אור ברסלב
משכן העדות ספר משכן העדות שער ו פרק יג

משכן העדות· רבי יעקב שמחה רפיש

ספר משכן העדות שער ו פרק יג

ספר משכן העדות שער ו פרק יב

נוגע אינו מבטל עדות שאר העדים משום נמצא קו"פ כמבואר במ"ל בפ'... מהל"ע. ולכאורה י"ל בטעם הדבר כיון דעיקר פסולו של נוגע היא רק מחמת דחשדינן לי' דיעיד שקר משא"כ אי הוה ידעינן דמעיד באמת הוה כשר להעיד. וכיון דבזה ידעינן דהמעשה הוא אמת ע"פ העדים הכשירים וידעינן דגם הנוגע הוא מעיד באמת. וממילא דאינו מבטל עדות שאר העדים. אלא דזה אינו דהא גם ברשע דחמס ולר' יוסי דעיקר פסולו הוא רק מחמת דחשיד להעיד שקר ואפ"ה מבטל וכנ"ל בפ"א. גם י"ל בהי' שני עדים ואחד מהם נוגע בזה לא ידעינן אם המעשה היא אמת ונתבטל עדות הכשר על ידו ואינו מחייב אף שבועה. וכיון דבשנים נתבטל עדות דעד השני אף לענין שבועה כ"כ בשלשה ואחד מהם נוגע מבטל את עדות שאר העדים משום נמצא קו"פ מההקש דשלשה לשנים. אלא הטעם דנוגע אינו מבטל משום דנוגע ה"ל כבע"ד ואינו בגדר עד (והוא) ממקיימי הדבר ולכן אינו מבטל. ולפ"ז לשיטת הראב"ד דס"ל דנוגע הוא כקרוב ולא כבע"ד ממילא די"ל דגם נוגע מבטל. והנוב"י הקשה ע"ז מקו' הגמ' הרוג יציל אמאי לא פריך הגמ' מלוה ולוה יצילו דבזה ל"ש תי' הגמ' ממקיימי הדבר כיון דלגבי ממון לא אמרי' אדם קרוב אצל ממונו ולא הוה כבע"ד רק שם עד עליו. אמנם כבר כתבתי דאשתמיט מיני' דברי הר"ן בחידושיו לסנהדרין ד' י' דכתב דהא דאמרי' שם אדם קרוב אצל ממונו לא אמרי'. ופי' הראב"ד דכל העדות נתבטל משום עדות שבטלה מקצתה ב"כ היא דוקא לעשות דין בממונו דע"ז לא הוה כבע"ד רק הוה כקרוב. משא"כ אם אומר נכסי' אלו שלי או אינם שלי בזה ה"ל כבע"ד ממש. ומשו"ה אמרי' בגיטין בעבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי פ"ד עי"ש:

ויש לעיין לסברת הראב"ד דלעשות דין על ממונו לא ה"ל כבע"ד ממילא באם מעיד על עבדו שהרג את הנפש עם שני עדים כשירים בזה יתבטל עדות כולם משום נמצא קו"פ כיון דלעשות דינו בממונו ה"ל כקרוב וכמו כן אם הבעלים מעידים גם על שורו שנרבע יתבטל עדות כולם לדברי הראב"ד משום קו"פ. ויש לעיין בהא דעבד היוצא בשן ועין אם זה חשיב ג"כ רק כמו לעשות דין בממונו. אמנם דזה לא נראה רק היכא דאיכא עדים בדבר כגון באופן דלא מיפטר משום מודה בקנס כגון דבאו העדים קודם שהודה אף אם הוא מעיד עמהם ג"כ ע"ז ל"א ג"כ נמצא קו"פ וכמבואר בעובדא דר"ג דא"ל דפטור דכבר הודה. ומבואר שם דלמ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב הי' העבד יוצא לחירות ולא אמרי' דנתבטל עדותן משום נמצא קו"פ. וצ"ל דבזה ה"ל ג"כ בע"ד. ולשיטת רש"י שם בסנהדרין דפלוני רבע שורי ור"י ס"ל דנאמן גם על השור וכתב בחד תי' דהא דאמרי' בנרבע ע"פ הבעלים מותר להדיוט משום דשם איירי דליכא עד אחר עמו עי"ש. ומבואר בדבריו דהיכא דאיכא אחר עמו נהרג השור. ואף דרש"י גופו בזבחים ס"ל דגם בזה אמרי' מודה בקנס פטור. צ"ל דהיא דוקא היכא דהי' מחוייב מכח הודאתו משא"כ היכא דנאמן בתורת עדות לא מפטר משום מודה בקנס יהי' הטעם שיהי' ע"כ צ"ל כן. ולפ"ז יהי' קשה בעבד היוצא בשן ועין נימא בדאיכא אחר עמו נאמנים הבעלים להעיד עם עד השני בתורת עדות. וזה אינו. ולתי' הב' דרש"י שם דהיא משום מיגו ניחא. אבל לתי' הא' צע"ק: והנה לדברי הראב"ד דפי' בתי' הגמ' במקיימי הדבר דעל עצמו אינו בגדר עד. משא"כ על חבירו שם עד עליו ולפ"ז צריכים לבוא לתי' הגמ' ברבעו מאחוריו דאל"כ קשה הנרבע יציל על הרובע וכן להפך:

תוכן העניינים

משכן העדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה