אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן סא · ס"ק ה

ס"ק ג

וגובה בו. ז"ל ובס' קצה"ח שכתב דכל מי שמוציא זוכה בשטר מטעם שהמלוה הראשון נעש' שליח של המוציאו וזכה לו דאל"כ כ"ז דלא מטי שטרא לידי' יכול לחזור בו ולפ"ז אם הוא כותב דאין שליחות לכותי יכול לחזור בו קודם שנתן לכותי כו' ולא דיבר נכונה דודאי בשעת הלוא' יכול לשעבד עצמו אפי' בע"פ כו' ועוד דגוף השטר ושעבוד נכסים יכול המלו' עצמו ליתן לאחר אפי' שלא מרצון הלוה כו' ע"ש:

והנה שם בקצה"ח ס"ק ב' כתב עוד וז"ל ולפ"ז ניחא הא דכתב בש"ע ואפי' כתב שנתחייב לכל בין יהודי בין כותי והוא אין לו ביאור כו' ולפמ"ש ניחא דה"א כיון דלא מהני לכותי דאין שליחות לו לא מהני ליהודי קמ"ל דעכ"פ מהני ליהודי ע"כ וע"ש.

כעת מצאתי כדברינו בתשובת הרא"ש כלל ס"ח סי' ז' ז"ל יקבל החכם הנכבד את תשובתי. הוי יודע כי נהגו בכאן בטוליטלה אע"פ שכותבין לשטרות או למוציא שטר זה ליהודי או לכותי שאין מוציא השטר גובה בלא הרשא' או כתיב' ומסירה שנעשה לו המלוה וכן מסתבר מדכוללן יחד יהודי או כותי וכותי דבר פשוט הוא שאינו יכול לגבות בו אם הוציא השטר שאין העדים יכולין לזכות לו דאין זכי' לכותי כדאמרי' באיזהו נשך כו' כותי דלא אתי לכלל שליחות לית לי' זכיי' וכיון דלית לי' זכיי' א"כ אין העדים יכולין לזכות בשבילו שיוכל לגבות החוב אם השטר יוצא מת"י ומה שרגילין לכתוב בשטרות או כותי אינו מועיל כלום אע"ג דלישראל מועיל כי העדים זוכין לו שלא בפניו מ"מ כיון שכוללן יחד ישראל או כותי מדהא ליתי' הא נמי ליתי' זו היא סברא למנהג שנוהגין פה שצריכין הרשא' או כומ"ס עכ"ל. ות"ל כוונתי האמת. ותמהני על הסמ"ע במ"ש בהא שכתוב בין יהודי בין כותי דלא תימא מדלא חל לגבי' דאיסור יש כו' ע"ש וכן בתומי' כתב בזה טעם אחר. והאמת הוא כמ"ש וכמ"ש בתשובת הרא"ש אלא שבקצה"ח כתב דמלו' ראשון זוכה למי שמוציאו אח"כ והרא"ש כתב דהעדים זוכין. ואלו הי' הרהמ"ח יודע מזה לא הי' כותב על דברינו ולא דיבר נכונ':

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה