משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן פא · ס"ק ז
ערי ושכבי. ז"ל בסי' קצה"ח כתב דט"ע דקלא לא מהני רק באיסור לא בממון וצריכים העדים שיראו דוקא בראית עין ולא בשמיעת קול וליתי' דהא לענין סימני' אמרי' בב"מ ך' דחמירא אסורא מממונא כדאמרי' התה מי קא מדמית אסורא לממונא בממון מהני יב"ש לסימן אבל לענין איסור לא מהני א"כ בט"ע דקלא דמהני לענין איסור כמבואר בחולין ובגיטין מכ"ש דמהני לענין ממון והא דלא מהני ט"ע דקלא היינו משום דבדיני נפשות בעיא ראי' וידיעה משא"כ בד"מ פוסקים בידיעה שלא בראי' כמבואר בסי' ל' ע"ש עכ"ל:
ואין זה ענין כלל לידיע' שלא בראי' דכי האי דשמעון בן שטח שראה מפרפר ואמר לו מי הרגו או אני או אתה אלא שאין דמו מסור כו' וזה מקרי ידיע' שלא בראי' שהרי לא הי' שם בשעת מעש' אלא דאח"כ נודע לו בבירור מעשה אשר כבר נעשה מצד ההשערה. וראי' הוא מה שהוא רוא' בשעת מעשה. להכי ידיעה כי הא דאינו אלא אומדנא לא מהני בד"נ אבל ט"ע דקלא אי נימא דמהני והוי היכרא מעלי' ה"ל ראי' ממש שאין כאן אומדנא דמה לי רוא' או שומע (הגה דכל שמשיגו באחד החושים בכלל רוא' הוא כשאין צריך לכח המשער) אע"כ דט"ע דקלא קליש טובא ולא סמכי' אהכרה דילי' כלל וה"ה בד"מ לא מהני ומ"ש לענין סימן כבר כתבנו בזה דעתנו סי' מ"ו סק"ח ע"ש: