אור ברסלב
משכנות יעקב יח שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

יח שאלה

יז שאלה

איך הוא הפי' בדין כל יתר כנטול דמי לפי שמחו לקים פוסקים אחרונים בפי' הדבר:

תשובה הנה הא דא' כל יתר כנטול דמי והוא לדעת המפרשים כאלו נחסר האבר ההוא ונחלקו האחרונים אם הפי' כאלו נחתך השני מעיקרו או כאלו נחתך שניהם יחד ממקום היתרון לבדו ימצאם המעיין בט"ז ליו"ד סי' נ"ה ס"ד סק"ד ונ"מ ביתר טחול ועומד בסומכיה דאי כנטול מעיקרו כשר ואי ממקום חיבורו הוי נחתך בסומכי' וטריפה וכן בכבד אי כנטול מעיקרו טריפה ואי ממקום חיבורו כשר אם נשתיירו הזתים:

ונראה להביא ראיה מדברי רש"י ז"ל בבכורות גבי חסר ויתיר ביד דאמר שם חסר ויתיר ברגל טריפה נמי הוי דא' כל יתר כנטול דמי וכ' רש"י ז"ל שם דאמר ניטל הירך וחלל שלה נבילה וא' האי בוקא דאטמא דשף מדוכתא טריפה וא' בהמה שנחתכו רגליה מהארכובה ולמעלה טריפה עכ"ל ולמה זה האריך רש"י ז"ל לפרש כל מיני טריפות שיש ברגל אי נימא דיתר רגל הוי כניטל הרגל האחת מעיקרו הוי ליה למנקט חדא הך דניטל הירך או הך דבוקא דאטמא כו' א"ו דרש"י ז"ל כיון במתק לשונו להורות לנו דבאיזה מקום אשר יוצא היתר הלז טריפה משום ניטול באותו מקום ואם יוצא למעלה במקום ירך טריפה משום ניטל הירך דכנטול מאותו מקום דמי ואם יוצא ממקום הבוקא דאטמא טריפה משום שף מדוכתיה ואם יוצא ממקום צומת הגידין טריפה משום נחתכו צומת הגידין זה נ"ל ברור ומדוקדק בכוונת רש"י ז"ל ומינה דאם יוצא יתרת הרגל למטה מארכובה כשירה דכניטל מאותו מקום דמי והוי כנחתך למטה מהארכובה ומזה יש ללמוד לכל פרטי דין זה בין להקל בין להחמיר בכבד ובטחול זה נלע"ד ברור בעזהש"י:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה