אור ברסלב
משכנות יעקב בדין קרא את המגילה מתנמנם

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

בדין קרא את המגילה מתנמנם

בדין אם בירך על התמרים לאחריה ברכת הזן

הנה במשנה אי' קראה מתנמנם יצא ומשמע לכאורה דאשמעינן אף שלא כיון כ"כ יצא אבל המעיין בירושלמי מ' להדי' דקמ"ל אף שמפסיק בה מעט מעט בכל פעם שמתנמנם דבשעת נמנום אין קורא כלל דהוא נים ולא נים כו' פי' רגע נם ורגע ער ולהכי סמיך לה במתניתין לסירוגין שגם הוא מטעם סירוגין ורבותא אשמעינן אף שא"י לקרות בעת הנמנום יצא ואהא מייתי בירושלמי שא' קרא מתנמנם וציוה לחזור משום שלא כיון ומתניתין דמכשר איירי שכיון לבו בעת שהוא ער וקמ"ל משום ההפסק ומתורץ קו' המרדכי עיי"ש:

וכן מפורש בירושלמי שהביא שם דר"א סליק לבקרא כו' בר אבא כו' כגון דאנא חשש וקרי מתנמנם מהו מיפק י"ח וא' דנפיק ובעי שם משום דהוא חשש אורי ליה או בגין דמדקדק כו' וא' שם בפי' פליגין ר"א ינ אורי א לא יצא ופי' המפרשים דפליגי בקרא מתנמנם ותמוה דאטו פליגי על מתניתין דמגילה ואין טעם לחלק ביניהם ועוד כמה קו' ועוד דא' שם מה פליגין בק"ש שעשוי' פרקים כו' ומה ענין זה לטעם כוונה וא' שם בהלל ובמגילה אף ר"א מודה והא אדרבה משנה מפורשת במגילה דיצא אלא ודאי ברור דקאי שם על הא דמייתי שם פלוגתא דריה"ג דאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומייתי שם דר"י פ' כוותי' ועלה מייתי עובדא דר"ש ב"א דא' לו ר"א יצא ועלה בעי אי מטעם שהוא מדקדק במצוות כו' פי' ומסתמא יזהר שלא ישהה כ"כ או משים שהוא חלוש וא"א בע"א ועלה מסיק דבפי' פליגין דר"א א' יצא פי' דלא ס"ל לר"א כלל הך דריה"ג ואפי' שהא כדי לגמור את כולה אין חוזר ועלה מסיק דבהלל ומגילה אף ר"א מודה דאם שהה חוזר ומתניתין דמתנמנם היינו בלא שהה כדי לגמור את כולה ודוקא בק"ש מיקל ר"א מפני שעשוי' פרקי' ולכן אין הפסק פוסל בה זה נ"ל ברור בפי' הירושלמי דברכות ומגילה והוא פי' נכון בל' המשנה ג"כ ודוק היטב כי קצרתי:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה