משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן כג
ס"ק א
נסתפקו ולפניו ז"ל בס' קצה"ח הקשה דהא כיון שאמר פ' חכם זיכה לי הקרקע והחכם מכחישו אינו נאמן כמו פ' חכם טיהר לי הכתם ואשתכח שיקר' ותי' דמ"מ בהא שלא זיכה לחבירו נאמן ומזה יצא לידון בדבר החדש דיכול הדיין לחזור ולעשות שודא מחדש וליתי' כו' ואפי' באיסורין כו, שהבעלים נאמנין מנועם בידו כתב הרמ"א בתשובה דאין החכם נאמן ע"ש ומערב דברים זרים שאינם ענין לכאן ואין כדאי להשיב כי מחלק כדרכו בין השוים עוד שם ז"ל גם בלא"ה לא דמי להא דפ' חכם טיהר לי כמ"ש בס' חוות דעת סי' קפ"ה עיינתי שמה ולא מצאתי שום סתירה משם לדברינו כי הוא מדבר מבעלים ובידו וגם וחוזר ומגיד דכאן לא שייך חוזר ומגיד אחר שכבר פסק והרואה יראה דכאן אינו דבר שבידו וגם חוזר ומגיד לא שייך כאן. עוד שם ז"ל ואפי' לפי טעותו לא א"ש מה שמיישב קושית הריטב"א דהנה הא דאין הדיין נאמן הוא מטעם דאומר בדדמי כו'. והא דאמרינן דאומר בדדמי היינו אם אנו באין להאמינו כשנים לא האמינו אותו אלא היכא דרמי אנפשיה וכמ"ש הרשב"א בחידושיו פרק עשרה יוחסין דף ע"ג אימתי בזמן שמקחו בידו דרמי אנפשיה ומדכר כו' וכיון שאין שם אלא הוא מהמנינן ליה כבי תרי ותקנת חכמים הוא כעין נאמן הדיין וכעין נאמנות החי' ואם אמר בזמן שאין מקחו בידו לא רמי אנפשיה ואפי' אמר דרמי אנפשי' לא מהימן אלא כע"א ע"ש וא"כ לא בעינן דרמי אנפשיה ומדכר אלא בזמן שאנו תהמנינן לי' כתרי ומטעם תקנת חכמים אבל אם אנו רוצין להאמינו כע"א לא בעינן רמי אנפשיה ולעולם נאמן כע"א ולא אמרינן דאומר בדדמי בשאנו אין מאמינין אותו רק כע"א דעלמא וא"כ הכא גם כשיהי' כע"א דעלמא נמי נאמן כיון דזה שאומר לי זיכ' אינו אומר רק בשם החכם והחכם מכחישו ומש"ה אינו נאמן רק להכחישו במה שאומר שזיכה לאחר ויהי' שודא אח"כ וישתנה הדין ולזה כשיש פסק דין הרי יש כאן שודא ולהכחישו ולומר כבר זיכה לדידי אינו נאמן כיון שאומר בשם החכם והחכם מכחישו וכמו שמבואר בדברינו שמה: