אור ברסלב
משכנות יעקב יט שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

יט שאלה

יח שאלה

בדין עידי מסירה כרתי אי דוקא בגיטין או גם בשאר שטרות:

תשובה הנה זו היא מחלוקת גדולה בין הפוסקים אי הל' כר"י דפ' הלכה כר"א בין בגיטין בין בשטרו' או כר"א דא' לא הכשיר ר"א אלא בגיטין אבל בשטרות לא דבעינן למען יעמדו ימים רבים והש"ך ז"ל בסי' מ"ב השיג על ד' המחב' שפסק כד' הרי"ף והרא"ש שפסקו כר"א וכן הרמב"ם פ' כר"א דלא מכשרינן ע"ד שיכול להזדייף רק בגיטין לא בשטרות והוא ז"ל השיג ע"ז לדחות ראייתם כמו שנביא לקמן והסכים להפוסקים כר"י והנה היה נ' לכאורה להביא ראיה ברורה לדברי הפוסקים כר"י דבמס' גיטין פריך לר"י והא כתיב למען יעמדו ימים רבים התם עצה טובה קמ"ל משמע דלר"א אתיא לאורויי דבעינן ראוי לעמוד ימים רבים וכדאי' שם בהדיא והנה בפ' חזקת הבתים בטעמא דחזקה ג' שנים א' שם מעיקרא שהרי נביא עומד בעשר ומזהיר על י"א ופריך שם אביי דילמא עצה טובה קמ"ל ומייתי ראיה מהא דלמען יעמדו ימים רבים הרי פשיטא ליה דלמען כו' עצה טובה קמ"ל והיינו כר"י דלר"א דינא קמ"ל:

אך אחר העיון נ"ל העיקר כד' המחבר דהנה הרי"ף והרמב"ם שהמחבר אזיל בשיטתם הביאו ראיה מהא דמק' בפ"ק דגיטין גבי שטרא פרסאה דמסריה ניהלי' בסהדי ישראל כשר למגבי ביה מב"ח ומקשה והא בעינן כתב שא"י להזדייף ואי נימא כר"י לק"מ דהא לר"א דע"מ כרתי כשר אף ע"ד שיכול להזדייף א"ו דמק' לר"א דא' אף לר"א פסול בשטרות וכן הביאו ראיה מהא דא' בדיפתרא כדי לכתוב עליו הגט ולא משערינן בשטרות ודחה הש"ך דהיינו דוקא כשעידי המסירה לפנינו ומעידים על מ"ש בו ולא חיישינן שמא שכחו לר"י אבל כשאין ע"מ לפנינו פסול וא"כ בפ"ק דייק והא בעינן כתב שא"י להזדייף והיכי מכשרינן ליה בכל גווני ודבריו תמוהים לענ"ד דמנ"ל דמכשרינן ליה בכל גווני אדרבה ע"כ לא מכשרינן ליה רק בהבאת ע"מ לפנינו דהא שטרא פרסאה הוא ועדים החתומים בו נכרים הן ולא אתי למסמך עלייהו כלל דאל"ה הוי פסול לכ"ע דהוי מזוייף מתוכו אע"כ כיון דניכר שמות נכרי' לא אתי למסמך עלייהו וכמאן דליתנהו דמי וא"כ פשיט' שאין לדון ולגבו' בו רק ע"פ עידי המסיר דאל"ה מנא ידעינן שמסרו לו והיכי מגבינן ביה מב"ח ואף שהוא ע"ד שא"י להזדייף א"א לגבות בו בלי ע"מ וכ"ש אם יכול להזדייף דלא אתי למטעי כלל וכיון דר"א מכשיר בכל שטרות מאי מק' הכא פשיטא דלא נגבי ביה עד דאמרי עידי מסירה וכן מבואר מד' הגמ' דמק' והא לא ידעי למיקריה כו' וע"כ דלא מק' על שעת מסירה דהא ודאי ע"כ בשקראו לפניהם כדין ויודעין מ"ש בו דאל"ה חספא בעלמא הוא ואין מעידין כלל על מסירתו וגם לא הוי צריך לשנויי דוקא בדידעי אלא שקראו לפניהם א"ו כדפירש"י דמק' משום דע"כ לא מגבינן ביה עד שיבואו ע"מ לפנינו ויעידו עליו שהוא זה השטר שנמסר בפניהם וע"פ דנין בו ואם א"י לקרותו האיך ידונו על פיהם אם לא יוכלו לקרותו ודלמא שטר אחר הוא או הוסיפו עליו ולהכי משני בדידעי הם עצמם ולזה כיון רש"י ז"ל שם שכ' והיכי מסהדי לאחר זמן עלה דמילתא הרי להדיא דעכ"פ א"א לדון בו בלא ע"מ וכל הראשונים הסכימו דסוגי' דשטרא פרסאה אזלא אליבא דר"א וזה מוכרח:

ומ"ש לעיל ראיה מב"ב דא' עצה טובה קמ"ל המעיין שם יראה דמייתי שם מקרא דונתתם בכלי חרש דהוא דרשא דלמען יעמדו כו' שמשיאן הכתוב עצה טובה איך לשמור השטר והא ודאי עצה היא ולא דינא דאטו הן מוכרחין לתת בכלי חרש רק נותן להם עצה ההוגנת אבל הא דלמען יעמדו כו' יש לומר דדוקא קאמר דינא דבעינן שיהא השטר ראוי לעמוד ימים רבים דבלא"ה לר"מ דס"ל עידי חתימה כרתי ודאי בעינן ראוי לעמוד ימים רבי' דלדידיה ודאי פסול ע"ד שיכול להזדייף והיכי דייק הש"ס בפשיטו' דעצה טובה קמ"ל א"ו דהתם מרישא דקרא קא דייק דונתתם בכלי חרש ולהכי מייתי שם הך רישא דוקא ואלו בגיטין לא מייתי רק סיפא דקרא למען יעמדו כו' וזה ראיה למ"ש וכן דקדק שם רש"י ז"ל בלשונו עיי"ש:

ועוד קשיין לי ד' הש"ך דהכא מהדר לאכרועי בפסק הלכה כר"י דאף בשטרות כשר ע"ד שיכול להזדייף ואלו בס"ס נ"א האריך להביא דעות הפוסקים דלא קיי"ל כלל כר"א דע"מ כרתי בשאר שטרות רק בגיטין לחוד וכיון דלדעה זו לא קיי"ל כר"א בשאר שטרות ממילא פסול ע"ג דבר שיכול להזדייף:

והנה הרי"ף ז"ל כ' הפוסקים בשמו שדעתו דלא קיי"ל כר"א רק בגיטין ולא בשטרות א"כ ממילא אין נ"מ בהך פלוגתא דר"א ור"י אליבא דר"א גבי דבר שיכול להזדייף כיון דלא קיי"ל כר"א בשאר שטרות כלל ולא צרכינן להך טעמא משום דס"ל כר"א נגד ר"י אלא דאינהו לא פליגי רק אליבא דר"א ואנן לא קיי"ל כוותי' אלא כר"מ בשטרות דעידי חתימה כרתי:

גם בדעת ר"ח ז"ל חשב הש"ך בסי' נ"א בין דעת הסוברים דהל' כר"א בגיטין לבד ולא בשטרות וזה אינו דהא הר"ח ז"ל פ' בכאן כר"י דגם בשאר שטרות כשר ע"ב שיכול להזדייף כ"ש דקים ליה כוותיה בעיקר דינא דע"מ כרתי. רק מ"ש שם בשם הר"ח דאין גובה ממשועבדים טעמו מבואר בתוס' רפ"ק ובחידושי הרמב"ן והרשב"א שהוציא דברים מסוגיא דס"פ ג"פ דס' דכל בעידי מסירה אפי' לר"א אין גובה ממשעבדי דל"ל קלא ומתני' דקתני וגובה מנכסים משועבדים קאי אכתובה ותלי' בחילופי הגי' שם עיין דבריהם ז"ל באורך ואיך חשב הש"ך ז"ל דעתו בין דעת הפוסקים כר"א בגיטין לחוד דלדידהו אפי' מבני חרי לא גבי בשטרות רק בשטרא פרסאה דאיכא עכ"פ שטר העולה בערכאו' ומפקי לקלא כמבואר כ"ז באורך בחידושיהם וד' הש"ך בזה צע"ג:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה