אור ברסלב
משכנות יעקב יט שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

יט שאלה

יח שאלה

איך יש לנהוג למעשה בדין כוליא שנמצא בה מוגלא או מים עכורים:

תשובה הנה בש"ע סתם דלא מטריף עד שיגיע למקום חריץ וכ"ד הרשב"א והטור שכתב כן גם הרמ"א לא הגי' על זה כלום הגם שבת"ח הביא דברי הר"ש בן חפני דבמוגלא לא בעינן למק"ח נראה שהכריע דעתו להקל רק האחרונים הב"ח והט"ז והש"ך כתבו להחמיר עפ"י דברי היש"ש שחלק על הרשב"א ופ' להחמיר במוגלא אפילו לא הגיע למקום חריץ ולפי"ז בועא קטנה שנמצא בכולי' מעט מוגלא טריפה וזו באמת חומרא גדולה והפסד ממון גדול כאשר ראיתי בעצמי שהרבה בהמות מאד נטרפים מזה ומצוי כמו סרכות הריאה ולכן שמתי לבי לדקדק בזה לבאר שורש מדברי כל הראשונים ומד' הש"ס אם יש להחמיר בזה כי התורה חסה על ממונן של ישראל ואחר העיון נראה לי שאין להחמיר בזה כלל והמיקל לא הפסיד הנה עיקר טענת הרש"ל ביש"ש דלפי גי' הרי"ף ז"ל דמוגנא ולקותא ב' ענינים הם לא מצינו בש"ס רק בלקותא דבעינן מק"ח אבל במוגלא מנ"ל להקל בש"ת דילמ' מוגלא חמור יותר הנה אחר שהרשב"א ז"ל מסתברא ליה דאין שום דבר פוסל רק במק"ח הגם דאיהו נמי ס"ל כגי' הרי"ף כדאי הוא הרשב"א ז"ל לסמוך על סברתו ושיקול דעתו אף בשל תורה כ"ז שאין ראיה מפורשת לסתור דבריו ועל כזה א' בגמרא דידי ודידך מאי אטו אנן קטלי קניא כו וכתב הרא"ש ז"ל דה"ה בדברי הפוסקים המפורסמים ושיקול דעתם והרי הרשב"א לא חלק על הרמב"ם בדין הכשר טריפות טחול וכולי' של עוף הגם שכתב שיש לדון בדבר עכ"ז כתב כבר הורה זקן כ"ש בנ"ד שאין שום סתירה אף מהסברא לדברי הרשב"א ז"ל והנה לא מיבעי' לגי' רש"י ז"ל דמפ' לקתה כו' היינו מוגלא פשיטא דבעי מק"ח דעלה איתמר בש"ס וכן משמע מדברי התוספות ד"ה והרי מים זכים כו' ובר"פ א"ט גבי מאי אהדרו ליה חברי' כו' יפלח כליותי כו' שהק' מנין שהיה שם לקותא דטריפה דלמא הי' מים זכים כו' משמע דמפ' לקותא היינו מוגלא ומדאמר יפלח כליותי כו' משמע שאין סכנה כ"א שבוקע עד החריץ כדא' יפלח כו' וקו' תוספות שם יש ליישב בפשיטות שכל יסורי איוב היו במכות מכוערים ושחין רע והיה מגיע לאברים הפנימים כדמשמע בקראי וא"כ בודאי היה מוגלא ותי' תוספות דחוק אלא דאף לגירס' תוספות דלקותא דבר אחר הוא והיינו המסמסה ע"כ דעיקר טריפות דמיגלא ג"כ משום שם לקותא הוא דאל"כ ליחשבי' להא דרב מתנא דמלי' מוגלא טריפה בהדי שב שמעתא כיון שאין שמן שוה עם ההוא לקותא דרכיש וגם אין שיעורן שווה שזה במשהו וזה עד מק"ח ונפשי להו טריפות ועוד ק' אמאי לא חשיב ג"כ הא דהקטינה הכוליא טריפה אע"כ דכולהו טריפות דכוליא חדא נינהו ובכלל לקותא דרכיש נינהו וחד שמא נינהו ומימרא דרכיש כולל כולהו לקותות ולהכי לא מדכרינן בש"ס בשב שמעתא רק דרכיש וא"כ ע"כ כי א' בש"ס והוא דמטי' כו' על כולהו איתמר דאל"כ מנ"ל לש"ס דרכיש איירי בהנהו דבעי מק"ח דילמא איירי במוגלא כיון דכולהו לקותא מיקרי וזה ברור ומוכרח גם לקותא דהקטינה ודאי הגיע למק"ח כיון דהקטינה כ"כ ע"כ גם מק"ח הקטין דמקום חריץ לבד כשהוא שלם הוא גדול יותר מכענבה וע"כ גם בו שלט החולי והיינו הגיע למק"ח וכולהו בכלל לקותא דרכיש נינהו ומ"ש שמשמעות דברי הרמב"ם כן אין ראיה ואדרבה יש לדקדק מדבריו להיפוך דהא חשיב לכולהו טריפות דכוליא בכלל נטולה כמבואר בסידור הטריפות שלו שמנה כל השמנה סוגים שנאמרו למ"מ ואח"כ מפרשן א' א' וכל הנכללים בכל סיג וסוג וכתב אע"פ שניטלו הכליות כשירה בלקותא טריפה והיינו דנטולה ע"י חולי חמיר יותר ואי נימא דמוגלא במשהו טריפה אין לו שייכות לנטולה כלל ואיזה שם יקרא לו ואי נימא דאותו מקום חשוב כנקוב בנקובי הו"ל למיחשב ועיין ברש"י ד"ה לאפוקי לקותא כו' וכ"כ בהדיא בספר ת"ח דלהרמב"ם לקותא דרכיש בכלל נטולה הוא וכ"כ המפרשים ותי' בזה מה שכתב הרמב"ם מימרא דעולא דח' מיני טריפות כו' ואפ"ה פסק לדרכיש ובגמ' א' לאפוקי כו' ותי' דלהרמב"ם בכלל נטולה הוא הגם שרש"י ז"ל שם סתר זה עיי"ש עכ"ז הרמב"ם חשב לה בכלל נטולה וא"כ ע"כ דגם מוגלא בעי מק"ח וכן משמע דברי הרא"ה בב"דה שבדין טחול של עוף חלק על פ' הרמב"ם שהכשיר ובדין הכליות הסכים לטעם הרשב"א להכשיר לפי שאין לה מק"ח והוא כדברי הרשב"א דכולהו טריפות בעינן מק"ח וכן משמע בס' התרומה הגם שכתב כגי' הרי"ף דלקותא היינו המסמסה עכ"ז מבואר מדבריו דגם במוגלא בעי מקום חריץ שהשווה אותם יחד וכן משמע מדברי הא"ח שהביא הב"י במעשה שנמצאו אבנים כו' ולא הגיעו ללובן עצמו רק עד הלובן והכשירו והנהו אבנים היינו ממוגלא שנתקשה כמ"ש האחרונים לחלק בין זה להך דכתב הרוקח דאבנים בכוליא כשרה דאורחי' הוא א"ו דעת הא"ח כדברי הרשב"א וכ"כ הרוקח בסימן שפ"ג בשם הל' טריפות של רגמ"ה ואם יש מכה בכוליא אם אין המכה מגעת ללובן כשירה ודבריו דברי קבלה המה וסמיך לזה דין תולעים הנמצאים בריאה להעמידם לחום השמש כו' שהביא הרמ"א ז"ל וכל האחרונים נתחבטו להעמיד ולפ' דבריו וכ"כ הרוקח עוד מד' עצמו בסי' שצ"ד ולקותא בכוליא במקום חריץ טריפה מים זכים אי עכירי טריפה כו' ולא זכר מוגלא כלל דהיינו לקותא וכפיר"שי ואין לזוז מדברי כל הפוסקים האלו המפורסמים ובכללם רגמ"ה מפני דברי הרשב"א אשר שיטתו וטעמו לא נודע עיין בס' תורת יקותיאל שהאריך ג"כ להעמיד פסק הש"ע והביא קצת ראיות לפ' כן לדינא:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה