משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
ז שאלה
הישן בטליתו בלילה אם צריך לברך עליו בבקר.
תשובה הנה הטור כתב שא"צ לברך עליו בבוקר והב"י הקשה מתשובת הרא"ש ז"ל שכת' בהדיא שיש לברך למ"ד לילה לאו זמן ציצי'. ע' בט"ז מה שהקשה על פי' הרא"ש ז"ל בגמ' שכתב דס"ד דמקש' דרב יהודא לא היה פושטו כלל כו' וכתב דמפי' רש"י ז"ל לא משמע כן גם הרא"ש ז"ל בפסקיו כתב כדברי רש"י ז"ל וא"כ אין ראי' כלל ופ' לדינא כד' הטור שא"צ לברך ובאמת קש' לכאורה כיון שפ' הרא"ש ז"ל שיש לברך בלילה אם לובש כסות המיוחד ליום הרי עושה מצוה גמורה בלילה ג"כ. ואיזה הפסק יש כאן לברך עוד ביום ומה שדקדק הרא"ש ז"ל בתשו' דאי ס"ד שהוא פושטו בלילה מאי קשיא ליה אם היה מברך עליו כשלובשו נראה דס"ל להרא"ש ז"ל דאפילו לרבנן דפליגי עלי' דר' בתפילין שאין מברך עליהן רק פעם א' אפ"ה צריך לברך על ציצית בכל יום כשפושטו בלילה כיון שהפסיק זמן מרובה כ"כ בשינת לילה אף דבסוכה אמרי' למ"ד דס"ל כרבנן אין מברך על הסוכה רק יום ראשון היינו דוקא בסוכה שמקיים מצות סוכה בלילה שישן בסוכה אבל אם לא היה מקיים המצוה בלילה היה חייב לברך בכל יום וקצת ראיה לזה דהא שמואל ס"ל בסוכה דאין מברך רק פעם א' ביום ראשון משום דלא מפסקי לילות ואפ"ה ס"ל גבי ברכת התורה השכים לשנות קודם שקרא ק"ש צריך לברך ומברך בכל יום ברכת התורה אף דתורה כולהו יומי וליליא זמנה הוא ולא מפסקי לילות כלל אפ"ה צריך לברך כל צפרא משום דשינת לילה הוי הפסק לכ"ע וע"כ בסוכה הטעם משים שישן בסוכה כמ"ש וא"כ בציצית כשפושטן לכ"ע צריך לברך וע"כ דס' המקשה שלא היה פושטן ומוכח לכאורה כד' הרא"ש בתשו' וכן משמע קצת גבי תפילין דל"פ רבי ורבנן רק אי מברך כל פעם שמניחן אבל גם רבנן ס"ל שמברך כל צפרא כדאית' להדיא בברייתא ומשמע דאתי' אף להנהו תנאי דס' לילה זמן תפילין ולדעת רוב הפוסקים קיי"ל כן הלכה ואין מורין כן וכולהו אמוראי בפ' הקומץ שמואל ורב ורבא ואביי דאיירו בברכת תפילין משמע שמברך בכל יום ואף למ"ד לילה זמן תפילין ועיין חידושי רשב"א סוכה כ' ג"כ בסוף דבריו דאף למ"ד לילה זמן תפילין לרבנן מברך בכל יום רק דבריו קצת בסיגנון אחר אך דלפ"ז הדרא קו' לדוכתא האיך יברך אפי' למ"ד לילה לאו זמן ציצית כיון דכסות המיוחדת ליום חייבת אף בלילה ומברך עליה והמקשה דמקש' דוקא למ"ד לילה זמן ציצית לא פסיקא ליה הך מלתא דכסות המיוחדת ליום חייבת בלילה דבאמת מחלוקת גדולה יש בזה ולהכי לא קשי' ליה רק למ"ד לילה זמן ציצית וכ"ש לפי' רש"י ז"ל שכתב בהדיא ועוד היה עושה בכל בקר כשמתעטף בטליתו היה מברך כו' משמע להדי' דגם לס"ד הי' פושטו בלילה ולא ניחא ליה לפ' דס"ד שלא הי' פושטו כלל ומשמ' דס"ל לרש"י ז"ל דא"כ א"צ לברך אף למ"ד לילה לאו זמן ציצית לכן פי' שהי' מתעטף כו' ואפ"ה לרבנן דר' לא היה צריך לברך רק כשהתעטף בה כשהיתה חדשה כמ"ש ז"ל וי"ל דאף לרש"י ז"ל בתפילין מברך עליהן בכל בוקר מחמת הפסק לילה בשינה שאסור' בתפילין ועיקר חיוב תפילין הוא חובת הגוף ובשעת שינה הוא פטור ממנה ואסור ולכן חייב לברך בבקר משא"כ בציצית היא חובת הבגד אף למ"ד חובת גברא היינו לקולא שאינו חייב עד שיתעטף אבל אינו חייב לקנות טלית בת ד' כנפות. והכסות כיון שנתחייבה ביום שוב אין הפסק לילה מפסקתה כ"כ ומצותה נמשכת אף בלילה ג"כ לגבי הטלית ולהכי גם גבי ברכת התור' ס"ל לשמואל דמברך בכל בוקר דבשעת שינה פסקה מצותו לגמרי ופטור מעסק התורה אף דבסוכה פטר שמואל מלברך בכל יום והנה רש"י ז"ל כתב במנחות גבי גזירה משום כסות לילה שמא יתכסה בה בלילה משמע דס"ל דכסות המיוחד ליום ג"כ פטור בלילה כדעת הרמב"ם ואפ"ה משמע הכא דס"ל דאין צריך לברך בבוקר כשלא פשטו בלילה היפוך מד' הב"י שכ' בפשיטות דלהרמב"ם ודאי צריך לברך והטעם נרא' כיון שעדיין לא נתערטל מהמצוה ואטו נימא דבכה"ג היוצא בבגדי כהונה שלא בשעת עבודה ופטור מלבישתן והפסיק זמן גדול יצטרך לברך אח"כ בבואו לעבו' עבודה דהא כולי יומא לגבי דידיה לאו מצוה הוא רק בעידן עבודה והא מפסיק לי' טובא וכ"ש לרבי דמברך בכל פעם. אע"כ כיון שעודו לבוש בהן אף שאין בזה מצוה אין זו הפסקה מועלת כלל וה"נ גבי ציצית ובודאי דצריך לברך אלבישת בגדי כהונה כעל כל המצות ואטו וברך על כל עבודה ועבודה וקצת ראיה מזה לד' רש"י ז"ל והטור וכ"מ לכאורה מד' סה"ת שכ' אדם המשכים קודם היום ומתעטף כו' א"צ להסיר טליתו כשיאיר היום כו' וע"כ דסב' דכסות יום אין מברך עליו בלילה מדלא בירך כשנתעטף קודם היום ואפ"ה לא כ' דינו רק כשנתעטף קודם היום ולא כתב דינו בפשיטות כשלן בטליתו בלילה א"צ להסיר כו' משמע דס"ל דבכה"ג א"צ לברך כלל. וכדברי הטור ז"ל וכן ראוי לנהוג ודו"ק היטב.