משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
בדין תפלה בבהכנ"ס בקביעות
אי' בגמ' אבא בנימין אומ' אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבהכנ"ס כו' ונראה ברור דהיינו אף שיתפלל בביתו בעשרה עדיף טובא בבהכנ"ס וזה שאמר במקום רנה כו' היינו מקום המיוחד לרנה ועוד דרנה היינו השמעת קול כמ"ש ותעבור הרנה במחנה וכן מ' מהך דא' ר' יצחק מנין שהקב"ה ה מצוי בבהכנ"ס כו' ומנין לעשרה כו' ש"מ דחילוק גדול בין בהכנ"ס לעשרה שמתפללין כו' דנקט הפשוט ברישא וגבי בהכנ"ס נקט מצוי כו' ובירושלמי פ' תפה"ש אר"י צריך אדם להתפלל במקום שמיוחד לתפלה שנ' בכל המקום אשר אזכיר כו' ובפ' אין עומדין רב הונא א' כל שאינו נכנס לבהכנ"ס בעוה"ז אינו נכנס לעוה"ב ואף דמחלק שם לר' יוחנן בין יחיד לציבור נ' פי' דאם היא יחיד גם אין צבור בבהכנ"ס יתפלל בביתו ואולי דוקא לדידהו שבתי כנסיות היו רחוקים או משום טרדא שצריך א' להמתין לחבירו משום בעתותא אבל לא להתפלל בעשרה בביתו וא' עוד שם המתפלל בבהכנ"ס כאלו מקריב מנחה טהורה כו' כאשר יביאו כו' בית ד' ובודאי זהו דוקא בהכנ"ס שנק' מקדש מעט ועוד א' דרשו כו' היכן הוא מצוי בבתי כנסיות כו' וכן בגמ' דילן בתחילה שאל ר' יצחק את ר"נ מ"ט לא אתי מר כו' לבי כנישתא וכשהשיב לא יכילנא שאל לכנפי למר עשרה כו' מ' אבל בל"ז אין היתר כלל ועוד יש ראיות לדבר והלא בהכנ"ס היא לנו במקום בהמ"ק לרוב הדברים ואיך יאמר אדם שהתפלה בכ"מ שוה כמו בבהמ"ק ושהע"ה אמר ובא אל הבית הזה ואונקלוס תרגם על נשים הצובאות דאתיין לצלאה לתרע משכנא וכן חנה התפללה בבהמ"ק וכמה אמוראי היו הולכין כמה פרסי להתפלל בבי כנישתא דשף ויתיב כו' שהרגישו קדושה גדולה מאד מחמת עפר א"י ראה עד היכן הגיע דקדוקם במקום תפלה כ"ש בין ביתו של אדם לבהכנ"ס נחלת ה' והרי ריה"ג סובר דהברכה משתנה לפי רוב הקהל ואף דלא קיי"ל הכי עכ"פ משמע דחשיבות גדול היא ומה מאד נואלו האנשים שמתעצלים בזה ולא יחפצו ליכלל בקהל רב ומתבטלים גם ממצות ישיבה בבהכנ"ס דחשיבא מצוה כידוע והרי הרמב"ם כתב דאף ת"ח המתפלל בבית מדרשו היכא דגרים היינו דוקא בעשרה לא ביחיד הרי להדי' דבל"ז אף בעשרה איסור גמור וכן נ' דמסתמא היו האמוראים המתפללים ביני עמודי מקיימי' מצות ונקדשתי בתוך ב"י לומר ברכו וקדושה שהתירו לשחרר עבד בשביל זה עוד חשב הרמב"ם בתנאי התפלה מקום שהוא כמו קרבן הנפסל בזולת מקומו: