אור ברסלב

משיבת נפש חלק ב· רבי אריה לייב צינץ

תשובה נו

תשובה נה

שאלה זו נשאלתי בק״ק פרעשבורג בימי חורפי. כדת מה לכתוב בגט הניתן בעיר ווינא ששם הכולל העיר הוא ווינא אלא שהרחובות חלוקין בשמות כמו לעפלד שטאט ודומיהן אם יש לכתוב שם הרחוב:

תשובה בראשית ההשקפה עלה על דעתי לדמותו לנודר מן העיר דאסור בעיבורו של העיר כדאיתא בנדרים דף מ׳ וא״כ כל מה שבעיבורו חשבינן כעיר כדיליף התם מיריחו ע"ש. ואחר כך הראו לי שגם הגאון מהר״ם א״ש נשאל ע״ז וסמך על הראיה זו לומר שאין צריך לכתוב רק שם הכולל של עיר. אכן עיינתי בתשובת מהרי״ו סימן ק״א שקדמו בראיה זו שנשאל הרב על גט שנכתב בעיר פלימת והאשה היתה בשער העיר. והשיב דכל מה שבעיבורה של עיר חשבינן כעיר וגדולה מזו הביא מהרי״ו שם דעת הר״ש שסובר דכל מה שבתחום העיר חשוב כעיר. וכמ״כ לענין נדרים שאף שהוא חוץ לעבורה של עיר בתוך התחום אלא שמהרי״ו תמה עליו דהא בנדרים דף מ׳ שרינן ליה חוץ לעיבורה של עיר אף שהוא בתוך התחום דיליף התם מקרא דכתיב ומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה ודחק עצמו בזה טובא כמבואר למעיין. אבל לענ״ד לא קשה מידי דוודאי לאו בכלל עיר הוא. ומ"מ יפה כתב הר״ש לענין גט שכותבין מתא דיתבא על נהר פלוני והאי על וודאי לאו ממש הוא אלא בסמוך. ואם כן שפיר כתב הר״ש כיון דחזינן בריש מגילה דסמוך היינו מיל שפיר שייך לכתוב על דסמוך מיהו הוה. כן נ״ל ברור. וא״כ לפ״ז היכא שצריך לכתוב שם העיר גופיה כ״ע מודו דתוך עיבורה של העיר דווקא מיקרי בשם העיר. מיהו נ"ל לפקפק בראיה זו לנדון שלפנינו דוודאי י״ל דהא דעיבורה של עיר הוה כעיר היינו באין לו שם מיוחד בפני עצמו ממילא נחשב בכלל עיר. אבל אם יש לו שם מיוחד בפני עצמו אין לנו ראיה להתיר דעיבורה של יריחו ע״ש יריחו נקרא. מה שאין כן בנדון דידן ומהרי״ו לא קשיא כלל דלא מיירי ביש לו שם מיוחד עכ״פ אין ראיה לנ"ד אך לענ״ד נראה דכיון דעיקר הטעם שצריך להזכיר מקום שהעדים עומדין כמו שנתבאר בסימן קכ״ח הוא נובע מהא דאיתא בגמרא דגיטין דף פ׳ דאמר רב לספרי כי יתביתו בהיני כתובו בהיני. וכי יתביתו בשילי כתובו בשילי. וכתבו התוספות שם דהיני ושילי שתי מקומות סמוכות זה לזה כו׳ ורבותא אשמעינן דאע״ג דאין דומה כ"כ לשקרא שיכולין לילך מזה לזה בחד יומא יש להחמיר עכ״ל. ומשמע דוקא בשהם שני מקומות נפרדים אז מחזי כשיקרא. משא״כ שבאמת הוא מקום א׳ ונכלל בכלל העיר שהרי אינו נקרא בשם לעצמו רק נכלל בשם העיר ודרך לומר ניסע לווינא אף מי שעומד שם באיזה רחוב שיש לו שם פרטי מ"מ אינו מייחד שם הרחוב וכמעט שאין בכל עיר רחוב שלא יכונה בשם פרטי ומ״מ כשכותבין העיר בכללות אין כותבין רק שם הכללי וא"כ נראה פשוט שאין לכתוב שם הרחוב. וכן לאידך טעמא שכתב במרדכי שיהא העדים מצוין לקיימו. וא״כ בוודאי מה שיש שם פרטי לרחוב לא ימנע בשביל זה מציאת עדי הקיום ואם כן משמע דאין צריך לכתוב רק שם הכולל דתרתי טעמי איתנהו. וגם מלשון הרמב״ם פ״א מגירושין שכתב גט שנכתב בירושלים וטעה וכתב בלוד פסול. משמע נמי דווקא בטעה בשני מקומות נפרדים. משא״כ בנידון דידן שהוא מקום א׳ פשיטא שאפילו לכתחילה אין חוששין לשם פרטי שיש לרחוב. דאם נימא דאפילו בשתי רחובות בעיר א׳ נמי איתא לדרב הו״ל לכתוב רבותא טפי. וגם רב ה״ל לאשמעינן רבותא טפי. אלא וודאי דאין כותבין רק שם העיר. וגם נ״ל דעיקר שם הרחוב לא בא לשם פרטי רק שיתיחד בשם הזה לבדו דוודאי עיקר המקום נקרא על שם העיר ואין השם הפרטי רק לסימן בעלמא לסימן המקום בעיר גדולה. אבל עיקר השם הוא השם הכולל. וכיון דלענין שם המקום שהעדים חותמין אין כותבין רק עיקר שם העיר כמ״ש ה״ה במקום עמידה של הבעל אין לכתוב רק שם עיקר העיר ובזה סגי דמה שיש לרחוב שם פרטי אינו מעלה ומוריד כלל דידוע ששם העיר בכללה נקראת ווינא. ועוד ראיה לזה ממה שכתב המרדכי בפ׳ המגרש תשובות הריצב״א הובאה ג״כ בב״י סי׳ קכ״ח שכותבין מגרש אפי׳ בעירות גדולות כמו טריוש וכתב אף ע״פ שלשון מגרש הוא קרקע שסביבות העיר כדכתי׳ ומגרש לערים סביבותיהם אני אומר שכך ר״ל במגרש פלוני אשר אני עומד בה והרי היא בכלל תוך המגרש שהרי המגרש מקיפה. ונראה שלפיכך נהגו לכתוב כך לפי שלפעמים דר בבתים שבולטים מחוץ לעיר ובלשון בני אדם אין שם העיר עליהם ובלשונם שכתב מגרש הכל בכלל ומנהג כשר הוא עכ״ל. הרי להדיא אף שהעיר אינה נקראת מגרש שאין דרך לומר רק עיר פלונית. מ״מ כיון שגם העיר נכללת בכלל מגרש הוא כשר. וא״כ בנ״ד שגם הרחוב נכללת בשם העיר פשיטא דכשר ואדרבה אין לכתוב הרחוב מטעם הריצב״א דלפעמים בתים בולטים מרחוב לרחוב ויש לכתוב שם הכולל וכן משמע מנוסח הגט שכתב הרמ״א שנוהגין בקראקא לכתוב קאזמירא אף שיש כמה רחובות משונות בשם לא חיישינן כלל לכתוב הרחוב. וגם בגמרא ביבמות דף קי״ד ובספ״ק דב"מ דמייתי כמה גיטין ולא מייתי בשום דוכתא לכתוב הרחוב. ודוחק לומר דכולהו הכי איתרמו שלא היה ברחוב שיש לה שם פרטי וגם הרמ״א שכתב בסימן קכ״ח בסתם שאין חילוק בין עיר גדולה לעיר קטנה אף דבעיר גדולה דרך שיהיה כמה רחובות משונות בשם לסימן המקום מ״מ לא חילק הרמ"א בזה. אלא ודאי כמו שכתבתי הנלע״ד כתבתי. הגם שלא מלאני לבי לסמוך על דעתי. מ״מ מאחר שכבר הורה הזקן מהר״ם הנ"ל כתבתי הנלע״ד בקיום דבריו ועיין מהרי״ק שורש קע״א ענף ה׳. וכן משמע בגמ׳ דגיטין דף פ׳ דפריך אמתניתין דהיה במזרח וכתב במערב. ופריך מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. ומאי קושיא נוקמי דמתניתין מיירי אפי׳ בעיר א׳ רק שהרחובות חלוקות וזה נקרא רחוב מזרח וזה נקרא רחוב מערב ולישנא דמתניתין כפשטא אלא וודאי אין כותבין שם הרחוב כלל:

תוכן העניינים

משיבת נפש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה