אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

ב שאלה

א שאלה

בדין עבד ועובד כוכבים הבא על בת ישראל מה דינו של ולד:

תשובה הנה איתא במס' יבמות דף מ"ה ע"א עכומ"ז ועבד הבא על בת ישראל הולד פגום לכהונה עיי"ש בכל הסוגיא באורך ופרש"י ז"ל בנה לאו דווקא כו' ואי משום דלא ישא כהנים כיון דמותר בישראלית מותר בכהנת דלא הוזהרו כשרים להנשא לפסולים אלא משום בתה נקט דאם תלד בת פסולה לכהונה והנה מדקדוק לשון רש"י ז"ל מבואר דס"ל דבאמת גם בנה הוא פגום וחלל רק דלא נ"מ לדידי' דאפ"ה מותר לישא כשירה דלא הוזהרו שאין קדושה בנשים וכ' אלא משום בתה נקט כו' לשון זה מורה להדיא כמ"ש ואין להקשות דאכתי נ"מ אם ישא כשירה הולד חלל למאן דלא ס"ל בנות ישראל מקוה טהרה כו' הא אכתי לא נ"מ רק אם תלד בת אבל אם תלד בן לא וע"כ משום בת נקט וזה מוכרח ע"כ מהגמ' כיון דילפינן מאלמנה לכה"ג מק"ו ע"כ אין חילוק כלל ומה התם גם זכר מתחלל דכ' ולא יחלל זרעו ה"נ ג"כ דאל"כ האי ק"ו פריכא הוא דזכר יוכיח וזה מוכרח גם אין טעם לחלק בין זכר לנקיבה וא"כ ע"כ ההוא דאתא לקמי' דרב וא"ל הב לי ברתך וכולהו אמוראי דא' או גלי או אטמר שלא יכירו בו ואי הוי ס"ל הולד חלל היכי שרו ליה למנס' מיוחסת באתרא דלא ידעי ואם ילדו בנות יהיו חללות ואתי לינשא לכהנים וגם היכא א' לרב הב לי ברתך לפסול זרעו מכהונה ולא הוי מצי לאישתמוטי מיני' עיין בגמ' אע"כ כולהו ס"ל דאין הולד פגים לכהונה וס"ל דכשר לגמרי והך קל וחומר מאלמנה לכה"ג י"ל דפריכא הוא די"ל עמוני שנשא ב"י יוכיח דביאתו בעבירה והיא עצמה מתחללת ובתה כשרה כדאי' לקמן ד' ע"ו ע"ש בתו' שהקשו כן על קו' זה וכן הק' בחידושי הרשב"א והניח בצ"ע וכן משמע לענ"ד מהא דרבא אכשרי' לרב מרי ומניי' בפורסי דבבל וא' כיון דאמיו מישראל מקרב אחיך קרינן בי' ואם נימא דהוי חלל ובתו פסולה לכהונה הא קיי"ל דאין מעמידין רק ממיוחסין שבישראל המשיאין לכהונה כדאי' בקדושין וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים כו' ע' בתוס' שם ובחידושי רשב"א כ' שם בשם רש"י דדווקא בתה אבל בנה כשר ולענ"ד אדרבה משמע להיפוך בד' רש"י וכ"כ הרמב"ן דאין חילוק וכו' דמשמע בגמ' כד' הריף דפשטא דגמ' ס"ל דכשר לגמרי ועוד דע"כ הא דא' הולד פגום אין הכוונה שהוא חלל דהא אין חלל אלא מפסולי כהונה כדאי' בשלהי קדושין אע"כ הכוונה שהוא פסול בעלמא דאיהי גופה אינה נקראת חללה רק זונה ופסולה מכי תהיה לאיש זר וכמו מחייבי כריתות דהוי' זונה ולא חללה וא"כ גם הולד לא עדיף מינה וא"כ תינח היא גופה שייך לקרותה זונה אבל בתה איזה שם יקרא לה הרי אינה זונה וחללה אינה שאין פסול לכהונה ואיך נילף מאלמנה לכה"ג שהוא פסול לכהונה והוא וזרעה מתחללות ונק' חללים ואיך נילף זונה מחללה הא ישראל שנשא חללה בתה פסולה ואלו נשא זונה בתה כשירה לכהונה ולא פליגי תנאי בקדושין רק בחללה ומקראי דמקיש זרעו לו עי"ש וגם להנהו תנאי דדרשי בקדושין קרא דיחזקאל כי אם בתולות מזרע בית ישראל אפי' מקצת זרע מישראל א"כ גם נכרי ועבד הבא על בת ישראל מקצת זרע מישראל הוא דהא בת גרים פסלי ומכשרי באמו מישראל עיי"ש:

וראי' ברורה ונכונה דלמאן דס"ל הולד פגום גם זכר הוא פגום מהך עובדא דלקמן ההוא דהוו קרו לי' בר ארמאה אריב"ל מי לא טבל לקריו וא"כ אמו היתה ישראלית או גיורת גמורה רק על אביו אמרו שלא טבל כשנתגייר וא"כ הוי נכרי הבא על בת ישראל ומה הוא הלעז הזה הא כשר גמור הוא ומאי נ"מ אם טבל אביו וריב"ל הוצרך להכשירו משום שטבל לקריו אע"כ ריב"ל לשיטתו דסבר הולד מקולקל וגם הזכר בכלל הזה ופגום לכהונה להשיא בתו והכשירו ריב"ל לגמרי לכהונה כדין גר גמור שנשא ישראלית או גיורת לראב"י בקדושין דפ' ריב"ל גופי' כוותי' באם נשא נשוי כראב"י וא"כ הדרן כל ראיות שכ' לדוכתיהו דע"כ אינך אמוראי מכשרי לגמרי וכדעת רי"ף ורמב"ן ז"ל:

ומ"ש עוד הרשב"א מהך דא' יכילנא לאכשורי בה ובברתא עי"ש צ"ע דגר שנשא גיורת לכתחילה ודאי פסולה כדאי' בקדושין וכ"ש גוי הבא על גיורת ודו"ק:

ובהך עובדא דהנהו שבוייתא דאתו מארמין כו' א' רב יוסף רבותא למיחשב גברי כו' אלא אר"י הוא דא' רב דימי משום רבינו כו' הולד ממזר וריב"ל א' הולד מקולקל דכולהו כו' פרש"י ז"ל דרב יוסף אתי למפסלי' לקהל משום דהלכה כר' ואביי מק' מדרבנן דא' משמיה דר' להתירא ולפ"ז משמע דגם אביי ס"ל דהלכה כר' רק לא ס"ל דפסול בהא וק' טובא דא"כ רבה בב"ח דא' הכל מודים בנכרי ועבד כו' ואמרינן מאן הכל מודים ר' כו' וא"כ לרבנן דא' ר' מכשיר ק' מאן הכל מודים הא אדרבה גם ר' מכשיר וע"כ צ"ל דגם רבב"ח בשם ר"י פלוג אדרבנן וא"כ מאי דעתי' דאביי למסמך אדרבנן במקום רב דימי ורבה בב"ח בשם ר"י בהך דר"י וע"ק מאי מק' מדרב מורי בה להתירא הא גם ר"י יודע דס"ל לרב להתירא דא' רב שמואל בב"ח כו' ומה צריך לעובדא דרב ומה ראיה הוא זה נגד ר' והרמב"ן ז"ל בחידושיו פי' לפי שיטתו דרב יוסף לאו מהך דר' לחוד אתי עלה דאפשר אין הלכה כמותו רק עיקר דבריו מדריב"ל דא' הולד מקולקל וכולהו אמוראי כו' ואתו לאורויי' דעכ"פ לכ"ע פגום לכהונה הוי מדרב דימי ואהא מק' אביי מדרבנן דא' ר"י הנשיא ור"נ מורו להתירא לגמרי אף לכהונה ואף רב מורי להתירא כו' עכ"ד וזה פי' נכון מאד וניחא טובא דמייתי עובדא דרב וכולהו אמוראי להורות דכשר לגמרי וזה לא שמעינן מדרב ושמואל בב"ב דא' כשר די"ל דלמא כריב"ל אבל מההוא דא' הב לי ברתך משמע דכשר לגמרי כמש"ל:

ומה שהק' מדרבב"ח אר"י דא' מאן הכל מודים ר' כו' לרבנן נ' ליישב ע"פ מה שמצאתי בירושלמי קידושין דמייתי פלוגתא דתנאי אי הולד ממזר וריב"ל דא' בשם ר"ג בר' הולד מזוהם ור"נ ור"י נשיאה הורו כשר וא' שם הדין ולד כל דאזיל הוא מתעלה ר' עבדי' ממזר ברי' עבדי' פגום בר ברי' עבדי' כשר ע"ש שכצ"ל פי' שר"י נשיאה הי' בן בנו של ר' והכשירו לגמרי ולפ"ז י"ל דהא דא' רבנן ר' נתן ור"י נשיאה מורו התירא כוונתו על ר"י נשיאה האחרון נכד רבינו הקדוש וחלק על זקנו ואביי הוי ס"ל דכוונתו על הראשון וא' שם בירושלמי הורו ר' בא בר זבדא במקום כל רבנן הולד כשר הרי להדיא מחלוקת מפורשת בירושלמי אי כשר לגמרי או מזוהם ומוכרע יותר להכשיר וכד' הרי"ף ולשון הירושלמי שא' מזוהם הוא לשון הגמ' בבכורות גבי לוי' שילדה מנכרי דא' שם למ"ד מזהמין את הולד כו' והכוונה א' אם הוא פגום לכהונה או לא וכן פי' הרמב"ן בחידושיו דגמ' זו דבכורות שלא כד' רש"י ותוס' שם ונפלאתי שלא הזכירו רמב"ן ורשב"א הירושלמי הזה ולא כ' רק הירושלמי דיבמות דבתה פגומה ולא הוזכר שם מחלוקת זו כלל עוד יש דברים בגו בעזר"ה:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה