משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
בדין הפסק באמצע ק"ש באמצע הפרק
הנה איתא במשנה בפרקים שואל כו' ובאמצע שואל מפני היראה כו' ופירש"י אדם שהוא ירא מפניו כו' והק' הרא"ש פשיטא שאין לך דבר שעומד מפני פיקו"נ עיי"ש ולענ"ד נ' ד' רש"י ז"ל נכונים שאין כוונתו ז"ל שיש סכנה עכשיו בדבר דהא אפי' בתפלה דא' אפי' המלך כו' לא ישיבנו אמר דבמלכי או"ה פוסק ובמלכי ישראל ה"ט דלא ישיבנו מפני שהמלך יודע שאסור להפסיק וכן גבי נחש כרוך א' ל"ש נחש אבל עקרב פוסק רק דאפ"ה שייך לקרותו מפני היראה שחייו בידו וכן נחש מסוכן קצת ולגבי ק"ש פוסק אבל לא בתפלה ולכאורה משמע קצת כן ממשנה דאין עומדין דנקט גבי תפלה אפי' המלך כו' לא ישיבנו כו' מ' דאשמעינן רבותא דאפילו להשיב ומפני היראה תרתי למעליותא לא מהני ומ' דהיינו מפני היראה שהוזכר בק"ש להתירא וגם הרמב"ם כ' כפירש"י דאביו או רבו היינו מפני הכבוד:
ולענ"ד מ' כן בירושלמי דמייתי ברייתא השואל בשלום רבו או מי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו הד"א צריך אדם לשאול במי שהיא גדול ממנו בתירה ועוד מן הדא כו' ולמה לא דייק ממשנתנו דא' שואל מפני היראה בק"ש א"ו שמפרש המשנה כפירש"י ועוד דמסיק שם דנהיגין בני בבל דלא שייל זעירא בשלמא דרבא כו' ולהכי לא שייל ר"א בשלמא דר"י לקיים ראוני נערים ונחבאו ומ' להדי' דכלל וכלל לא אפי' שלו' עליך רבי אסור להקדים דבלא"ה לא שרי לכולי עלמא ומסתמא לא פליג ר"א אסתם משנה דשואל מפני היראה ומאי דא' בגמ' בכמה דוכתי כדי שאילת שלום תלמיד לרב כי' צ"ל דהיינו אם רבו שואל בשלומו צריך להשיב לו כך אבל לשאול תחלה כלל לא וכ"מ להדי' בתוס' פ' תפלת השחר בהא דר"א חסמא דא' הנותן שלום לרבו והמחזיר שלום כו' שכ' דוקא חזרה מותר א"נ לכתחלה ובתלמיד חבר וע' רש"י שם ותי' שני של תוס' צ"ע קצת דהא ר"א תלמיד חבר היה לר' יוחנן ואפ"ה לא שאל בשלומו ועכ"פ אם נפרש את המשנה כן הרי מפורש במשנ' דשרי וחייב אבל לפירש"י ניחא טובא דמשנה לא איירי כלל בהכי ולפי ד' רש"י ורמב"ם י"ל דמפני הכבוד לא שרינן רק באביו או רבו או גדול ממנו אבל בחבירו ושוין לא אף שהוא אדם נכבד אם אינו גדול ממנו ומ"ש רש"י ז"ל שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום נראה שכיון לכך שהוא נכבד עליו שראוי שיהא הוא מקדים עליו לשאול בשלומו מפני מעלתו אף שאינו רבו וכן משמע לכאורה בהך דרב בר שבא דאיקלע לגביה דרבינא כו' ואמר דלא הוי חשיב עליה דרבינא ובודאי דרב בר שבא הוי אדם גדול כדאמר רב כהנא עליה לקמן גברא רבא אמר מילתא כו' ופוק חזי מאן גברא רבה קא מסהיד עלי' רב כהנא רבו של רב אשי כידוע רק לגבי רבינא לא היה חשוב כ"כ שיצטרך להקדים בשלומו כן נ"ל ביישוב דעת רש"י ז"ל והמחבר סתם בש"ע להקל וכ"ד הרא"ש ז"ל: