משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קטו
ס"ק ט
אבל עשאו אפותקי ז"ל עיין בקצה"ח שהקשה הש"ך שכתב דהעיקר כפרש"י כיון דאינו נוטל רק חצי השבח ולמאן דס"ל דחולקין לפי הממון א"כ לעולם לא משכחת להו שיפרע הבע"ח כל חובו משבחא כו' דהא כל זמן שלא נפרע מחובו אין צריך ליתן בעד הוצאה אא"כ בהוצאה יתירה מחובו וצ"ע ע"ש ואיני יודע למה חלוק השבח מההוצאות ובודאי משכחת לה כגון שחובו הי' ק"י זהובים והקרקע הי' שוה ק' זהובים והלוקח הוציא עשרה זהוב' ועכשיו הקרקע שוה קי"א זהו' שאין השבח רק זהוב אחד כו' ע"ש ואין ציורו עולה יפה ע"ש:
(הגה הרהמ"ח חשיב וטעה במ"ש חולקין השבח לפי ערך ונוטל הבע"ח זהוב א' והלוקח עשרה זהו'. שזה אינו לפי ציורו שהרי ללוקח מגיע זהו' נמצא הלוקח נוטל י"א חלקים והבע"ח חלק א' מי"ב ונמצא שהבע"ח עדיין לא גבה כל חובו. ובלא"ה הוא ציור דחוק ורחוק )
עוד כתב ז"ל גם מ"ש לתרץ דברי רש"י ב"מ ט"ו בהא דמסיק שיעור ושבחא היינו בשבח היתר על היציאה שתמהו כל המפרשים דלמה נקט למלתי' בלשון יציאה. ותי' הוא דהנה הא דאמר התם בש"ס הניחא למ"ד כי אית לי' זוזי ללוקח לא מצי לסלוקי אלא למ"ד כו' והוא לכאורה קשה דמה"ת לא יהי' יכול לסלקו בקרקע עם השבח ששוה שיעור מעותיו והמותר ישאר ללוקח ועל כרחך הטעם כיון דהשבח מדינא. לא משתעבד לי' רק משום נעילת דלת עשאו כאלו קנאו ומכרו כמ"ש הרא"ש אינו יכול לסלק לבע"ח רק בגוף הדבר המשועבד כו' וא"כ להרמב"ן דשבח היתר על הוצאה משתעבד מדינא ממילא יכול לסלק הבע"ח בו משא"כ בשבח שכנגד ההוצאה דלא משתעבד לי' ואינו יכול לסלק אותו ע"ש. ולא הבינותי דודאי אם השבח היתר על אותי משתעבד ממילא גם השבח שכנגד ההוצאה משתעבד לבע"ח רק שצריך ליתן לו הוציאותיו דלא גרע מיורד שלא ברשות וכיון שהוא משועבד מה"ת לא יהא יכול לסלק אותו בקרקע עם השבח שכנגד חובו עכ"ל:
והמחבר לא דק בדברי קצה"ח שם סק"ט דלשנות הרמב"ן והמישרי' דס"ל דשבחא דממילא אין צריך דאקנה וכן שבח היתר על היציאה כשבחא דממילא וכשנתיקרה ואין צריך דאקני וא"כ הא דפשיט בש"ס דאקני משתעבד מדתנן והשביחה ובא בע"ח ונטלה היינו משום דמשמע והשביחה כמי מחמת הוצאה ובשבח שנגד היציאה וע"ש בקצה"ח וא"כ השבח שכנגד היציא' מדינא לא משתעבד דהא לאו דאקני הוא דלא קנאו המוכר לעולם ואינו אלא משום תקנת החכמי' דעשאוהו כאלו קנאו ומש"ה לא מצי מסלק לי' בשבח שכנגד היציאה דזה חשוב דאקני ולא קנאו מעולם וכמבואר בקצה"ח סק"ד ע"ש דבמקום דלית לי' פסידא למלוה אינו גובה משבח שהוא דאקני ושבח שכנגד היציאה הוא דאקני וע"ש בקצה"ח מבואר הכל באר היטב בעזה"י: