אור ברסלב

משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

סימן נה

סימן נד

ב"ה לקאלווריע לכבוד הרב וכו'

מה שעמד על מה שהעלה הגרע"א זצ"ל בחי' מ' גיטין, דשלשה שחתמו על הגט, ואפילו חתם השלישי שלא לשמה כשר, והקשה מעכ"ה מהא דאיתא באה"ע (סי' קמ"ב סי"ז) היו שלשה עדים חתומים בו והשנים חתמו בפניו אף ע"פ שאחד מהם חתם שלא בפניו אין בכך כלום והוא משו"ת הרא"ש כלל מ"ו ופי' הטעם והובא בביאורי הגר"א דאפילו שיטה הראשונה ואפילו קן קולמסא סגי כש"כ כה"ג, ואי כהגאון רע"א זצ"ל אפילו שלא לשמה ממש ג"כ כשר, אלא ודאי דגם בזה הוי כנמצא אחד. מהם קרוב או פסול, קושית מעכ"ה חזקה היא, ולא עוד אלא שהרא"ש שם והובא בביאורי הגר"א שם שמבואר בירושלמי היה מחתם בארבעה והשליח אומר בפ"נ בב' עדים תליא במחלוקת ר"י ור"ל לענין כולכם, אי הוי אינך משום עדים או לתנאי, הרי בפי' דאי כולם משום עדים דמי שלא לשמה לנמצא אחד מהם קרוב או פסול:

איברא ראיתי בשו"ת הרא"ש, והנה נתן ג' טעמים להכשיר, תחלה כתב משום דדמי לקן קולמסא, מכש"כ לענין חתימה, משמע כוונת הרא"ש דאמרינן גם בחתימת העדים מסתמא על דעת הראשון הוא עושה כמו בכתיבה שטעם ההכשר משום כך כמש"כ התוס' והרא"ש ריש מס' גיטין, וזה פלא שהרי בשני דעות לא אמרינן על דעת הראשון הוא עושה כדאיתא במסכת מנחות (דט"ז א') תרגמא ר"ח בשני דעות, ואין לחלק ולומר דשאני חתימת עדי גט שחותמין דוקא זה בפני זה, ומסתמא עושה השני כמו ששמע מן הראשון, דאי איתא היכי תנן בפני נחתם חציו פסול, הרי סגי בחתימת הראשון בפניו, ודוחק לומר דהרא"ש מפרש בפני נחתם חציו, היינו חתימת עד השני דוקא כמו בפני נכתב חציו היינו חציו האחרון דוקא, וא"כ דברי הרא"ש תמוה, והנה כתב עוד הרא"ש טעם שני, עפ"י הירושלמי דמדמה לאומר לעשרה כתבו גט לאשתי, אי הוה משום תנאי או משום עדים, וקיי"ל כר"י בתלמודן דהוא משום דאמרינן אינך משום תנאי, ולזה הטעם אפי' בפי' חתם שלא לשמה כשר, אבל זה אינו אלא משום דאמרינן אינך משום תנאי, אבל אי ודאי חתמו משום עדים ומכ"מ חתם שלא לשמה ודאי פסול:

והנה הוסיף הרא"ש שם בזה"ל והא ליכא למימר דבדוכתא דנהיגי למחתם תלתא הוי כתרי עדים דעלמא, וצריך השליח להעיד על כולן דכיון דחכמי הגמ' לא הצריכו ג' עדים אלא בגט מקושר משום מנהגא בעלמא לא פסלינן גיטא עכ"ל, לזה הטעם מבואר דאפילו ודאי חתמו שלשה משום עדים, וגם חתם שלא לשמה כשר דכיון דאם לא חתם כלל היה כשר, ממילא אפי' חתם שלא לשמה כשר, ואינו דומה לנמצא אחד מהם קרוב או פסול ואף ע"ג דבירושלמי מדמה לקרוב או פסול דאי משום עדים הוא פסול מכ"מ זה אינו אלא כשהבעל צוה לעשרה לחתום, א"כ אי הוי כולם משום עדים, א"א שלא יחתמו כל העשרה, מש"ה אי חתמו שלא לשמה פסול, משא"כ אי חתמו שלשה משום מנהג ולא מצווי הבעל א"כ אי לא עשו כמנהג ולא חתם השלישי כשר, ה"נ כשחתם שלא לשמה, והיינו מש"כ הגאון רע"א זצ"ל, וזה דומה לכתב תופס הגט שלא לשמה כשר כפרש"י ריש פרק שני בד"ה שיטה אחת, שיטה ראשונה שבה שם האיש והאשה והזמן, מפרש רבינו טעם דמהני בכותב שיטה אחת לשמה, לא משום דמסתמא ע"ד ראשונה הוא עושה, וכדאיתא בזבחים (ד"ב ב') לענין קדשים, אלא משום דהוה התורף, והנראה טעמו של רבינו שפירש הכי, משום דבזבחים שם איתא לענין קדשים בסתמא ולשם פסח דאפשר דכשר משום דסופו מוכיח על תחלתו, ובאמת הוא מחלוקת בחולין (דף לט), וא"כ להאי תנא דס"ל סופו מוכיח על תחלתו האיך תנן בגיטין בפני נכתב חציו פסול, הרי אפי' נכתב חציו אחרון לפניו ג"כ כשר, אלא ודאי מיירי משנתנו להאי תנא בשני סופרים דהוין שני דעות ולא שייך סופו מוכיח על תחלתו, וא"כ ניחא לפרש בפני נכתב חציו הראשון דפסול משום דלא שייך בשני דעות כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, אלא צ"ל דאפילו בלא טעמא דעל דעת הראשונה הוא עושה כשר, והיינו משום דבשיטה ראשונה שבו שם האיש והאשה והזמן, שוב לא חיישינן לטופס, ומזה למד הרא"ש דה"ה בחתימת השלישי שלא בצווי הבעל דהוי כשר אי לא חתים כלל, ה"ה אי חתים שלא לשמה כשר:

אחר שכן נשוב לתחלת דברי הרא"ש שכתב בזה"ל וגם לרבה דאמר משום לשמה הרי העיד על הכתיבה וחתימת שני עדים וזה הכשרו של גט ותו לא מיפסל בחתימת השלישי שחתם שלא בפני השליח דלענין כתיבת הגט קיי"ל כר"א דאמר שמע השליח קל מגילתא וקולמסא מיקרי בפני נכתב כש"כ לענין חתימה אם חתמו שנים בפניו והוכשר הגט תו לא מיפסל אם חתם השלישי שלא בפניו עכ"ל מבואר הלשון דכמו שלא מיפסל הגט משום טופס, ה"נ לא מיפסל משום עד שלישי, שאין אנו צריכין לו כלל, והיינו דברי הגאון רע"א זצ"ל, אלא שאינו מדוקדק מש"כ הרא"ש הראיה משמע קן קולמסא וצ"ל דמפרש טעמא דרב אשי בא"א ממש"כ בפסקיו, אכן עיקר ההוכחה לזה הדין הוא מר' אלעזר וכפרש"י איך שהוא, הדין של הגרע"א זצ"ל אמת:

תוכן העניינים

משיב דבר חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה