אור ברסלב
משכנות יעקב יז שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

יז שאלה

טז שאלה

בדין פסול לעדו' משום משחק בקוביא אם הוא משום צד גזל דרבנן או משום שאינו עוסק ביישוב עולם לחוד:

תשובה הנה אי' במתני' ואלו הן הפסולין כו' המשחק בקוביא כו' ומפ' בגמ' רמי ב"ח משום דאסמכתא לא קני' ורב ששת א' כל כה"ג לאו אסמכתא אלא לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם ופליגי שם אי פליג ר"י עלי' דת"ק אי לא ולקמן פסיק ר"א הל' כר"י דאימתי בזמן שאין לו אומנות כו' ומ' לכאורה דר"א ס"ל דפליגי עלי' דאל"כ ק' ל"ל למימר הלכה וכדמק' בכל דוכתא הלכה מכלל דפליגי וי"ל דלמסקנא דמייתי שם ברייתא דא' בהדיא בין שיש לו אומנות כו' מוקמינן לת"ק דמתני' כברייתא ופליגי דר"י ואף דקיי"ל אימתי לפרש היכי דמוכח שאני ומ' לכאורה דלאו אסמכתא היא כלל לר"י ולרב ששת אפי' לת"ק ועיקר פסולא משום שאינו ביישוב העולם כלל ואף שאינו נהנה מזה הממון כלל כגון שיש לו ממון רב מאבותיו אפ"ה פסול אבל אין כן ד' הרמב"ם ז"ל שכ' בהדי' הטעם שחזקה שהוא ניזון מממון הגזל הזה וס"ל דאכתי אבק גזל הוא אף לר"ש ולר"י ולפי"ז אם ידוע שאינו נהנה מזה הממון רק משחק בו אינו נפסל ולכאורה הדין עמו דהא בגמ' עביד צריכותא בין משחק בקובי' למפריחי יונים למ"ד אי תקדמי יונך ליוני וא' תנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו כ' מ' דהטעם משום דלא גמר ומקני הוא ומשום אסמכתא והא קיי"ל אימתי לפרש ועוד מאי מק' לקמן מברייתא למ"ד ארא וא' בשלמא למ"ד אי תקדמי' כו' נימא דבאמת לברייתא דסברא משום אסמכתא ופסלא אפי' יש לו אומנות ה"נ דפי' אי תקדמי' וצריכא משום תולה בדעת עצמו ותולה בדעת יונו אבל רב חמא ב"ר אושיעא דאמר ארא נימא דס' פסולא משום שאין עוסק כו' וכמ"ד אימתי לפרש וא"כ ממילא ליכא לפרושי אי תקדמי' דהיינו משחק בקובי' וליכא צריכותא כיון שאין הטעם משום גזל כלל א"ו לכ"ע עיקר טעמו משום גזל רק שהוא אבק גזל שדומה לאסמכתא ואינה אסמכתא גמורה לרב ששת וזו ראי' ברורה לד' רמב"ם ותרתי טעמי בעינן פסולא הטעם דאינו עוסק בישובו של עולם וגם טעם שהוא נהנה מאבק גזל וממילא שאם ידוע לנו שאינו והנה מזה אינו נפסל ואם הוא נהנה מזה הגם שיש לו קצת אומנות אחרת ג"כ פסול כיון שהוא בחזקת נהנה מגזל:

והנה גם בדין מפריחי יונים דאיפלגו בגמ' ח"א אי תקדמי כו' וח"א ארא כו' וכ' הטור בשם הרמב"ם מפריחי יונים ביישוב פסולין משום הגזל וכמ"ד ארא ונ' שטעמו ז"ל דבגמ' א' מ"ד אי תקדמי' כו' מ"ט לא א' ארא אמר לך ההיא משים דרכי שלום היא ומ' דס"ל כיון שאינו רק משום ד"ש אין בו גזל לפסול עליו והנה זה דוקא לדין המשנה דאז אכתי לא גזרו על גזל דרבנן דהא בברייתא תנא הוסיפו עליהן הגזלנין דרבנן כגון מציאת חש"ו כו' אבל לבתר דגזור אף על מציאת חש"ו דמשום ד"ש אפ"ה ממונא קא שקלי כדא' בגמ' א"כ ממילא גם ארא פסול לכולהו אמוראי דל"פ רק בפי' המשנה כו' וא"ש ד' הרמב"ם מאד שכ' לפי מסקנא דגזל דרבנן נמי פסול ולהכי כ' גם במשחקי בקובי' טעם אבק גזל אף לכשת"ל דבגמ' לא פסלינן לי' רק מטעם שאינן עסוקין כו' לפי שלדין הגמ' אכתי לא גזרו על גזל וכ"ש אבק גזל דרבנן דגזל גמור אינו דהא מדעתייהו יהבי ומחלי ולא הדרי בהו אח"כ אבל לבתר דהוסיפו כו' גם במשחקי בקוביא נקטינן טעמא משום אבק גזל וכמו שביארנו לעיל בראיות ועכ"פ יש זה צד גזל אבל לפי מה שביארתי לעיל בפשט ד' הגמ' אין צורך לזה בדברי הרמב"ם דגם מעיקרא לא משום טעמא דאינן עסוקין כו' לחוד פסלינן להו רק גם בצירוף טעם הגזל:

ועוד ראיה לכל זה דהא גם לשבועה נפסלין משחקי בקובי' כדתנן במס' שבועות פ' ואלו הן הנשבעין כו' ואי משום שאין עוסק לחוד מה"ת למפסלי' לשבועה ולאפוקי ממונא מיני' א"ו יש בזה חשש גזל רק דאפ"ה לא מפסול רק כשאין לו אומנות אחרת שחזקה שנהנה מממון גזל והוא חשיד אממונא אבל כשיש לו אומנות שניזון ממנה לא חשדינן לי' בגזלן ולפי"ז יצא לנו דלכ"ע איסורא איכא בקובי' משום אבק גזל ומדרבנן רק לא הוי גזל גמור מה"ת שאין זה אסמכתא גמורה דלא קני' מדאו' שוב ראיתי בחידושי הר"ן סנהדרין כ' כד' הרמב"ם גבי קובי' ושיש בזה חשש גזל והביא ג"כ מסוגי' דשבת פ' שואל:

וראי' ברורה עוד לזה ממאי דמסקינן בפרק שואל במס' שבת דמנה גדולה כנגד מנה קטנה אסור להפיס אף בחול משום קובי' הרי להדי' דיש דין אסמכתא בזה והיא בפשיטות כד' הרמב"ם ז"ל וכ"ז שלא כד' התוס' שכ' דלרב ששת מותר לשחק בקובי' שאין בזה משום אסמכתא כלל ועפ"י ד' הרמב"ם יש בזה איסור גמור ודו"ק נ"ל ברור:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה