אור ברסלב
משכנות יעקב הגהות השייכים לחלק יורה דעה מה שהיו בגליון הטור וש"ע › סימן סט

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

הגהות השייכים לחלק יורה דעה מה שהיו בגליון הטור וש"ע · סימן סט

סימן סו

בטור בשר שנתבשל בלא מליחה כו' ויש מתירין ולזה הסכים א"א ז"ל כו':

נ"ב נראה ברור דהמתירין ס"ל דדם הפורש ממקום למקום באבר ולא יצא לחוץ מותר דאל"כ ניחוש שמא פירש ועדיין לא יצא לחוץ וע' בתשו' ר"ש משאנץ שהביא ב"י וכן הוא באמת דעת הרא"ש ור"ש וכן צ"ל בדברי הא"ח בשם הראב"ד ובדברי רשב"ט וע' לעיל סי' סז שהביא ב"י ד' רא"ש ע"ש המתירין וד' רשב"א האוסר מספק וראיית רשב"א יש לדחות דגמרא דשובר מפרקתה קאי דוקא בדם הנפש וכן משמע דעת בעל עיטור שהביא הטור שם ובש"ך סי' ע"ו חילק בין מחיים ולאחר מיתה ולא משמע כן מדברי תשו' רשב"א ורא"ש ונראה שכן דעת רמב"ם שמצריך חליטה לבשר שנמלח דס"ל דאין מלח מפליט כל הדם רק נשאר עדיין ורותחין צומתין וא"כ ק' שמא פי' ממקום למקום ולא הספיק לצאת עדיין ומאי מהני חליטה א"ו כמ"ש וכן משמע מד רוב פוסקים המתירין כבד שנתבשל משים שפולטת תמיד בשפע ואינה בולעת ולמה לא נימא אף שאין בולע דם שיפלט לחוץ הדם שנשאר פי' ממקום למקום ולא הספיק לצאת כיון שאין יוצאה מידי דמה ודוק בכ"ז היטב:

שם בב"י בדין כיצד סדר מליחה כו' וכתב הר"ן הדחה ראשונה צריכה להעביר דם כו' כ"כ הרא"ה כו' עיי"ש:

נ"ב מד' רא"ה ור"ן אלו משמע דאף דם בעין שעל פי הבשר שייך בי' איידי דטריד למפלט כו' שכתב אחר שיניח כו' משמע קודם שיניח כו' אין לחוש וכן משמע מדברי המרדכי שמביא לקמן שכתב שאל"כ יתמלא המלח מדם בעין כו' ולא כתב שיבלע איתו בבשר משמע שאין לחוש לזה וזה כדברי הרא"ש והר"מ דבדיעבד לא נאסר הבשר אם ימלח שנית ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה