אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

כ שאלה

יט שאלה

ניטלו הכליות ע"י חולי מהו:

תשובה הנה הראב"ד ז"ל כתב דלא מכשרינן ניטלו הכליות רק בידי אדם אבל ע"י חולי טריפה דכיון שהקטינה תחלה לפחות מכשיעור כבר נטרפה ושוב אין לה תקנה כשגמרה לכלות כו' וק' על דבריו מסוגיא דבכורות עיי"ש בסוגיא דחסרון מבפנים בדף ל"ט דא' שם סברוה דכ"ע אין בריה באחת והא מיחסר חסר כו' אלא הכא ביש בריה מעיקרא קמיפלגי כו' ועיי"ש ברש"י ומשמע שם להדיא דהנבראת בשתי כליות וחסרה א' מחמת חולי כשירה להדיוט ורק לגבוה פסולה:

ומה שהקשה הראב"ד איך תחזור להכשירה לק"מ לפי דברי הרמב"ן ז"ל שסובר דאפילו בניטלו צומת הגידין יש תקנה לחתוך הרגל ואף לדברי הרא"ש ז"ל פ' המקשה שחולק ע"ז היינו דווקא בידי אדם אבל אם בא ממילא בידי שמים מודה כמו שחילק שם גבי ריאה דסביך בבישרא כו' בפרט לשינוייא דרב חייא בר יוסף שם כאן כשנבראת בב' וחסרו כו' הרי להדיא דכשר להדיוט וא"כ המיקל לא הפסיד ויש לו סמך בדברי רש"י כמ"ש וע' היטב:

הגה"ה ולכאורה אכתי ק' לענין קרבן קו' ראב"ד דבהקטנת' נפסלה לגבוה ולמ"ד ב"ח נדחין שוב לא תחזור להכשירה אף שגמר לכלות כיון שנדחה פעם א' וי"ל דהך סוגיא למ"ד אין ב"ח נדחין או כל הך סוגיא ל"ל לקותא דרכיש כו' וא"כ גם הקטינה כשירה דכל פסולי כוליא משום לקותא נינהו ודו"ק ע"כ הג"ה:

ועוד נלע"ד דהרמב"ם מפרש הסוגיא דיש בריה ואין ברי' כו' היינו שאין זה חסרון כלל למ"ד יש ברי' כו' ויש בריו' שנבראו באח' ואין להם מספר קבוע כמו לשאר איברי' ומ"ד אין ברי' בא' היינו שעיקר ברייתן בשתים והנבראים בא' הוא באמת חסרון בתולדה כמו הנבראים ביד א' אבל לכ"ע איירי שנבראת כך רק פליגי אם הוא שינוי סדר ברייתן או לא ודו"ק היטב כי הוא פי' נכון מאד ומתורץ קו' רש"י שם עיי"ש גם מתורץ קו' הכרו"פ ביו"ד סי' מ"ד ס"ק ט' מה שהקשה דברי רמב"ם אהדדי ודוק היטב כי קצרתי וסמכתי על המעיין בזה:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה