משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
בדין אם בירך על התמרים לאחריה ברכת הזן
הנה דעת תר"י והרא"ש דיוצא בברכת הזן לבד ידי כל השלשה ברכות אם כבר סיים הברכה ודבריהם צ"ע דא"כ ל"ל למימר הכל הולך אחר החיתום הא גם הפתיחה טובה ואלו סיים בדנהמא יצא והוי כמו סיים בדשכרא דא' דיצא ומאי ארי' משום חתימה ועוד דהסברא גופא צ"ע טובא ל"מ לדעת הסוברים ברכת מעין ג' היא מה"ת ודאי ק' דמדאורייתא בעינן מעין ג' ואיך יפטור בשביל האריכות שהאריך בברכה א' כיון דנפקי לן מקראי שצריך לברך על הארץ ועל ירושלים ולא הזכירן ואפילו לדעת הסוברים דמעין ג' מדרבנן הוא ק' מנ"ל להקל דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקנו:
ע"כ היה נ"ל לומר כהסוברים דלא יצא בברכת הזן רק ידי ברכה א' וצריך לברך עוד מעין ב' ברכות ולהכי א' הכל הולך אחר החתום ולא א' דיצא משום הפתיחה רק משים החתימה יצא לגמרי ידי מעין שלש רק דעכ"פ מצרפין גם הפתיחה כיון שנאמרה מתחלה ע"ד ברכה שיוצא בה ג"כ לתמרים והיא מעין ברכה הצריכה לתמרים ולא נפשוט מינה לתמרא ושיכרא שברכת היין אינה עולה כלל לשכר והוא ע"ד תירוץ דלעיל גבי פתח ביוצר אור כו' מדרבה בר עולא כו' ודו"ק כי נכונים הדברי':
ועוד מ' כן לכאורה מהא דפריך גבי יין א"ה נברך עלי' ג' ברכות כו' ומשני לא קבעי כו' ואיך יברך ג' ברכות הא א' דעל התמרים והיין יצא בברכת הזן לבד ואיך יברך אח"כ השתי ברכות אלא ודאי דלא נפק רק בשלשתן או מעין ג' רק משום דלא קבעי אינשי עלי' לא מברכין ג' ברכות ודו"ק: