אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן עב · ס"ק ו

סימן עב

שלא בשעת הלואה ז"ל ובמשנה למלך פ"ו משכירות כתב דוקא במשכנו ע"פ ב"ד הוי משכון שלא בשעת הלואה כו' ובזה נסתלק מה שהקשה בס' קצה"ח ע"ש ואין הכונ' כדבריו במ"ל דא"כ למה כתב דוקא ע"פ ב"ד כיון דהיכא דיכול למשכנו ע"פ ב"ד יכול נמי בעצמו למשכנו ולא הי' לו לחלק אלא בין היכא דיכול למשכנו ע"פ ב"ד ועוד שם ז"ל גם מה שהקשה שם דאמאי הוי ש"ש בההיא הנאה שיכול לקדש בו את האשה כיון דקני' לי' ובשלו הוא מקדש הוי כלוק' לשלשים יום לק"מ כו' ע"ש ודבריו משוללי הבנה דהרי קנה המשכון לקדש בו האשה עוד שם ז"ל גם מ"ש להוכיח מדברי הרה"מ דתופס שלא ברשות לאו משום גזלן הוא לא ראה סוף דברי הרה"מ שהוכיח מהא דמכות דעובר בזה משום ה ע לאו דגזילה עכ"ל והמעיין בדברי הרה"מ שם יראה שדברינו נכוני' וז"ל ואם לא קיים עשה שבה כו' לוקה ומחשב דמי המשכון ותובע השאר בדין והר"א ז"ל מדמה לאו זה ללאו דלא תגזול כו' ואפי' אין הגזילה בעין כיון שהוא חייב באונסין הרי זה לאו שניתק לתשלומין ואין לוקין עליו כו' ודעת רבינו הוא שאין זה לאו שניתן לתשלומין שהרי לא אסרה תורה זה מחמת הפקעת ממון חבירו שהרי נטלו בחובו ואין זה לא גנב ולא גזלן אלא גזירת הכתוב היתה שלא לעשות כל אדם דין לעצמו ואין זה לאו שניתן לתשלומין כו' וא"ת היאך לוקה ומשלם כו' כל זה הי' נראה לדעת רבינו אבל הסוגי' שבאלו הן הלוקין לפי גרסת ספרינו מורה בביאור כדברי הר"א ז"ל ומשוה לאו זה ללאו דגזילה וכ"כ שם רמ"ה ז"ל ואפשר שהי' לרבינו גרסא אחרת שם עכ"ל הרי לדעת הרמב"ם מבואר דאין לאו זה משום לאו דגזילה אלא שכתב הרה"מ דלגרסת ספי מוכח כדברי הר"א ז"ל וע"ז כתב הה"מ דאפשר שהי' לרבינו גרסא אחרת ומוכח דלדעת הרמב"ם אין לאו זה משום לאו דגזילה ואין לא גנב ולא גזלן וא"כ מאן ספין ומאן רקיע להוציא ממון נגד הרמב"ם ז"ל ודברינו נכוני' בקצה"ח שם ס"ק ב' ע"ש:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה