משיבת נפש חלק א· רבי אריה לייב צינץ
סימן כז
בנפל מן הקרח לתוך משאל"ס. עוד היה שאלה בא' שהלך על הקרח בעת שהמים הי' נגלדים הלך להביא י"ש כמנהגו ונשבר הקרח תחתיו ונפל למים וא' היה עמו ושהה ערך שעה ויפן כה וכה ולא ראוהו עוד:
כבר כתבנו בתשובות הרבה מזה. ובתשובת הב"ח (סי' ע"ט) מקיל בכה"ג. ולא ראיתי לכתוב כאן רק מה שנתחדש עוד סברות ודברים נכונים לא שערום ראשונים אבל יש בהם טוב דעת. וי"ל במי שנפל מן הקרח פתאום וירד למצולות מים אפשר לדון בו ריסוק אברים דהא גם בעוף שנחבט על פני מים ופירש"י חולין (דף נא: ד"ה עוף) שנחבט ונפל על כרחו על פני הנהר כיון ששט מלא קומתו די ולא אמרו אלא ממטה למעלה כו'. הרי שאף במים שייך חבטה. א"כ בנפל במים עמוקים שלא מדעת י"ל דהוה ריסוק אברים דאם בעוף שקל הוא לשוט וגם שט ממעלה למטה חיישינן לריסוק אברים א"כ ודאי באדם שכבדו מפילו למצולה ונפל פתאום שיש לחוש לריסוק. אף שיש אנשים למודים לשוט וקופצים למצולה מדעתם מ"מ כשנופל שלא מדעתו שייך טפי ריסוק. כמו בבהמה שמבואר (בסי' נ"ח ביו"ד) קפצה מדעתה אפילו גבוה הרבה אין חוששין דאמדה נפשה ק"ו באדם שמפיל עצמו למצולה. וא"כ אם נופל פתאום איכא נמי ריסוק אברים. ואם בבור עשרה טפחים עי' ב"ק (דף נ:) ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי ופירש"י אריתא יאור דדלאי משקה שדות ועמקו אמה ודנו עליו ריסוק אברים חזינן דאף במים שייך ריסוק אברים וא"כ אם נפל פתאום למצולה איכא נמי ריסוק אברים. ואפילו שלא יהיה כדי להמית ע"כ נחלש בודאי ואין בכחו להציל עצמו להתחזק לעלות וגם בור י"ט ממית אפילו נימא להבלי ממית ההבל שמבלבל אותו כ"ש שהמים מבלבלין אותו ואין בו כח לשוט. ובתו של ר' חנינא בן דוסא שנפלה לבור הגדול (בדף קכא:) י"ל שלא היה בדרך נפילה מרום לעומק רק שלאיזה סיבה הוחלקה ונפלה והי' לה מקום אחיזה בשפת הנהר רק שלא יכלה להציל עצמה. תדע שהרי עלתה אח"כ ומטפס ועולה מטפס ויורד. אבל שנשבר הקרח תחתיו והנפילה בכח איכא נמי ריסוק אברים ואין בו כח להציל. ומסיק בגמרא (שם) לר"מ כיפין ע"ג כיפין הי' א"כ לא היה הנפילה בכח. ואפשר גם בבתו של ר' חנינא כך היה:
וגם מ"ש בתשובות שאלה כיון שהלך על דעת לחזור מיד י"ל אם איתא דסליק מסתמא היה שב למקומו. ובגמרא (קכא.) בעי לומר דצורבא מרבנן אם איתא דסליק קלא אית לי' אלא דמסיק דל"ש צורבא מרבנן דיעבד אין לכתחילה לא, י"ל לכך מחמירין לכתחילה דכלום חלקנו בין חבר לע"ה. אבל בזה שכל אפין שווין שהלך ע"ד לחזור והוא משא ומתן ופרנסה שלו י"ל אם איתא דסליק מסתמא לא היה נוסע למרחקים ולא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו ועוד כתבנו בתשובות: