משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
סימן סו
תשובה להה"ג דגאלדינגען.
בדבר הגט שם האיש מעריסה בנימין צבי וכן חותמו ונקרא בתורה, ובפי הבריות רובו ככולו נקרא בענא, ומיעוט דמיעוט נקרא בנימין הירש, ונכתב בגט בנימין צבי דמתקרי בנימין הירש ולא נזכר שם בענע, ונשלח גט זה למקום האשה ופקפק הרב למסור, והרב דגאלדינג שי' מסכים למסור בלי בושש, והסביר טעמו, ששם בענא אינו אלא קיצור משם בנימין, וא"צ לפרש, וגם כי שם בענא ספק איך לכתוב אם בה', יש לחוש לחלוף שם בענה בלה"ק, ואם באלף, הרי שם הנגזר משם הקודש ראוי לכתוב בה' בסוף, וא"כ כיון דאיכא עיקולי ופשורי, יותר טוב שלא לכתוב כלל:
איני מסכים לדעת הרב דגאלדינגען מתרי טעמי, חדא מחמת דנקרא בענא לחוד, ואפילו היה נקרא בנימין לחוד היה ראוי לכתוב דמתקרי בנימין, ואע"ג דבעל ט"ג בלקוטי שמות כתב מי ששמו מעריסה אברהם יצחק ונקרא באחד מהם, שא"צ לכתוב אלא שני שמות שמעריסה ומשום שאינו רק קיצור השם, מכ"מ לבד שאין דעתי הדלה מסכמת לזה כלל, והרי אפילו שם א' שהקיצור הוא שם בפ"ע כמו אלחנן חנן כותבין אלחנן דמתקרי חנן כמש"כ בהגהת רמ"א (סי' קכ"ט סי"ד), מכש"כ שני שמות שנתמעט קריאתו על שם א', ודאי יש לכתוב דמתקרי, איברא אפילו נניח כדעת הט"ז שזה מיקרי קיצור השם, מכ"מ זה אינו אלא כשאין כותבין כלל דמתקרי בזה הגט, כגון אם היה נקרא בנימין לחוד, אבל אחר שנתב דמתקרי בנימין הירש ודאי צריך לכתוב גם עיקר קריאתו בפי הבריות בנימין כאשר יבואר בסמוך, שנית, אפילו אי היה נקרא בפי הבריות בענא הירש, היה ראוי לכתוב דמתקרי בענא הירש ולא בנימין הירש, ואע"ג דאם היה שמו בנימין ונקרא בענא, לא היה נצרך לכתוב דמתקרי בענא, אבל אחר שכותבין דמתקרי בשביל שם הירש יש לכתוב גם שם בענא, ולא בנימין הירש, ואף ע"ג שאין דעת הט"ג כך וע"כ כ' באות מ' מאיר וא"צ לכתוב מייאיר ונתקשה על הגאון נו"ב בשם מייאר ליב והובא בלקוטי שמות ס"ה אבל דעת הגאון נו"ב ברור, דאחר שנקרא מייאר ליב וצריך לכתוב דמתקרי מאיר ליב ע"כ יש לכתוב מאייר ליב, וה"נ אי היה נקרא בענא הירש יש לכתוב דמתקרי בענא הירש, דמשמעות מתקרי הוא שקורין אותו בפי הבריות, והרי קורין אותו בזה הקיצור, ומזה הטעם כתבתי לעיל דאחר שכותבין דמתקרי בנימין הירש יש לכתוב דמתקרי בנימין אפי' לדעת הט"ג:
היוצא מזה שנחוץ הוא להזכיר שם בענא וכתיבתו בענא בא' בלי שום פקפוק, ולא משום דבה"א אפשר לטעות בשם המקרא דאם נחוש לטעות הקריאה כיב"ז נהיה צריכין לנקד השמות, אלא אין לחוש מה שאפשר לטעות באדם אחר רק שלא יהי כתוב שם שאין קורין אותו כך:
אך מכ"מ יש לכתוב בא' ולא לחוש במה שיצא משם הקודש, מתרי טעמי, חדא דזה הכלל אינו אלא בשם הקודש שסופה בה"א, כמו משרה שארקה, אבל הכנוי לבת שבע בתקא, נכתב באלף, וכ"כ בט"ג בש"נ (אות ה' ס"ק י"ח) ולא כמש"כ באות א' (ס"ק י"ב) בשם אסנת, וזהו ברור, עוד נראה דעיקר זה הכלל אינו אלא בנשים דאות ה' מורה על הנקבה אבל בזכרים אינו כן ולמדתי ממש"כ, הט"ז (סי' קכ"ט ס"ק כ"ב) בשם הרש"ל ודין שלמה המכונה שלומצא כו', איך שהוא ברור דצריך לכתוב בענא, וכ"כ הט"ז (שם ס"ק ל"ה) בשם בינוש דעל המכונה בינא יש לכתוב באלף בסוף, ומה לי בינא או בענא:
ע"כ אם אפשר לשלוח גט אחר, אין לחוש על הטורח ח"ו, ואם קשה הדבר אזי תלוי אם נשתקע שם במקום הנתינה שם בנימין הירש או לא:
נפתלי צבי יהודא ברלין