משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן כד
ס"ק א
ועיין בש"ג פ' הפר' שכתב ז"ל הרי שתבעו בשנו' מנה והנתבע תובע שיש לו בידו חפץ פלוני או קרקע פלוני אומרין ב"ד פרע שטרו תחלה אבל אם נתבע תובע דבר הראוי לפרעון שטרו הרי זה כאלו טענו שהשטר פרוע והכל תביעה אחת ואם הוא טענו שישבע לו לא יגבה שטרו עד שישבע לו עכ"ל. וכוונת דבריו כו' וכן בחפץ פלוני מיירי שאינו רוצה לסלק אותו בזה וא"כ אין תביעה הזי כטענת פרעון לגבי השטר ומשמע מדבריו שבטענה כזו אין צריך לישבע על שטרו אפי' טוען ישבע לי כיון שאינו רוצה שיהי' לפרעון רק שיהי' בדין זה גובה וזה גובה והוי כתביעה אחרת ולא כטענ' פרעון ואינו בדין
שישבע כו' ובקצה"ח טעה בפירושו ע"ש עכ"ל: וטעות טעות תפסי' להאי גברא כי אמנם דבריני נכונים דהיכא דטענו הנתבע דברים שאינם ראוים לפרעון כגון מטלטלין או מקרקע אין המלוה צריך לישבע בנק"ח והיינו אפי' רוצה לסלק אותו בזה לאו כל כמניי' דבע"ח דינו בזוזי ולאו כל כמיני' למיפרעי' בשוה כסף ומש"ה אין המלוה נשבע בנק"ח אלא היכא שהנתבע תובע דבר הראוי' לפרעון שטרו כגון שטען אתה חייב לי כך וכך מטבע ממקו' פ' זה כאלו טענו שהשט' פרוע דהא יכול לסלקו במטבע על חובו אבל לא בשוה כסף אפי' נתבע רוצה לסלקו בחפץ לאו כל כמיני' והדברים פשוטים וברורים כמ"ש ועיין בריטב"א רפ"ק דמציעא ז"ל אי יהיב ליה משכון על מקצת לאו הילך הוא ואפי' אם ירצה ליתן המשכון בפרעון גמור דלאו כל כמיני' למיפרעי' ע"כ אלא בזוזי ע"ש וכן קי"ל דלא מצי לסלקו ע"כ בזוזי ואם אין לו זוזי יכול המלוה לומר אמתין עד שיהי' לו זוזי וא"כ כיון דלא מצי למיפרעי' בשוה כסף א"כ אינו אלא תביעה למלוה בדבר אחר ומש"ה אין המלוה נשבע בנק"ח אלא בטוען הלוה על המלוה דברי' הראוין לפרעון כגון מטבע בזה הוא דמלוה נשבע בנק"ח וזה ברור בכוונת הש"ג דהא וחלק בין מטובע לחפץ והא דילג דינא דמטבע: