אור ברסלב

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]

סימן ל · ס"ק ג

ס"ק א

ז"ל ועיין ט"ז שהקשה מהא דסי' קמ"א בא' אומר אכלה חטין וא' אומר אכלה שעורין דאין צריך המחזיק שיאמר שאכלה שתיהן ובס' קצה"ח תירץ דהכחשת התובע עם הבע"ד הוי הכחשה וכיון דשם מוחזק בקרק' אין מוציאין מידו ע"ש ואין בדבריו ממש דבקרקע אינו מועיל תפיסה ומ"ש הוא דלפעמים מועיל תפיסה בקרק' כגון במלתא דעבידא לגלויי לאו כלום קאמר ועוד דא"כ ה"נ יהי' מועיל תפיסה ע"ש. והמעיין בדברינו שם סי' פ"ב ס"ק י"ט שם בררנו הדברים מדברי הר"ן והנ"י דהכחשת התובע עם העדי' אינו הכחשה ודאית אלא הוא הכחשה ולאו הכחשה אלא מספיקא נדון כאלו לא הי' עדי' ע"ש ומש"ה בתובע שבא להוציא אין מוציאין ממון בספיקא ובשטר שטוען הלוה פרוע אע"ג דאין הלוה אומר כדברי שניהן כיון דאינו הכחשה ודאית אין מוציאין מספיקא ומזה כתבנו דה"ה בקרקע אין מוציאין מחזקתו שמוחזק בהו עכשיו ואע"ג דקרקע בחזקת בעליה לפעמים בקרקע נמי אין מוציאין כגון במלתא דעבידי לגלויי וכתבתי זה שהוא אליבי' דכ"ע ולפי מ"ש בתשובת הרא"ש כלל א' סי' ח' ז"ל כך קבלתי מפי רבנא מאיר ז"ל היכא דאי' פלוגתא מרבוותא לא מפקינן מספק ואוקי ממונא אחזקתי' והכי אמרינן בחז"ה הלכתא כוותיה דרבה בארעא היכי דקיים ארעא תיקום וכוותיה דרב יוסף בזוזי היכא דקיימי זוזי ליקום עכ"ל והיינו כדברי רשב"ם פ' חזקת דף ל"ב ולא אמרינן אוקי ארעא בחזקתו הראשונה אלא בתרי ותרי דכמאן דליתנהו דמי ע"ש בתוס' ד"ה והלכתה כוותיה דרבה בארעא ע"ש וא"כ ה"נ כיון דהוא מלתא דספיקא אם הוא הכחשה או לו מוקי ארעא בחזקת שהוא עכשיו. ומה שהקשה דא"כ ה"נ יהי' מועיל תפיסה ודאי במלתא דספיקא מהני תפיסה אלא דתליא בדעת הרמב"ם והרא"ש אם מהני תפיסה אחר שנולד הס' ובטוען ברי כמבואר בדיני תפיסה וכל מ"ש שם בסי' פ"ב בזה הוא מדברי הר"ן והנ"י עוד שם כתב ז"ל עוד יש ליישב כו' אם הי' לו דבר מה עוד להשיב לא הי' מונע מלכתוב:

תוכן העניינים

משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה