אור ברסלב
משכנות יעקב יא שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

יא שאלה

י שאלה

הובאת לפני עדן היותי בק"ק ק הרדאק מאת כבוד הרב הגאון המפורסם וכו' המנוח מוה' שמואל זללה"ה אב"ד דק"ק קארלין נבג"מ בדבר האשה העגונה העלובה מ' רחל בת ר' דוד מק"ק הנ"ל שנטבע בעלה וע"פ גב"ע שהוגבה בבד"צ מטביעתו והכרתו וכתב אלי כבוד הגאון המנוח ז"ל שאחווה דעתי גם הנלענ"ד בשריותא דהאי איתתא וכי חוכך הוא להחמיר בדבר:

תשובה הנלענ"ד בעזרהש"י לצדד להתיר האשה הלזו מכמה טעמים הנה לפי מה שהגידו מפי היהודי (מזאציפ) שאיש א' מהרדאק התפלל אצלו ואחר כמה ימים הביאו האיש הנ"ל נטבע סמוך למלון (קאזין) והיה שם היהודי (מזאציפ) והכירו היטב בטב"ע שהוא האיש מהרדאק שהתפלל אצלו ועם היות בעדות העד ר' בנימין אין ידוע אם ראוהו תיכף אחר העלותו מן המים ואיכא חששא דאישתהי הלא בעדות ר' שלמה בר' דוד אחי האשה מבואר שהיהודי (מזאציפ) אמר שהיה בעת העלותו מן המים והכירו תיכף בטב"ע:

והנה לענ"ד אף דבעדות ר' בנימין לא הוזכר ששם האיש מהרדאק הוא ר' זלמן רק אמר סתם איש א' מהרדאק אעפ"כ יש מקום להתיר כיון שידוע וברור שכל אנשי הרדאק אשר היו אז בדרך ההוא שבו כולם לשלום ולא נאבד רק בעלה של אשה זו שנסע לשם ולא חזר אף שלא הגידו את שמו יש להתיר והוא דבר מפורש סי' י"ז סעיף י"ט אם א' איש יצא עמנו מעיר פלוני ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו אף שלא הזכיר שמו וכמ"ש הב"ש בהדיא והוא מהתוספתא ונ"ד כיון שאמר איש א' מהרדאק וודאי כוונתו מתושבי הרדאק והלא ידוע וברור שלא נאבד שום איש מהרדאק זולתו ובפרט לפי עדות ר' שלמה אחי האשה שאמר מפי (הראנדר מטריפולי) שראה לר' זלמן מהרדאק שכר בעל עגלה ערל ליסע (לקיוב) ומבואר מזה שהראנדאר מטריפולי היה מכירו בשמו והיה מכירו מכבר שהוא ר' זלמן מהרדאק כנ' מלשונו בעדותו כי האיש בעלה של האשה זו היה נוסע דרך שם מדי שנה בשנה והוא שנסע עם הערל בע"ג וא"כ בשמו ושם עירו הרי דעת רוב הפוסקים והסכמת האחרונים להתיר וכמבואר בב"ש ס"ק נ"ט וכ"ש אם החיפוש כנ"ד:

ואשר ראיתי מעכ"ת חושש להחמיר לדעת הרמב"ן והרשב"א לחוש לב' עיירות שוות לדעת קצת אחרונים שחששו לדבריהם הגם שכל האחרונים ובעלי הש"ע לא חששו לכך הנה לענ"ד אף לשיטתם אין בדבר בית מיחוש שהם כתבו כך לפי פירושם ז"ל בהך דיצחק ר"ג הוי קאזיל מקורטבא לאספמיא כו' דאפילו לרבא דס' לא חיישינן לתרי יצחק היינו לפי שידוע שזה שמת הוא שיצא עמהם מקורטבא כו' ותלינן שהוא אותו שהיה דר בקורטבא דכאן נמצא וכאן היה ולא אמרינן איהו אזיל לעלמא ויצחק א' הוא שבא לקורטבא ומשם הלך לאספמיא הא לא היו יודעים שזהו שיצא עמהם מקורטבא חיישינן לתרי יצחק ר"ג וע"פ שיטתם ז"ל שפסק לחומרא בהך דגיטין גבי מביא גט ואבד הימנו דבחדא לריעותא סגי להחמיר בשיירות מצוייות אף שלא הוחזק חיישינן לתרי שוירי או בהוחזקו ב' יב"ש אף שאין שיירות מצויות וכמבוא' כ"ז בד' הרא"ש ז"ל בגיטין ובד' הרשב"א והרמב"ן בחידושיהם באורך:

והנה אף לשיטה זו בעינן עכ"פ שיהיו שיירות מצויות דאז חיישינן לעיר אחרת ובנ"ד הרי הדבר ידוע שאין בכל מדינתינו עיר הרדאק שיהיו אנשים סוחרים ועוברים בדרך הלזו והולכי ספינות כ"א מק"ק דאויד הרדאק אף שיש במדינו' ליטא כמה הרדאק ודאי לא שכיח' כלל שיירתא מהת' בדרך הלזו וכיון דלא שכיחא שיירתא ולא הוחזקו וודאי ליכא למ"ד דניחוש לה לכל הפוסקים ואפי' בגיטין וכ"ש בעידי מיתה שלדעת רוב הפוסקים ס"ל דבעינן תרתי לריעותא ומחלקי בין גט למיתה וכמבואר בד' הרא"ש ז"ל בגיטין וכ"ז מבואר היטב בד' הרשב"א והרמב"ן ז"ל ועיין בסי' קל"ב בדין גט שאבד ובדברי הב"ש שביאר שם בקצרה ודעתו נוטה לפסק הלכה דדוקא בשכיחא שיירות יש להחמיר אבל בהוחזקו ולא שכיחי שיירות לא ע"ש ולדבריו ז"ל פשוט בנ"ד להתיר אף אם באנו לחוש לומר דנ"ד הוי כהוחזקו כיון שידוע שיש כמה הרדאק ואיך לא ימצא בא' מהם ששמו זלמן עכ"ז כיון דלא שכיחא שיירתא וידענו שלא הוחזק בדרך רק ר' זלמן בעל האשה הזו מק"ק דאויד הרדאק וודאי ליכא למיחש למידי ועוד שמוכיחים הדברים מהעדות כגון היהודי (מזאציפ) וכן הראנדר (מטריפולי) שדברו עם האנשים דק"ק דאויד הרדאק היינו עם ר' בנימין וכן עם ר' שלמה אחי האשה על אודות ר' זלמן מהרדאק ומשמע שעל אותו ר' זלמן הידוע וניכר להם שהוא קרובו שלו ובן עירם ומחפשים אחריו שהוא אשר דברו עמהם ומספרים להם וגם הם היו יודעים ומכירים אותו מלפנים שהיה נוסע תמיד דרך שם וסברא זו הוזכרה בכמה ראשונים ועיין בחמ"ח ס"ק ל"ח שהאריך בזה:

ועוד י"ל כיון שאותו ר' זלמן בעל האשה ההיא הי' מצוי תמיד בדרך זו כל שנה יש לדין בזה דין כאן נמצא כאן היה כמ"ש הרמב"ן והרשב"א בהא דיצחק ר"ג דכיון שידוע שיצא מאספמיא תלינן באותו שדר באספמיא ולא חיישינן ליצחק אחר שבא לאספמיא דרך מקרה אף ששיירות מצויות תלינן בבן עיר דכאן נמצא כו' ולא אמרינן איהו אזיל לעלמא כו' משא"כ בגט שנאבד בדרך ולא במקום כתיבתו דא' כמו שאירע לזה שאבד גיטו בדרך חיישינן לאיש א' שהלך בזו הדרך כיון ששיירות מצויות ולא שייך כאן נמצא כו' דלא במקום קביעתו נמצא וכמבואר כ"ז בד' הרמב"ן והרשב"א הובא בב"ש ס"ק נ"ו בקצרה והמעיין בדבריהם ז"ל יתבונן יותר על טעם דבריהם:

ונ"ד כיון שידוע שזה ר' זלמן מק"ק דאויד הרדאק היה מצוי תמיד בזה הדרך יש לדין עליו קביעות מקום לתלות בו ולומר כאן נמצא כו' ולמאי ניחוש לאיש אחר מאיזו הרדאק שאין מצויין כלל באותו הדרך ולכ"ע יש להתיר וזו ס' נכונה לענ"ד וכ"ז אף לצאת ידי חומרת הרמב"ן והרשב"א:

ועכ"פ לפי עדות ר' שלמה מפי הראנדר דטריפולי שאמר שראה לר' זלמן מק"ק הרדאק ששכר בע"ג ליסע לקיוב וכפי שחקרתי שהראנדר הנ"ל בוודאי יודעו ומכירו לר"ז הנ"ל מלפנים בהיותו מצוי אצלם תמיד וכאשר יוכל מעכ"ת לעמוד על בירור הדבר מפי ר"ש הנ"ל אחי האשה ואח"כ הגיד הערל שהיהודי שנסע עמו הוא שנטבע והכירו בטב"ע תיכף וודאי על אותו ר"ז הוא מעיד שנסע עמו מטריפילי ולא חיישינן שמא הוא אזיל לעלמא באמצע הדרך ונתלוה ושכר את הערל איש אחר ששמו זלמן ומהרדאק אחרת לענ"ד אין לחוש לזה:

וגדולה מזאת מבואר בסי' י"ז סעיף י"ז יצא גוי וישראל ממקום א' ובא גוי וא' ישראל שיצא עמו מכאן כו' וכ' הב"ש בשם תשו' הרא"ש דאפילו לא אמר שיצא מכאן רק יהודי שיצא עמו בדרך מת לא חיישינן שמא אחר נתלוה עמו באמצע הדרך אלא תלינן באותו שידענו שיצא עמו וכ' שכ"פ הרבה מהאחרונים והם מפרשים הך עובדא דמעשה דאבא יוחנן איש צידון כו' בישראל וגוי שהיו מהלכין בדרך ובא גוי ואמר חבל על היהודי שהי' עמי בדרך שמת כפשוטו שלא א' רק היהודי שהיה עמו בדרך ולא הזכיר מאיזה מקום שיצא ואפ"ה השיאו את אשתו ולא חיישינן שמא אותו שראינוהו מתלוה עמו אזיל לעלמא ועוד א' נתלוה עמו בדרך הזה לא חיישינן להא:

וכ"ש בנ"ד שיש סימנים והוכחות והזכרות שם עירו אף בעדות היהודי' (מזאציפ) שראוהו נטבע והכירו שהוא האיש מהרדאק ושנסע עם הערל הלזה דלא ניחוש לאיש אחר מהרדאק אחרת שיצטרך לו לשכור ג"כ העגלון הזה באמצע הדרך והוא מלתא דלא שכיחא היא כלל דלכ"ע ליכא למיחש בזה:

ועיין בקוע"ג סי' קפ"ב בשם תשו' ב"י שמפ' ג"כ הך דחבל על היהודי שהיה עמו בדרך כו' באינו מזכיר מקום יציאתו ול"ח שמא יהודי אחר נתלוה עמו ואותו שראינו עמו אזיל לעלמא ע"ש והוא כד' המקילין וא"צ כ"כ להרבות בראיות לזה בפרט בנ"ד שאין מקים לחוש רק להרדאק אחרת אשר זה ידוע וברור שאין שיירות מצויות כלל ואין אנשיהן הולכים כלל בדרך הלזו משא"כ בעל האשה זו היה מצוי תמיד שם ובאותו הפרק היה ג"כ שמה ונסע עם הערל ונאבד זכרו דוודאי י"ל כאן נמצא כ"ה לכ"ע מכל הלין טעמי שכ' לעיל בקצרה:

ולענ"ד יש עוד להביא ראיה מהא דבעינן למפשט בעי' דע"א במלחמה כו' מעובדא דב' ת"ח שהיו באים עם אבא יוסי בן סימא בספינה וטבעה כו' וכ' התוס' דהוי ס"ד שהנשים לא ראו רק שטבעו ולא ראו שהעלום המים דאכתי לא אסיק אדעתי' הא דמים שאל"ס אשתו אסורה והכי מפרש רב חסדא ג"כ בעובדא דשומשמי למאי דס"ל דלא חיישינן שמא פינן ובעי לדמוייא לעובדא דב' ת"ח כו' דלא אמרינן הני אזיל לעלמא והני אחרינא נינהו כו' וא"כ להך פירושא ע"כ לא מיירי שהנשים שראו טביעת הספינה היו מכירין אותן הב' ת"ח בחייהון וראו אותן טובעין דא"כ היכי דייק ר"ח דלא א' הנך אזיל לעלמא הא ראו אותן קודם הטביעה וטבעו לפניהם ורש"י ז"ל פי' בדרב חסדא דס' ג"כ דאיירי בדאמרי סימנין כמסקנא דלעיל ואפ"ה דייק מדלא חיישינן דלמא אתרמי סימנין כסימנין:

ולענ"ד צ"ע דא"כ מאי דחי לי' רבא התם קאמרי סימנין הא גם רב חסדא ידע דקאמרו סימנין רק דס"ל דלא סמכינן אסימנין לחוד:

ותו קשיא דאי סימנים דאורייתא א"כ הא בכל דוכתא סמכינן אסימנין ול"ח דלמא אתרמי וסמכינן עלייהו בלחוד וכש"כ דל"ח דלמא הנך אזיל לעלמא כו' ורבא הא ס"ל בב"מ סי' דאורייתא רק רב אשי מספקא ליה וכוותי' קיי"ל והיכי דייק ר"ח דל"ח שמא פינן למאי דידע דאיירי דקאמרי סימנין ותו דהתוס' כ' דאיירי בסי' מובהקין דלכ"ע דאו' ובמאי פליגי רבא ור"ח:

וכפי הנראה מדברי רמב"ן ורשב"א בחידושיהן ליבמות גבי עובדא דיצחק ר"ג דא' ל"ח לתרי יצחק וכ' הטעם משום כאן נמצא כו' וכ' בעובדא דב' ת"ח לרב חסדא דלא אמרינן הני אזיל לעלמא כו' ומ' שהם מפרשים גם הך דר"ח ג"כ מטעם זה כיון שידוע שאלו הב' ת"ח היו באים בספינה זו ואח"כ ראו שטבעה הספינה אף שלא ראו האנשים שהיו בתוכה דהרי הנשים על שפת הים עמדו וראו טביעת הספינה ולא ראו האנשים מרחוק או לא הכירו מעולם מי הם רק כיון שאנו יודעים שהב' ת"ח הפליגו בספינה זו והנשים ראו שב' אנשים טבעו בספינה זו אמרינן מסתמא הם אותן שהפליגו ולא א' הנך אזיל לעלמא כו' ונהי דאנן קיי"ל דחיישינן שמא פינן כו' אין מזה ראיה די"ל דוקא בממון ובדבר שדרכו להתפנות וכדא' במשנה רבי יוסי אומר אפילו מצא כלי וכ' עליו תרומה ה"ז חולין שאני אומר אשתקד היה תרומה ופינן ואפילו לקולא תלינן וע"כ משום שדבר מצוי והווה הוא ות"ק לא פליג רק משים דמכפר הוי כפר ליה כו' משא"כ הך דב' ת"ח אין מצוי שיפנו האנשים הבאים בספינה באמצע הדרך ואחרים יכנסו לתוכה וא' כאן נמצא כו' ואף דרבא א' מי דמי התם קאמרי סי' כו' משמע דגם בהך דב' ת"ח הוי א' הנך אזיל לעלמא כו' קושטא הוא דמשני ובא דבלא"ה ע"כ איירי דקאמרי סימנים משום דמשאל"ס אשתו אסורה וגם משום בעי' דע"א במלחמה דחיישינן דא' בדדמי וממילא דליכא לאוכוחי סברת ר"ח דל"ח שמא פינן אבל עכ"פ גם למאי דקיי"ל חיישינן שמא פינן י"ל סברת ר"ח גבי ב' ת"ח הוא אמת דחילוק גדול יש ביניהן וכמש"ל וכ"נ מד' הרמב"ן ורשב"א דמדמו לה להך דיצחק ר"ג ע"ש וזה סעד לענ"ד לדעת המקילים בהא דגוי שאמר ישראל שהיה עמו בדרך מת כו' דלא חיישינן דילמא אחר נתלוה עמו כו':

ואין רצוני להאריך בזה כי בלא"ה יש מקום גדול לסמוך להתיר על סי' דעיקום החוטם אף שכ' דלא הוי סי' מובהק אם היא מעט עקומה י"ל דסימן אמצעי עכ"פ הוי ויש לסמוך עליו בצירוף סימני כלים והכרתן גם בטב"ע אף למ"ד דחיישינן לשאלה כבר כ' כמה אחרונים דסי' א' בגוף אפי' אמצעי וסימני כלים שרינן לי' ממ"נ כמבואר באחרונים באורך:

ועוד הרבה מהאחרונים מקילים בעיקר חששא דשאלה הרב מהר"ל מפראג והרב בעל מג"ש בתשו' פ"י ורבים מגדולי אחרונים ואפי' המחמירי' כ' דאין לחוש בהשאלת כל הכלי' דלא שביק אינש נפשי' ערטילאי ובפרט הבא בדרך ותקע בזה מסמורות הרב מהרי"ט ז"ל בתשו' וכיון דהכירו החלאט והארבע כנפות שלו יש לסמוך ע"ז וגם על סי' דציצית לא מושלי אינשי אשר הוא דבר ידוע שלא שכיח כלל דמושלי ציצית:

ולענ"ד נראה פשוט דגם פראשפארט שהוא נצרך מאד להולכי דרכים לא מושלי אינשי כלל ובפרט לאנשי מדינה אחרת כנ"ד וגרע טפי מטבעת וכוס כו' דא' לא מושלי וגם המפתחות דלא שכיחי כלל דמושלי אינשי מפתחות הנצרכים לאדם תמיד לתיבתו ואולי גם לא יועילו לתיבות אחרים שלא נעשו כמדתן וזה פשוט מאד:

ולענ"ד אין מהצורך להאריך עוד בזה ובפשיטות נראה דהך איתתא שריא ובתנאי אם יסכים מעכ"ת והמורים שעמו הנני להיות סניף לזה לעושי מצוה ובעזר הש"י הארכתי כבר בקונטרסי סי' ט' בעיקר דין אי סימנין דאורייתא אי לא וגם בחששא דשאלה והארכתי בדבר הרבה בראיות ברורות מהש"ס וירושלמי וכמה פוסקים ראשונים דסברי סימנים דאו' ונהי דלא פסקינן כוותייהו ונקטינן לחומרא יש לעשות סניף מדעות אלו לכמה טעמים שכ' לעיל:

גם בחששא דשאלה הארכתי ובררתי דהעיקר כד' המקילין דל"ח לשאלה ובאתי בקצרה לגלות הנלענ"ד בהיתר האשה העלובה וה' אלקים אמת ינחנו בדרך האמת ואל יצל מפינו דבר אמת הלא כה דברי ידידו ואו"נ דוש"ת בלונ"ח:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה