משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן סב
ס"ק יב
והניח יתומי' עיין ש"ך סקט"ו וה"ה אם נתן מתנה בחייו ומת כו' הנה מדכתב ומת משמע דכשהוא חי אנו טוענין למקבל מתנ' שמא יש לו ראי' ואינו רוצה להביא ואינו נאמן לחוב לאחרים. ובס' קצה"ח כתב הטעם כיון דהוא שט"ח ויכול למחול ולהפסיד חובו. מש"ה נאמן להפסידו כמו בסי' ס"ו סעי' ט"ו באינו רוצה לישבע. וה"נ כיון שאינו מביא ראי' הרי הוא מודה שאינו שלו כו' ודברים אלו לא נתנו להאמר דבשלמא בסי' ס"ו. שם כשאינו רוצה לישבע שלא נפרע הוי כמודה ללוה שפרע והודאתו או שהי' גופה מחילה או דנאמן במגו דאי בעי מחיל וכאן לא שייך שני הטעמי' דמה שאינו מביא ראי' אינו כמודה ללוה רק כמוד' להאחין שהוא שלהן ואין הודא' זו כמוחל ללוה וגם מגו לא הוי דאין אומרי' מגו מאדם לאדם כמ"ש בתומי' בכמה דוכתי בשם כל הפוסקים כו' דשמא אינו רוצה למחול שירויח הלוה ורוצה להרויח לאחין. ועוד כשימחול יצטרך לשלם וכשיוחזר לאחין לא יצטרך להחזיר רק דמי' שקבל ע"ש:
ואין בכל דבריו כדי השג. דהכי קאמרינן התם בקצה"ח סק"ד ז"ל דכיון דשעבוד הגוף נשאר אצלו ויכול למחול הרי נאמן להפסידו כו' וה"נ כיון דיש לו כח למחול יכול להפסיד זכות מקבל מתנה ואם אינו מביא ראי' הרי הוא כמודה שאינו שלו כמו שוכר שאינו רוצה לישבע ע"ש. ולאו מטעם מגו אתינן עלה אלא כיון דשעבוד הגוף נשאר אצלו והוא עכשיו כמוד' שהוא של אחין ועל שעבוד הגוף שהוא שלו הודאתו הודאה וכיון שמוד' שאין שעבוד הגוף שלו ממילא גם שעבוד נכסי' אין להמקבל מתנה כיון דלא הי' שלו רק של האחין. וגם אי אתינן עלה מטעם מגו דאי בעי מחיל נמי ניחא דמ"ש דאין אומרין מגו מאדם לאדם כמ"ש התומי' בכמה דוכתי בשם כל הפוסקים. הנה המעיין בתומי' בפנים בכללי מגו אות קל"ח. ז"ל מגו מאדם לאדם לכ"ע לא אמרי'. מהרי"ט חלק ח"מ סי' ל"ג וכתב עלה ז"ל אמת שכ"כ מהרי"ט אבל מהרי"ט גופי' כתב שכמה סוגיות הש"ס מהא דהן הן שלוחיו הן הן עדיו דנאמנים לומר נתנו למלוה במגו דלהד"ם והרי זה מגו מאדם לאדם וכן עובדא דגינאי בגיטין וכן עובדא דאבימי דכל המגו היא מאד' לאד' וכבר הארכתי בשורש זה במקו' אחר אבל עכ"פ דין זה אין לו שרש ורוב סוגיות הש"ס למולו עכ"ל חתומי' והעתקנו כל דברי תומי' עד תומם למען הוציא מדעת הרמה"ח שכתב כן בשם התומי' שכתבו בשם כל הפוסקים והוא לא נכונה דבר:
(הג"ה ומ"ש דכשימחול יצטרך לשלם וכשיוחזר לאחין לא יחזיר רק דמיה שקיבל. ליתי' שכבר מבואר בשרש סי' ס"ו ס"ק ל"ב בשם הרה"מ דכשאינו רוצה לשבע צריך לשלם כל דמי השטר וכ"כ עוד בס"ק כ"ד וק"ט ע"ש וא"כ ה"ה הכא כיון שמפסידו עתה כנ"ל וא"כ ליכא נפקותא ושפיר הוי מגו).