משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
סימן סה
ב"ה ב' לסדר חיים כלכם היום תר"ג, וולאזין. לכבוד הרב וכו' אב"ד דק' קאליסק.
מכתבו השני ע"ד הג"פ הגיע, והנה אין בידי הספרים שהביא הפ"ת בסדר גיטין סק"ט, אכן הביא גם שם בשם הט"ג בליקוטי שמות בשם יהושע פאלק שאף שניתן לו מעריסה שניהם יחד וגם חותם א"ע בשניהם עכ"ז יש לכתוב יהושע המכונה פאלק, והנה ודאי אם היה בא לידי מעשה כזה הייתי כותב יהושע פאלק דמתקרי פאלק, וכן בנ"ד צבי הירש דמתקרי הירש, אבל לפסול הגט שכתבו יותר משנה ח"ו, ואף ע"ג שהביא בשם שו"ת מאמר מרדכי ביהודה ליב ובפי כל נקרא ליבוש ונכתב בגט יהודה המכונה ליב והאריך לפסול, לפי הנראה שם ליבוש השיאתו לכך לומר שהוא שם בפ"ע, וגוף השו"ת אינו בידי, איך שהוא אין לעגן ולצער את האשה המוחזקת לגרושה, וגם בספק המכונה במקום דמתקרי, פשוט שאם היה נכתב צבי הירש היה ראוי לכתוב אח"כ דמתקרי הירש ולא המכונה אבל כשנכתב צבי לבד, יש לכתוב המכונה הירש, ואין בזה ספק:
וגם במה שכתב שימא, ולא סימא, מבואר בטיב גיטין דאותו אות שהוא שין שמאלית יש לכתוב בסמך לברר הקריאה ואם כתבו בשין כשר מאחר שאפשר לקרוא בשמאל, הן אמת שהביא בשם הג"פ שאין להכשיר אלא במקום עגון ושעת הדחק אם לא במקום שמדברים הסמ"ך קרוב לשין ימנית, מכ"מ הלא כ' מעכ"ה שאשה זו לא ניכר אם קוראין שימא בשין ימנית או שמאלית, וא"כ ההכרח לכתוב בשין וכל אחד יקרא כרצונו, משא"כ אם היה כתוב סימא היה מקום לפקפק הרבה:
גם בשם שצערע, שהיה ראוי לכתוב לדעת מע"כ טשערע, [ולא שטערע כמכתבו] אין לפסול ח"ו מחמת זה אחר שהכל קורים בצ', אין בזה שנוי שם כלל, והרי הט"ג עצמו הביא בשם ציזא שהיה מחלוקת איך לכתוב אם ציזע או טשיזע, ונכתב בבריסק, ציזא, ובאמת אין כל המקומות שוין בהברתן:
עוד אחת שכח מעכ"ה לדקדק במה שנכתב בשני עיינין, ובאמת היה ראוי לכתוב לבסוף באלף, שצערא דכל סגול בסוף התיבה, אינו סגול ממש שהרי גם שם שרה לאה, קורין בסגל בסוף, ע"כ יש לכתוב באלף כמו שהיה נקרא בקמץ, [אם לא שהסגל הוא שרשית כמו אליעזר המכונה לייזע, יש לכתוב בעי"ן משום דשרש הכנוי הוא בסגול] אבל בכ"ז אין לפסול הגט:
ולפי הנראה, אם היה אותו הגט נסדר ע"י מעכ"ה, היה נצרך לסדר הרבה גיטין להוציא מכל ספק, ואחר כ"ז אם היה כותב שטערע, היה ודאי שנוי השם דשטערע אין דוגמא למה שנקרא בפי כל סצערא אלא שראיתי העתק מע"כ בשם הגאון מלאדי שבסוף השו"ע שלו תשובה ל"ז דצריך לכתוב שטערע שטעסע ולא שצערע שצעסע, אבל אין השו"ע הזה בידי, ולא ידעתי מה אידון ביה וברור דצריך לכתוב טשערע טשעסע דבזה נראה ההברה כמו צ':
עכ"פ לא יעגן מעכ"ה את אחותנו, ותנשא לאיש, ולא יוציא בזה לעז על הרב המסדר, דמסתמא דייק וכתב וסידר הג"פ, ויפה תקנו רבותינו האחרונים לקרוע הגט, שלא יהא ביד האשה, ויגיע לידי רב אחר ויוציא פקפוק עליו שאין הדעות שוות, ומכש"כ אם אירע ליד מי שחפץ להתכבד בקלון הרב המסדר ר"ל, והרי אמרו בירושלמי קידושין והובא בר"ן שם פ"ג (דרל"ד ב') דא' ר"י לבנתיה דיעבדון כר"ל כי שמא יעמוד ב"ד אחר ויסבור דכות' ונמצאו בניו באין לידי ממזרות וכך יש לחוש לכ"ד שינוי דעות דיפקון הגט של רב אחר ויגיע לידי חשש ממזרות:
נפתלי צבי יהודא ברלין