משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
יג שאלה
כמה יהא אורך הציצית וגם כמה תהיה משולשת כו'.
תשובה הנה בשיעור אורך החוטים וכמה תהי' משולשת כו' נחלקו בזה הפוסקים ז"ל בפי' הגמ' רש"י ז"ל פי' דקאי על הענף לבד מן הגדיל ד' אצבעות ובין הכל ו' אצבעות דנויי תכלת שליש גדיל ב' שלישי ענף ור"ת ז"ל פי' משולשת היינו הגדיל לבד הענף בין הכל י"ב גודלין והרמב"ם והרא"ש ז"ל פי' בין הכל ד' גודלין הוא טפח וכ' שהמנהג כר"ת ז"ל להחמיר ובודאי שכן ראוי להחמיר לצאת ידי כל הפוסקים אבל לכאורה יש לדקדק לד' רש"י ור"ת ז"ל דלאיזה צורך נקטו ב"ש וב"ה שיעורן במידי דלית בה עיכובא כלל דהא קיי"ל תכלת שכרך רובה או לא כרך רק חולי' א' כשרה ונויי תכלת כו' הוא מצוה לכתחלה ושיעור האורך משמע ודאי דמן התורה היא לאורך הציצית דהא מקשה בגמ' עלה מברייתא דא' ציצית אין לה שיעור ולא משני אין לה שיעור מה"ת אבל יש שיעו' מדרבנן א"ו מדאורייתא היא וע"כ דעיקר השיעור לאורך כל הציצית ולא לאורך הגדיל אלו הענף שאין לו שיעור כל מה"ת. ומ"ש דנקטו ב"ש וב"ה שיעוריהו לאורך הגדיל או הענף הו"ל למימר בפירוש שיעור אורך כל החוטין. וזו קושיא גדולה לענ"ד ומשמע מזה כד' הרמב"ם והרא"ש ז"ל דשיעורה בין הכל ד' אצבעות. והוא פשט הסוגי'. ועוד לד' ר"ת ז"ל למ"ד ג' אצבעות א"כ אורך הציצית ט' אצבעות והן ב' טפחים ואצבע ולא אשכחן שיעורא כה"ג כ"א או באצבעות שוות או בטפחים ככולהו שיעורא דהדס וערבה אבל שיעורא כי האי בטפחים ואצבע לא מצינו אבל לד' הרמב"ם ורי"ף ורא"ש למ"ד שלש הוא שיעור כל הציצית והיינו שיעורא דבגד דהוא ג' אצבעות ומ"ד ארבע היינו טפח שלם שהוא שיעור אחיזה ביד ומינכרא לקיחה כמו בשופר דשיעורא בהכי כדי שיאחזנו כו' ואין להק' כיון דהשיעור הוא לכל הציצית טפח א"כ לחשבי' במס' נדה בהדי הנך דשיעורן טפח דחשיב שם חמשה שיעורן טפח ולא חשיב הא בהדייהו י"ל דבפלוגתא לא קא מיירי כדמשני שם אשאר קושייתא דמקשה שם. והכא פלוגתא דתנאי ואמוראי היא או שיעורא בג' אצבעות או בד' וב"ה ס' בג'. רק הגמ' פסיק הלכתא כב"ש בהא וע' לשון הרי"ף ז"ל דמ' מדבריו ז"ל דשיעור כל הציצית הוא ד' אצבעו' וכד' רש"י ורמב"ם ז"ל ואולי בשעת הדחק יש לסמוך עליהם אך בר"מ פ' פנחס איתא ג"כ כדעת ר"ת ז"ל ועיי"ש.