משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן סט
ס"ק ג
ז"ל והכה בס' קצה"ח מוכיח מדברי תוס' בגיטין דף ג' וז"ל ועוד י"ל שאחר הכתיבה מיד תתפוס הפירות ותאמר שכבר נתגרשה מזמן הכתוב בו עכ"ל ומזה מוכרח דכ"י מהני תפיסה בעדים לומר שבזמנו נכתב ע"ש ואין בזה שום סברא כו' ע"ש שמפרש פירוש זר שאינו כן במשמעות התוס' ומדברי מוהר"ם לובלין שכ' בשם רוב התלמידים נראה להדיא כמ"ש שם סק"א:
ס"ק יג
פטורין בלא שבועה ובס' קצה"ח נסתפק בזה במתחייב שבועת התורה ומת לדעת הרמב"ם כו' ולא ידעתי מקום הספק בזה כו' ע"ש והמעיין בדברינו סק"ד שם יראה מקום הספק והמחבר בעצמו סי' ק"ח ס"ק ד' כ' דאם נתחייב שבועת מ"מ ומת נתחייבו הנכסים ובסי' ס"ט סעי' ו' איירי בשבועת היסת כו' וכ"כ בס' קצה"ח עכ"ל ע"ש. ומה שכתב דלדעת הרמב"ם הכא כ"ש שאין היורשין חייבין משום דלמא הוי אבוהין משתבע כמו שטוענין עבורם בחמשין ידענא: ואין בדבריו ממש. דשם לא נתחייב האב עדיין כלום ועל היורשין אנו אומרין שהיא היה טוען כך וכך משא"כ כאן כבר נתחייב שבועה או ממון וזה ברור לעין כל רואה: