אור ברסלב
משכנות יעקב הגהות השייכים לחלק יורה דעה מה שהיו בגליון הטור וש"ע › סימן פא

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

הגהות השייכים לחלק יורה דעה מה שהיו בגליון הטור וש"ע · סימן פא

סימן עז

ב"י סד"ה ומ"ש הרשב"א אבל אם ידוע כו' והוי יודע שבתה"א כו' ואפי' גבן מס' בהמות ונמצאת אחת טריפה כו':

נ"ב לולא התנצלות הרש"בא אפשר לפרש ס' בין הכל עם הטריפה לכן אין בטילה דבעי ס"א:

שם שם ד"ה דבש הגזין והצרעין כו' אבל הרמב"ם בפ"ג פסק דדבש צרעין מותר כסתם מתני' דמכשירין ואע"פ שלא הזכיר גזין כו':

נ"ב קרוב הדבר שהרמב"ם לא גרס גזין כלל דגזין מין חגב טהור כדפי' רש"י ז"ל בשבת גבי צד חגבין כו' ופשיטא דדבש שלו מותרין דלא בעי שחיטה וע' בתוס' ונ' ליתן טעם לד' רמב"ם שהתירן שהוא פסק כמשנה דתרומות ודעדיות ציר חגבים טמאים מותר באכילה משום דזיעה בעלמא וא"כ כ"ש דובשן שמכניסות אותן לגופן כו' אף אי נימא מגופייהו ממצצי קצת לא עדיף מצדן ממש דמותר ואולי לכן התיר מי רגלי חמור אף דעכירי ודמו לחלב לא עדיף מציר היוצא מחגבים עצמן דמותר משום שאין זה רק זיעה בעלמא וכ"ש מ"ר חמור אף דמגופה ממצצי אין כאן ממשות ולא שומן רק זיעה בעלמא וכיון דבבחירתא תנן דלא כר"ש לכן פ' כוותיה:

שם ש"ך ס"ק ד' ובפ"ק דחולין סי' כ' דאף ביתרת שלא בדרי דאונא כו':

נ"ב עיין רש"י חולין גבי כל הני חיותא ברייתא כו' פירש"י בריאות ושמינות כו' משמע דיתרת בריאה יכול להיות שלא מן הבטן וכדעת רש"ל וע' לעיל גבי חיתוכי דאונא בגדיים קטנים כו':

שם ש"ך ס"ק י"א שליא שהחמור נוצר בו מותר כו':

נ"ב עיין ס"פ המקשה בדין שליא שיצאת כו' ובר"שי ובהגהת אשרי ובתשו' המיוחסות להרמב"ן סי קס"ד מ' דוקא חמור שוב ראיתי שהפ"רח עמד בזה ופ' כרו"פ:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה