אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

ג שאלה

ב שאלה

בדין הנהגת אם אסור לפנות מזרח ומערב בכל מקום או יש איזה חילוק בדבר:

תשובה גרסי' במשנה דפ' הרואה לא יקל אדם ראשו המזרח שמכוון כנגד קדשי הקדשים כו' ואמרי' ור' יוחנן לא א מרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ובשאין גדר ובתר הכי מייתי ברייתא הנפנה ביהודה לח יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל צפון ודרום אסור כו' ר' יוסי אמר לא אסרו אלא ברואה כו' ר"ע אוסר בכל מקום ומפר' הגמרא לאתויי ח"ל ומסיק שם דרבה סבר כר"ע דאוסר אף בח"ל והנה מד' רש"י ז"ל משמע דאף לר"ע דאוסר אף בח"ל יש חילוק בין המקומות העומדים במזרח או במערבה של א"י או מקומות העומדים בצפון ודרום של א"י שכן פי' על עובדא דרבה דשדיין לבני מזרח ומערב כו' וכת' דבבל במזרחה של א"י הוה וכן בעובדא דר"ע שנכנ' אחר ר' יהושע כ' דביהודה היה משמע דאף לר"ע דאוסר בכל מקים יש חילוק מקומות ואולם הב"י באו"ח דקדק מדברי הרמב"ם וטור שסתמו דבריהם וכת' דאסור לפנות מזרח ומערב ולא חילקו כלל בין המקומו' דס"ל דלר"ע אין חילוק כלל בין גליל ליהודה רק בכל העולם אסור מזרח ומערב וכ' שסמכו על הירושלמי שסתם ג"כ בזה עיי"ש. והד"מ חלק עליו וכת' מה שסתם הטור הוא משום שכל מדינתינו במערבה של א"י שהרי אנו מתפללין למזרח והנה אף אם נקבל תירוצו בדעת הטור אבל דעת הרמב"ם אין סוב' זה שאין דרכו של הרמב"ם לדלג דין מפורש על סמך דבר קל כזה ואף דבר שאינו נהוג הוא כותב תמיד כ"ש דבר הנהוג בשינוי מקום ודאי אין מקום לתי' הד"מ ואף בטור הוא דוחק גדול והנה מה שכתב הב"י שסמכו על הירושלמי שסתם ג"כ. הוא פלא בעיני הא בירושלמי לא הוזכר כלל הך רישא דברייתא חילוק שבין יהודה לגליל וא"כ אף דנימא שדעת הירושלמי דאין חילוק מקומות הא בגמ' דידן מפורש להדיא חילוק בזה ומניין לנו דר"ע לא סבר הכי. והנה גם הב"י הקשה דא"כ מאי קאמר בגמ' ר"ע היינו ת"ק לימא דאיכא בינייהו טובא דלר"ע אין חילוק כלל בין המקומות. ודחק הב"י דחדא מינייהו נקט אבל לענ"ד אין כאן קושי' כלל דודאי הא בהא תלי' דלמאי דס"ד דמקש' דר"ע אוסר ג"כ דוקא בא"י ולא בחו"ל. א"כ ע"כ אין הטעם משום דשכינה במערב דזה שייך אף בחו"ל רק הטעם מפני שהוא נגד בהמ"ק וירושלים אשר זהו טעם החילוק שבין יהוד' לגליל כמבואר ברש"י ז"ל באורך וא"כ לס"ד דמקשה דאף ר"ע דוקא בא"י אוסר לא מצינן לתרץ דר"ע לא סבר חילוק המקומו' ז"א דכיון דאיסורו משו' קדוש' ירושלים ודאי יש חילוק בין יהודה לגליל אבל למאי דמסקינן איכא בינייהו ח"ל דר"ע אוסר ח"ל ג"כ א"כ אין הטעם משום נגד ירושלם ם. דאין סברא כלל לחלק במדינות הרחוקות בין הנוטות קצת לצד צפון א"י. או נוטות לצד מזרח א"י כגון העומדים במקצוע ונאמר דהנוטות יותר לצד צפון א"י מזרח ומערב מותר והנוטות יותר לצד מזרח מזרח ומערב אסור אלא עיקר הטעם לר"ע דאסר אף בחו"ל הוא משום דשכינה במערב כטעם שכתב רש"י ז"ל על הנותן מטתו בין צפון לדרום וא"כ לפ"ז אין חילוק מקומות כלל. ובכל דוכתא מזרח ומערב אסור צפון ודרום מותר ואין כאן קושיא כלל על דעת הרמב"ם וכן מצאתי בקיצור בהגהות מהרל"ח על הטור שכת' כן די"ל דהא בהא תלי' רק לא פי' דבריו גם כתב דרך ספק ולדעתי אין ספק שכן דעת הרמב"ם ולענ"ד יש להביא ראיה ברורה לדעת הרמב"ם מהא דאמר ר"ע בב"ב פרק לא יחפור דאין לעשות בורסקי במערבה של עיר מפני שתדירה ומפ' בגמרא שתדירה בשכינה ששכינה במערב הרי להדי' לדברי ר"ע אין לעשות בורסקי ובה"כ במערב מטע' ששכינה במערבה ובודאי אף בחו"ל וא"כ הא דאין לפנות מזרח ומערב ג"כ הוא מטעם זה דשכינה במערב ואין חילוק כלל בין המדינות ואף דשם לא קיי"ל כר"ע הכא הא חזינן דרבה סבר כר"ע לענין לפנות כו' וזו לענ"ד ראיה ברורה לדעת הרמב"ם והב"י שלא כדברי הד"מ ולענין מי רגלים הביא הב"י דברי הירושלמי שאסרו מן הצופים ולפנים להטיל מים רק שיהפוך פניו לצפון כו' עיי"ש. וכתב שמדברי הרמב"ם והטור משמע דאף לדידן דקיי"ל כר"ע דאסר בכל מקום היינו גדולים דוקא אבל לא קטנים. ולכן השמיטו דין הקטנים רק הרמב"ם כתב דין מן הצופים ולפני' בה"ל בית הבחירה והטור השמיט שאין נ"מ לדידן והנה הגאון ר"א ז"ל בשו"ע שלו השיג ע"ז וכ' דבירושלמי דאמר ר' יוסי מן הצופים ולפנים לשיטתיה דסב' ר' יוסי אף בגדולים כן וכמבואר בש"ם דילן ובירושלמי אבל ה"ה בקטנים אסור בכל מקום נגד מערב או צפון ודרום עיי"ש. וכן מבואר בירושלמי גם בקטנים דעת ר"ע האוסר בכל מקים ונ"ל ליישב דברי המחבר דהנה סתם משנה דברכות לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח כו' משמע להדי' דוקא נגד שער מזרח מן צופים כו' וכן אמרו רב ור' יוחנן בגמ' וא"כ אי נימא דרבה דסב' כר"ע היינו דאף בקטנים א"כ נצטרך לומר דפליג על רב ור' יוחנן וסתם משנה דסברי דוקא מן הצופים ולפנים וזה דוחק שיחלוק רבה על סתם משנה ועל רבותיו רב ור"י ועוד דא"כ לית לן למפסק הלכה כרבה נגד כולהו דרק מאביי ורבא ואילך הלכה כבתרא לכן מסתבר טפי לומר דמשנתינו הלכה היא ובקטנים וכדעת רב ור' יוחנן ואף אם ר"ע חולק בזה אין הלכה כמותו רק בגדולים פ' רבה כר"ע והלכ' כמותו דמתנית' לא איירי בגדולי' זה נ"ל נכון ולולא דמסתפינ' אמינא דט"ס יש בירושלמי שמביא דברי ר"ע על מטיל מים ושייך על אידך ברייתא דמסיך רגליו דשם איתא הך דר"ע וכהנה רבות בירושלמי וראיה לזה דהא על הך ברייתא דמטיל מים כו' אמר ר' יוסי בר בון מן צופין ולפנים היא מתניתא ור' יוסי בר בון אמורא הוא ואח"כ איתא הא דר"ע אוס' בכל מקו' ולמה הכניסו דברי ר' יוסי בר בון באמצ' הברייתא בין ת"ק לר"ע ועוד דעל מי חולק ר"ע הא ת"ק סתמ' קאמר ור"י בר בון אמורא הא אלא נראה לכאורה שהוא טעות סופר ואיך שיהיה לדינא העיקר כדעת הרמב"ם וכסתם משנה ורב ור' יוחנן דרק מן הצופי' ולפנים אסור אבל בכל דוכתי' שרי כמו שאין איסור לעמוד ערום בין מזרח למערב ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה