וכ' הוא ז"ל הטעם שמא יכתוב בשיטה א' מה דבעי כו' דתרי שריר וקיים כתבינן אם יש שורה חלק ע"ש וכן לקמן השיג על הב"ח שכ' אם כ' שני שריר וקיים בשורה א' אין למדין אף שיש שורה חלק ע"ש ועוד לקמן השיג על הרמ"א שכ' אם בא שטר לפנינו חצי שורה ושורה שלימה והשאר נחתך פסול ג"כ מטע זה שהשיג על הב"ח ונ' ליישב כולהו בסגנון א' דהנה הרמב"ן ז"ל בחידושיו לגיטין הק' אמאי לא נימא תרי שריר וקיים לא כתבינן ויהא מותר להרחיק ב' שיטין אם יכתוב שריר וקיים ותי' דחיישינן דילמא גייז כו' משמע אי לא"ה הוי אמרינן תרי שריר וקיים לא כתבינן ומותר להרחיק ב' שיטין רק דבלא"ה א"א לומר שמותר להרחיק ב' שיטין דילמא גייז ואין להקשות דנימא שטר ב' שיטין ועדות שיטה א' פסול זה דבר שא"א וא"כ אין לדבר סוף להכי אמרו חכמי' שאין להרחיק ב' שיטין וממילא כתבינן ב' שריר וקיים בב' שיטין ויש שורה חלק אבל שורה ומחצה דבאמת אין דרך כלל לעשות השטר כן מעיקרא גם אין העדות יכולים לצמצם לחתום ממש השטר בסוף שיטה להכי פסלינן שטר שבא לפנינו כן והתירו להניח כן ולא הצריכו לדקדק לחתום השטר בסוף שיטה ממש להכי אין למדין מתרי שריר וקיים הכתובים בשיטה א' לפני שור' אחרונה וא"ש דהוצרך הסמ"ע לפרש הטעם דלמא גייז אף דקיי"ל כתבינן תרי שריר וקיים משום קושית הרמב"ן וא"ש ג"כ ד' הב"ח גם ד' הרמ"א ז"ל שכ' לעיל לא קשיין לפי ד' הרמב"ן ז"ל כמ"ש ודו"ק: