משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן סו · ס"ק ה
לחזור בו אע"פ שקיבל המעות ז"ל וגם מ"ש בס' קצה"ח לחלק דבדבר שהקנין נתפס בו ומחוסר הקנין השייך בו כגון מטלטלין שמחוסר משיכה ובשטרות שמחוסר כומ"ס אין המוכר רשאי להשתמש במעות עד שנעשה הקנין השייך לו כו' אבל בדבר שאין קנין נתפס בו כלל כגון מוכר דבר שאינו שלו דהוי מקח טעו' המעו' הלוא' כמבואר בסי' רל"ב עכ"ל הוא ג"כ תמי' דהא הבעה"ת כתב זה ג"כ במכר באסמכתא אף שיש בו קנין המועיל כגון מעכשיו וב"ד חשוב ואפ"ה כ' דהמעות הלואה עכ"ל. והמעיין יראה בדברינו שם ס"ק ד' ז"ל אבל היכא דהדבר איתי' במכירה ואינו מקח טעות אלא שמחוסר הקנין השייך בו הדבר תלוי ועומד עד שיוגמר הקנין השייך בו ע"כ. וגם אסמכתא בשעת מעשה לא הקנהו בב"ד חשוב וזה המכר שנעשה באסמכתא ובלא בד"ח שוב לא יועיל לעולם. אח"כ יקנהו בקנין אחר בבד"ח. אבל בשטרות אותו המקח הנעשה ביניהם יוגמר אח"כ כשיהי' כומ"ס או משיכה במטלטלין וכמ"ש שם דכשם שהלוקח לא זכה במקחו ואין המוכר מקנהו עד שנעשה הקנין השייך לו כמו כן אין הלוקח מזכהו במעותיו עד שיקנהו בקנינו ואז הלוקח יזכה במקחו והמוכר במעות אבל באסמכתא שוב לא יעשה אח"כ קנין בבד"ח אם בשעת מעשה לא הקנהו בבד"ח ומש"ה תיכף זיכה אותו הלוקח במעות. והרהמ"ח כתב לכן נראה לחלק דדוקא במטלטלין שבודאי נתן מעות אדעתא למשוך כו' והן הן הדברים הנאמרים בקצה"ח סק"ד והמעיין יראה שלא הוסיף על דברינו כלום. רק שלא ירד לחלק אליבא דר"י היכא שד"ת קונה במעות הוי שואל. ע"ש מ"ש בשם תוס':